בתשובה לניצה כהנא, 26/07/03 22:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשהזבוב כהנא תקף את הפיל הרוסי, הפיל האמריקאי היה לצדו, כי בעיית יהודי ברה''מ הייתה מטרה מוסרית צודקת. אבל גם בין לאדן בסה''כ זבוב והתוצאה שכאשר הפיל התרגז, הוא חיסל את הטאליבן ואת המשטר של סדאם, והוא עוד די מרוגז. גם הצ'צנים הם זבוב, והם באמת מצליחים לעקוץ את הפיל הרוסי, אבל תראי איך נראית צ'צניה, הכל הרוס שם ולא נשאר בית שלם. ולא חסרות דוגמאות כאלה. אז שגעון הגדלות הזה, שאין בעייה שזבובים יתקפו פילים, הוא לא בדיוק רעיון טוב. ובמקרה הספציפי של כהנא, את המוסר שלו (''תנו לי, אני יודע איך לטפל בערבים'') דוחים לא רק הפילים אלא גם רוב היהודים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא כל זבוב צריך לעקוץ פיל. צריך שהמטרה תהיה וצודקת ומוסרית. ואין כאן שום שיגעון גדלות והמלצה שזבובים יתקפו פילים סתם, אלא רק בשביל מטרות מוסריות וצודקות. המסר האמיתי הוא, שאם מטרתך צודקת ומוסרית אין לך לפחוד מלעקוץ פיל אפילו אם אתה זבוב. הפיל האמריקאי ואופיו בהחלט נלקחו בחשבון כאשר גובשה האסטורטגיה של המאבק ברוסים. בלי שהאמריקאים היו מה שהם (והרב כהנא הכיר אותם היטב), אי אפשר היה לגרום לרוסים לשנות את יחסם ליהודים. אפשר לומר שמה שהרב כהנא עשה זה לגרום לפיל האמריקאי להכריח את הפיל הרוסי לעשות את מה שהוא רצה. וזה חכמה לא קטנה כלל. את ענייני הערבים נשאיר למאמר הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לומר. אבל האם אפשר לבסס את האמירה הזו (למשל: "נושא היהודים מופיע בנייר-עבודה אמריקאי לקראת פגישה עם הרוסים, שנוסח בתאריך זה וזה ע"י פקיד זה וזה. בחודשים שבהם נכתב הנייר, אותו פקיד קיים פגישות שנושא היהודים עלה בהן עם 3 סנטורים וחבר קונגרס אחד. מתוכם, 3 הגיעו עם ניירות שנוסחו ביחד עם אנשי ארגונו של כהנא, וניכר שניירות אלה הם המקור לחלקים מרכזיים מנייר-העבודה שהפקיד כתב לבסוף". להבנתי, זו דרך טובה למדוד את השפעתם של שדולות וארגוני פעולה פוליטית)? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |