אם אפשר להחמיא- 164434
רעיון מבריק לסקר, שיכול לעורר דיון פילוסופי אמיתי על מהות הישגיות האדם ושורשיה.
המשיכו בסקרים מסוג זה!
אם אפשר להחמיא- 164443
אני דווקא מחזיקה ברושם הפוך. בניגוד לסקרים אחרים שעניינם העדפות אישיות, נושא הסקר הזה נבדק אמפירית, וכל סוציולוג מתחיל יכול לתת את התשובה. אותי אישית הסקר מעציב - עצם קיומו מראה עד כמה אמיתות אמפיריות בסוציולוגיה לא נתפסות כאמיתות בעיני החברה, או לחילופין עד כמה אנשים לא נחשפים לידע סוציולוגי.
אם אפשר להחמיא- 164450
דווקא יש משפט סוציולוגי שהוטמע עמוק בחברה ורלוונטי לסקר:
בחיים צריך לדעת לעשות לפחות אחד משני הדברים הבאים:
1) לצאת מהחור הנכון
2) להיכנס לחור הנכון

לא יודע איך מטים את המשפט בצורה נקבית.
אם את יודעת את התשובה, אולי תגלי לכולנו? 164452
אם אפשר להחמיא- 164462
או לחלופין, הסקר בא לבדוק עד כמה אמיתות אמפיריות בסוציולוגיה נתפסות ככאלה בעיני הציבור.
אם אפשר להחמיא- 164465
מהי הנוסחה הסוציולוגית?
E=MC^2 164470
שיטת מצליח 164471
אולי צריך היה להתחיל בקדם-סקר: מהי בעיניך "הצלחה בחיים". איך מגדירים את המושג הזה במדע הסוציולוגיה? (ובהעדר הגדרה, איך אפשר לבחון בצורה אמפירית מה הגורמים לה?)
של מצליח יעל? 164483
של כל עם ישראל?
שלי! 164669
שחץ אקדמי 164484
שחצנות אקדמית שאינה במקומה. "כל סוציולוג מתחיל" ?? זה מגוחך. זה נושא ששנוי במחלוקת חריפה

תגידי גנטיקה, יקפוץ השמאל שמאמין בהשפעות הסביבה.
תגידי היוולדות למעמד החברתי הנכון, יקפוץ חלק מהימין שמאמין בספר "עקומת הפעמון"
תגידי חינוך, יאמרו לך שהיכולת לשרוד ולהצליח במערכת החינוך עצמה תלויה במעמד חברתי או בתכונות גנטיות
תגידי כוח רצון, יאמרו לך שכוח רצון זה לא משהו אוטונומי. מתחנכים לזה או נולדים עם זה גנטית.
תגידי מזל, יאמרו לך שהוכח שארבעת הגורמים הקודמים יותר רלוונטיים ממזל.
תגידי תזמון מוצלח בהנפקת האתר, יאמרו לך שזו תשובה סטירית ואפילו כותבי הסקר לא התכוונו ברצינות
אפשר לשאול 164523
מה האמיתות הסוציולוגיות והידע האמפירי בשאלה הזאת?
כולם מדברים על גודווין 164686
בשלבים מסוימים של התגובות.
ואני תמיד מגיעה למרטון.
אם אפשר להחמיא- 164708
בתור סוציולוגית לא-כל-כך מתחילה (אוי, לא! יש משהו שפספסתי, אם כל סוציולוג מתחיל יודע), לי דווקא קשה לתת תשובה חד משמעית לסקר. מהיכן שאני רואה את העולם, מעמד וריבוד חברתי הם גורמים חשובים. חברים שלי שלומדים חינוך (אולי את ביניהם?) חושבים שחינוך הוא גורם חשוב. ואולי יש גנטיקאים בקהל שיש להם מה להגיד על "הצלחה בחיים" ותרומת הכרומוזומים להשגתה.

זו בהחלט לא שאלה סוציולוגית מונוליתית.

ויותר מזה (בפאראפרזה), כל חוקר-מדעי-החברה מתחיל יודע שאי אפשר לתת תשובה חד ערכית על שאלה כמו "מה גורם להצלחה בחיים", כשאין לנו פרמטרים אופרציונליים חד משמעיים ל"הצלחה בחיים" מהי.
''והמשכיל בעת ההיא ידום...'' 164766
פרשנות לסקר 164773
כידוע, סקרים באייל, הם חסרי משמעות סטטיסטית, ואפשר שהם גם חסרי משמעות סוציולוגית.

עם זאת, מאחורי הסקר הזה עומדת שאלה שנחקרת במשך שנים ע"י סוציולוגים אמריקניים, הנוגעת ל"מיתוס השיוויון האמריקני" והתפיסה שעל האדם לקחת את גורלו בידיו. כמיטב מסורת האייל השאלה כאן נוסחה כפי שנוסחה ופוצלה לכמה שאלות משנה, אך בעיקרו של דבר הלוז שלה הוא זה: האם אתה מאמין שהתקדמותך בחיים (הצלחתך) היא תוצאה של השגיות אישית או של רקע משפחתי (מעמד, גנטיקה וכו').

החברה האמריקנית יצרה אתוס שהשינוי הוא תו ההכר שלו. באמריקה אדם שאינו מוכן לעבור שינוי ולהתקדם בחייו האישיים נתפס כלא מועיל לחברה. במילים אחרות, הניעות החברתית נתפסת באמריקה לא כאפשרות בלבד, אלא כמעט כחובה. מיתוס השיוויון האמריקני מניח שהשיוויון אינו רק אפשרות תיאורטית בטבעו של האדם אלא שהוא מעשה של יום יום בחברה האמריקנית, שכל אדם הוא האדריכל של גורלו.

לדוגמה, מחקר השוואתי משנת 1990 מראה ש-‏44% מהאמריקנים מאמינים שהתקדמותם בחברה תלויה אך ורק בהשגיות אישית בלא תלות ברקע משפחתי, באירופה מאמינים בכך באחוזים פחותים בהרבה: %24 מתושבי בריטניה, %22 מהצרפתים, %29 מהגרמנים ו-%20 מהשבדים.

בסקר האייל התשובה שמייצגת באופן מובהק את האמונה בהישגיות אישית היא הרביעית (כוח רצון השקעה והתמדה), כל היתר בלתי תלויות למעשה בבחירה אישית עצמאית (וכפי שהעירה ברקת, גם חינוך הוא במידה רבה תלוי מעמד חברתי).

עד כה 37% מקוראי האייל בחרו בתשובה הרביעית והיא המובילה כרגע. אחוז זה שואף למגמה בתפיסה העצמית האמריקנית יותר מאשר לזו האירופית (אך כאמור, סקרי האייל חסרי משמעות סטטיסטית).
פרשנות לסקר 164776
האם נעשו מחקרים כדי לבדוק את הסיבות בפועל?
פרשנות לסקר 164777
הסיבות בפועל למה? בבקשה, הבהר טוב יותר למה כוונתך?
פרשנות לסקר 164783
הסיבות בפועל להצלחה בחיים שעליהם נשאלו הגולשים כאן והאנשים בסקרים שהבאת.
פרשנות לסקר 164785
צר לי, אך עדיין איני מצליח לרדת לסוף דעתך. נסה אולי להבהיר מה הפרובלמטיקה שמעניינת אותך, או אם אתה יכול הדגם למה אתה מתכוון, אם אבין אותך אשתדל להשיב.
פרשנות לסקר 164787
הבאת נתונים לגבי סקרים המראים את דעותיהם של אנשים בקשר להיתקדמות בחברה. שאלתי היא (והיא מופנית לכל אחד שיודע) האם נעשו מחקרים הבודקים את הסיבות בפועל ולא מתבססים רק על דעות של אנשים?
פרשנות לסקר 164888
איך אפשר לבדוק דבר כזה? אתה יכול, במקרה הטוב, לבחון קורלציה. אבל גם אז - איך תמדוד נחישות ומאמץ?
פרשנות לסקר 164937
1. הסיבות בפועל נמדדות לרוב במודל רגרסיה/ANCOVA, לא במודל קורלטיבי.
2. נחישות ומאמץ - http://www.nces.ed.gov/surveys/nels88/pdf/01_BY_Stud...
חלקים 7 ו-‏8 של הסקר.
פרשנות לסקר 164943
חלקים 7 ו-‏8 מיותרים. צריך הרבה נחישות ומאמץ כדי לענות על סקר שרק בעמוד התשיעי שלו מגיעים למילוי "תאריך לידה".
פרשנות לסקר 164966
עבר זמן רב מאז שיעורי הסטטיסטיקה שלי, אבל גם מדד הרגרסיה, בסופו של דבר, הוא מדד מסוים לקורלציה בין משתנים, הלא כן? הרגרסיה, הרי, מודדת קשר חיובי או שלילי, חזק או חלש. הלא כן?

איך, בדיוק, זה מודד נחישות ומאמץ? לפי מספר הפעמים שהילד החסיר? זה שהוריו של ילד קפדניים לא הופך אותו לנחוש ומתאמץ. זה שהוא מאחר? זה שהוריו של ילד מאחרים להביא אותו לביה"ס, או שהילד גר רחוק, לא אומר שהוא לא נחוש ומתאמץ. כמות השעות שהוא משקיע בהכנת שיעורים? אולי זה קל לו, והוא גומר תוך שעה? אולי ההורים כופים על ילד עצלן לשבת מול הספרים במשך 5 שעות ביום, אבל הוא מאוד לא נחוש?
ולכל זה נוסף הפרט הטורדני הזה של כל סקר - מדובר בעדות עצמית, ולא במשהו שאפשר למדוד באופן חיצוני (כמו, נגיד, ציונים).
פרשנות לסקר 165073
אין לי כח להיכנס להסבר ארוך על NELS. בקצרה -
- כן, המשתנים האלה ואחרים מודדים נחישות ומאמץ. הבט גם בשאר חלקי הסקר.
- לא, זו לא עדות עצמית - את הסקר ממלאים גם ההורים והמורים, ולנתונים האלה מצרפים את ציוני המבחנים של הילד.
- לאייל האלמוני: לא, זה לא סקר כמו אלה שאתה עונה עליהם בטלפון או ממלא ברבע שעה, זה חלק מתכנית פדרלית העוקבת אחרי קבוצת ילדים מגיל 14 (1988) ועד היום (הסקר האחרון לאותה קבוצה נערך בשנת 2000, וכנראה יהיה עוד אחד). הילדים עברו הכשרות לפני מילוי הסקר.
פרשנות לסקר 165074
אה, ושכחתי - לא, רגרסיה היא לא קורלציה, ואין לקרוא מקדמי רגרסיה כקורלציות. הרבה מבחנים סטטיסטיים מודדים ''קשר חיובי או שלילי, חזק או חלש'' וזה לא הופך אותה לקורלציות.
פרשנות לסקר 165082
אני אמרתי ''קורלציה'' במובן הקולוקיאלי של המילה - כלומר, כקשר, חיובי או שלילי, חזק או חלש, בין שני משתנים. אם זה מתנגש עם הגדרה טכנית כלשהי בתחום הסטטיסטיקה, זה לא משנה את העובדה שזה מה שבודקים.

ומכיוון שלך לא היה כוח להכנס לזה, לי אין כוח לנסות ולהבין בעצמי, ואני עדיין לא רואה איך הנתונים הללו יכולים להצביע על ''נחישות'' או ''מאמץ''.
פרשנות לסקר 165090
הסקר פשוט ארוך מאוד, ואין לי כח להתחיל להצביע שאלה-שאלה על התרומה שלה לבניית משתנים של נחישות ומאמץ.
האם אתה באמת לא רואה איך אפשר לדרג דרך סקר "נחישות" ו"מאמץ"?
פרשנות לסקר 165108
אני אשמח אם תסבירי לי את תרומתן של שלוש מהשאלות למדידת המושגים הללו. אני באמת לא רואה איך הסקר הזה מודד אותם.
פרשנות לסקר 165142
45, 46, 47, 49, 52, 65
45-49: כמה רחוק אתה חושב שתגיע במערכת החינוך. המשתנה "ציפיות" קשור לנחישות/כח רצון.
52: ציפיות לתעסוקה בבגרות. כנ"ל.
65: אלגברה חיונית לחלק גדול מהתכניות בהשכלה הגבוהה, אבל לא מחוייבת בתיכון.
פרשנות לסקר 165229
איך שאיפות גבוהות (כפי שהאדם מצהיר אודות עצמו) קשורות לנחישות שלו להשיג את השאיפות הללו? לי בכיתה ח' היו שאיפות מפה עד הודעה חדשה להיות סופר מפורסם. נחישות למימושן? גניכט.

מי שבוחר אלגברה עשוי להיות סתם מישהו עם נטיות ריאליות יותר. גם מתמטיקה 5 יחידות אינה מחוייבת בתיכון. אז מה, כל מי שלומד יותר מ-‏3 יחידות מתמטיקה הוא בעל "נחישות/כח רצון"?
פרשנות לסקר 165270
בנוגע לאלגברה: ההשוואה לא במקומה. 3 יחידות במתמטיקה בארץ עדיין מאפשרות לימודים גבוהים, אבל מי שלא לקח אלגברה בתיכון כאן, לא יוכל להתקבל לקולג' נורמלי.
פרשנות לסקר 165296
אז המשתנה הזה סתם מצביע על הפולניות של האמא של הילד, ולא שום דבר מעבר לזה.
חוץ מזה, האם כל מי שהולך לקולג' יכול להחשב "נחוש" ו"מתאמץ"?
פרשנות לסקר 165364
כן. לא?
לטביה זה כאן. 165409
לא!
חלק נכבד ממסלולי הלימוד מאפשרים הוצאת תואר בלי שום מאמץ מיוחד (שכר לימוד הוא החלק הקשה).
לטביה זה כאן. 165436
תלוי איך מגדירים ''מאמץ''. לימוד לתואר מצריך מידה מסוימת של שקדנות, עמידה בחובות והתמדה. אפילו אם התואר קל מאוד, ואפילו אם ההורים משלמים אותו. עובדה, יש הרבה אנשים שמתחילים תואר ולא מסיימים.
פרשנות לסקר 165467
רגרסיה היא כלי לניבוי ערך של משתנה אחד על פי ערך של משתנה אחר (הם נקראים תלוי ובלתי תלוי, אבל זה לא אומר שיש קשר סיבתי ביניהם).
לשם כך ובגלל זה בכל רגרסיה יש מקדם מתאם (correlation coefficient), שאומר בגדול כמה טוב יהיה הניבוי שנפיק באמצעות מקדמי הרגרסיה (a ו b ברגרסיה ליניארית). מקדמי הרגרסיה לא מעידים דבר וחצי דבר על עוצמת הקשר בין המשתנים או על טיב הניבוי. מקדם הקורלציה כן. ושוב, חשוב חשוב חשוב להדגיש שגם אם יש מתאם מושלם זה לא מעיד על קשר סיבתי בין המשתנים. קשר סיבתי ניתן להראות רק באמצעות ניסוי מבוקר עם קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, וגם עם זה אפשר הרבה פעמים להתווכח.
פרשנות לסקר 165633
(אני מניח שנגה יודעת (ומלמדת) את מה שכתבת).
מכיוון שאתה עושה אבחנה עקרונית כל-כך בין מקדם הרגרסיה למקדם הקורלציה, צריך להעיר שאחרי השוואת יחידות המדידה (כלומר, נירמול בסטיות התקן), הם *שווים* זה לזה.

(הוכחה: בעצמי כתבתי את זה בתגובה 165250).
יחי הקלוויניזם 164782
ולכן לדעתי 37% ממצביעי הסקר משתייכים בהחלט למעמד חברתי מסויים (שמסוגל להאמין או שהיה רוצה להאמין שבעצם הם בסדר, ומי שיש לו חיים דפוקים - זה רק בגללו).
יחי הקלוויניזם 164890
יכול להיות, בוא נשאל.

אז ככה:

השאלה היא לאלו שענו "כוח רצון, השקעה והתמדה".

מה הוא לדעתכם המעמד החברתי ממנו אתם באים (ואליו הלכתם), עד איזה גיל קיבלתם תמיכה כספית משמעותית מבני המשפחה שלכם (הורים), האם קיבלתם אי פעם עזרה מההורים במימון שכר דירה או קניית בית ומהיכן היה לכם כסף לממן את לימודי התואר שלכם (בהנחה סבירה שאתם איילים שעברו בשערי האקדמיה)?
תשובה לסקר החדש 164891
כשעניתי כוח רצון וכו' התכוונתי לזה של הורי. בכוח רצונם, השקעתם והתמדתם זכיתי בלימודים, עבודה טובה, ומימון כל הוצאותי עד גיל 88.
צב''ר 164904
יחי הקלוויניזם 164907
אני עניתי כך, ולשאלותיך:
אני בא ממעמד "קיבוצניק" והולך למעמד "בורגני". (טפו)
מאז גיל 22 (סוף שרות חובה) לא קיבלתי שום סיוע כספי מהורי או מהקיבוץ.
לא קבלתי שום עזרה במימון לימודים, שכר דירה או קניית בית מהורי או מהקיבוץ.
מימנתי את לימודי בעבודות אבטחה שונות ומשונות וכן בעזרת מלגות של מדור הסיוע. (מותנות במצב כלכלי רע ובציונים טובים)

מי שרוצה לטעון שהגעתי לאן שהגעתי בזכות מזלי הטוב, שיטען.
יחי הקלוויניזם 164920
מזלך שגדלת בקיבוץ לפני שהתנועה התמוטטה...
יחי הקלוויניזם 164922
הצלחת לממן לימודים, לממן שכר דירה, לממן מחיה (אוכל, חשמל וכו'), לעבוד קשה, ללמוד ולהוציא ציונים מספיק גבוהים בשביל לקבל מילגות על בסיס ציונים טובים?

אם כן, אכן אין לכך שום קשר למזל ומגיע לך כל הפירות שאתה מקבל על המאמץ.
יחי הקלוויניזם 164949
במלה אחת, כן.
אחרי הצבא עבדתי שנה כדי שיהיה לי מספיק כסף להתחיל. בשנה א' כמעט שלא עבדתי, בשנה ב' עבדתי חלקית מאוד (כ10 שעות בשבוע) ובשנה ג' כבר עבדתי כ20 שעות בשבוע. כמובן שבכל חופשות הקיץ עבדתי.
במשך שנתיים חייתי במעונות הסטודנטים של גבעת רם, (חסך לי חשמל, מים, ארנונה ותחבורה) אכלתי פעמיים במסעדה, (פעם סבא הזמין ופעם זכיתי בהתערבות) כשהייתי יוצא לבלות במרכז העיר (וזה לא קרה הרבה) הייתי יוצא באוטובוס וחוזר ברגל כדי לחסוך מונית. (אם היינו יוצאים 3-4 היינו לוקחים מונית, אבל לבד אף פעם)
הצלחתי להשיג מלגות סיוע - לא מלגות הצטיינות. זה דרש ציונים טובים, אבל לא להיות בעשירון העליון.
סחתיין 164970
יחי הנרקיסיזם 165892
לאחר שהגענו לקו הזינוק, אכן השקעה, התמדה וכו' תעזור לנו בחיים. אבל בעוד שאנחנו מסתכלים אחורה ונותנים לעצמנו צ'פחות על השכם, יש אנשים שבכלל לא מצליחים להגיע לקו הזינוק. זה נחמד לחשוב שהגענו לאן שהגענו בגלל מה שאנחנו, אבל במציאות זה בד"כ לא כ"כ נכון. להצליח לממן את הלימודים לבד זה נחמד, אבל זה בלתי אפשרי כשצריך להביא כסף הביתה לאמא בשביל לשלם חשבון חשמל ושכר דירה. וזה מתחיל בגיל הרבה יותר צעיר, כמו המשפחה שהראו אתמול בערוץ 1 שנאלצת להשאיר את הילד בגן עוד שנה בגלל שפשוט אין להם כסף בשביל לקנות לו ילקוט.
יש הרבה מאוד אנשים כאלה, אבל עבורנו הם כבר הפכו להיות אנשי הצל. לא נעים לנו לדבר עליהם, לראות אותם או לחשוב עליהם. להצלחה תמיד יש יותר רייטינג.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165931
תזכיר לי, זה היה במקרה הילד העשירי במשפחה ?
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165935
ברוכות בלי מרכאות כפולות.
בעולם הדפוק שלנו, לא רווחי ''לייצר'' ילדים, נישואין הן לא יותר מהתקשרות עיסקית, וכשאבא מתקלקל אז זורקים אותו לבית אבות.

במשפחות אחרות מדברים יותר על אהבה ואושר ופחות על כסף..
מהות האושר 165936
אושר זה להישאר עוד שנה בגן חובה.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165940
לעומת זאת, במדינה המושלמת שלנו שלפני קיצוץ הקיצבאות, לכל אחד יש זכות לקבל אלפים של שקלים על כמה ילדים שהוא רוצה.

רק העבדים של המעמד הבינוני, יביאו לעולם שניים או שלושה ילדים בלבד, בכדי לאפשר להם איכות חיים גבוהה.

אבל העבדים של המעמד הבינוני יצטרכו לממן את *כל* הילדים של כל המשפחות שלא עושות חישובים כאלה,
מחמת קיומם של אותם עבדים.

ואל לעבדים אלה להתלונן, תפקידם הוא לעבוד בפרך ולממן את האחרים.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165958
אף אחד לא דיבר פה על הקצבאות, שגם אני תומך בקיצוץ שלהם (אם כי לא באופן שהוא מתבצע, שדוחף משפחות אל רעב ועבדות של ממש).
משפחות של המעמד הבינוני של פעם היו מביאות שניים-שלושה ילדים. לידיעתך, המגמה היום היא להביא ילד בודד ובגיל יחסית מבוגר (כי צריך קודם לסיים אוניברסיטה, להתבסס במקום העבודה, לקנות בית במשכנתא נוחה וכו').
זוגות רבים בני המעמד הבינוני באירופה וארה''ב בוחרים לא להביא ילדים בכלל, בגלל שיקולים כלכליים וע''מ שלא לפגוע בהישגיות שלהם.
(אני לא זוכר את הפרטים המדוייקים, אבל בספרד חוששים מתופעה זו והממשלה מתייחסת לכך כאל סכנה לאומית).
האינטרס של מדינת ישראל הוא שהאוכלוסיה תגדל.
אינטרס שהאוכלוסיה תגדל ? 165981
בחלקים גדולים של אירופה יש באמת סכנה לאומית, הנובעת מאחוז גידול שלילי (פחות משני ילדים לזוג בממוצע) במדינות רבות.

בישראל לעומת זאת, קיים אחוז גידול חיובי באוכלוסיה.

ואיזה אינטרס בדיוק יש למדינת ישראל שהאוכלוסיה תגדל ?
האינטרס היחיד שאני רואה הוא שימור או הגדלה של הרוב היהודי במדינה, ומאחר שהאחוז של המשפחות "ברוכות" הילדים הלא יהודיות עולה בהרבה על חלקן באוכלוסיה הכללית, אין שום צורך לעזור לתופעה זו, אלא להפך.

ודרך אגב, דווקא את הקצבאות למשפחות עד שלושה ילדים יש לדעתי להגדיל.
הדמוגרפיה עדיין באופנה 166000
השיקול הדמוגרפי הוא בהחלט שיקול חשוב. לא רק ביחס בין אזרחים יהודים לערבים, אלא גם ביחס בין ישראל לשכנותיה. עידן המלחמות עדיין לא תם, לצערנו.
אני רואה בגידול האוכלוסיה דבר חיוני להתפתחותה של ארצנו.
חבל שה''עיגולדים'' לא חושבים כך גם.
הדמוגרפיה עדיין באופנה 166370
בתור "עיגולד", אני יכול לאמר לך שגם אם אני חושב שגידול אוכלוסיה הוא דבר חיובי, אין שום סיכוי שאני יוליד ילד למען התפתחותה של ארצנו. אם טובת המדינה אכן נכנסת למערכת השיקולים שלך בהקשר הזה, אז אתה בהחלט אזרח טוב יותר (ואבא רע יותר) מרוב האנשים שאני מכיר. דרך אגב, קראת את הספר "אמא יקרה" של יהונתן גפן?

אם המדינה רואה עדיפות לאומית בהגדלת מספר הילדים של משפחות מהמעמד הבינוני, יש דרכים לעשות זאת (למשל, לחזור לשיטה שקצבאות ילדים הן בצורת זיכוי ממס הכנסה).
זה לא "אישה יקרה"? 173551
זה כן. 173675
הוא בטח התבלבל כי יהונתן גפן כתב על אמא שלו.
כדאי לך לקרוא את הכתבה הזו 166391
דווקא בגלל שעידן המלחמות עדיין לא תם, כדאי לנו מאוד שהתשתיות לא יקרסו.

על הסכנות שבאובדן הרוב היהודי אין צורך להרחיב.
שובו של הסטרייט. 166499
הגידול באוכלוסיה הוא דבר חיוני להתפתחות של ארצנו, בדיוק כמו שגיוס עובדים מסיבי הוא חיוני לחברה עם צמיחה שלילית, עם הפסדים כספיים לטווח קצר+ארוך ועם בעיות חמורות של בטלה סמויה (או לא סמויה).

אנחנו לא קנדה. אין לנו מחסור בידיים עובדות שמסכן את הצמיחה הכלכלית האיתנה שלנו. המצב הוא בדיוק הפוך - יש לנו פה יותר מדי ילדים ופחות מדי כלכלה.

חבל שה-"סטרייטים" לא רואים איך תרבות מלחמות הדמוגרפיה מזיקה למדינת ישראל.
שובו של הסטרייט. 166506
אני שמח לחזור בזמן האחרון לכל תגובה שלך כמעט, אבל אני מבקש להניח לי. נפרדנו מתוך הסכמה הדדית שלא להמשיך?
''סטרייטים'' הפך למושג בעיני. 166507
הכוונה היא לא ספציפית אליך אלא אל סט טיעונים מסוים. הסט שהופך אותנו מבני אדם לחיילים ממושמעים בצבאות הזרע. אבל אם זה באמת מפריע, אני מתנצל. אניח לסטרייטים באשר הם ואתה יכול לחזור לשם השני שלך. מהיום אשתמש במינוח הומוס-דמוגרפוס.
''סטרייטים'' הפך למושג בעיני. 166509
גודווין מורחב! ניצחתי!
''סטרייטים'' הפך למושג בעיני. 166546
:-)
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165960
תשיעי, למעשה. ראוי לציין שמדובר היה בילדים שהולכים ללמוד בבתי ספר של ש''ס, ולמיטב זכרוני לא דובר על ילקוט אלא על ספרים.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165995
נו ו..?
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166051
כלום. שאלו אם הוא ילד עשירי, אז עניתי שהוא ילד תשיעי.
וגם חשבתי שראוי לציין לאיזה בית ספר הוא הולך, כדי שהקוראים חס וחלילה לא יחשבו שהוא מפסיד חומר חשוב בכך שהוא נשאר בגן עוד שנה.
אבל גם כדי שלא יחשבו שזה הכל אשמת ממשלת ישראל המרושעת. זה גם אשמת בתי הספר המרושעים של ש''ס, שדורשים מתלמידיהם לקנות ספרים חדשים במקום להציע להם את הספרים המשומשים לשאילה.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166057
דווקא בקטע הזה בתי הספר שלנו יכולים ללמוד הרבה מאוד מבתי הספר של ש''ס ''הרשעים''.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166137
אם הוא היה הילד העשירי במשפחה כבר היה לו תיק מהאחים הגדולים שלו...
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166153
אולי האחים הגדולים עוד משתמשים בתיקים שלהם.
אבל הסיפור כולו, על השארת ילד בגן בגלל תיק, נשמע לי לא אמין.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166202
כן, וכבר הבהרתי שלא היה מדובר בילקוט, אלא בספרים.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166208
אמרת ''למיטב זכרוני''...
למיטב זכרוני אני, אכן היה מדובר בילקוט.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166222
אם נאמר ילקוט, זה נאמר על לשון קל וחומר - "אפילו כסף לילקוט אין לנו, [אז איך נשלם על כל הספרים האלו?]".
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166228
אבל לגבי ספרים ניצה צודקת- אפשר להעביר לו את ספרי הילד-שנה-אחת-מעליו.. אלא אם הנ''ל נשאר כיתה. ואז הם יכולים לשבת ביחד ולהשתתף באותם ספרים. וגם להתחלק בנשיאת הילקוט בדרך אל, ומ-.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166229
אגב, אתם מוכנים להסביר את זה לגילית בדיון 1275
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166622
אין מצב במדינת ישראל בו לאח הקטן יהיו את כל הספרים מאחיו הגדול. הספרים משתנים כל שנה, מהדורות מתחלפות בהתאם לשר החינוך, חוברות מתקשקשות וכולי.
הורים לעשרה תלמידים יקנו ספרים לעשרה ילדים. חלק מהספרים אולי יעברו, אבל בכל מקרה ההוצאה שלהם תהיה גדולה משל הורים לתשעה ילדים.

אפשר, כמובן, להפעיל את תכנית השאלת ספרי לימוד, שכבר קיימת ורק מחכה למנהלים שישתמשו בה. אבל זו בירוקרטיה מסובכת, כמובן שיותר הגיוני שהורים יתאפקו ולא יעשו את הילד העשירי.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166625
ההוצאה שלהם תהיה גדולה יותר, אבל כך גם סה''כ הקצבה. השאלה היא (וירדן שאל אותה בזמנו) עד כמה מכסה הקצבה את ההוצאות על הילד.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166657
הקצבאות לילדים שנולדו אחרי 1.7.2003 נקבעו על 144 ש"ח לילד. אין ספק שהסכום הזה רחוק מלכסות הוצאות מסוג כלשהו (ולא חשוב כמה ילקוטים אפשר להעביר מילד לילד).
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166658
בזמנו דיברנו על הקיצבאות שהיו נהוגות לפני הרפורמה, שהלכו לפי תפוקה שולית עולה, והיו כמובן גבוהות הרבה יותר.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166659
1.6.2003
אל תזלזל בהבדל. בשביל כמה אלפי ילדים במדינה זה קריטי
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166231
ואם הם מכרו את הספר של הילד משנה מעליו (לצורך קניית אוכל)? ואם מדובר בספר שצריך במספר כיתות, כמו התנ"ך?
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166233
טוב, יאללה, תשאירו אותו בגן.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166234
אני עוד לא הבנתי איך אפשר (חוקית).
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166402
מכיר את ארגון "הכח לתת"? שמקבלים תרומות של ספרים וצעצועים? כמוהו אני מניחה שיש עוד ובנוסף, אני אישית תרמתי קרוב ל 15 שקי בגדים לויצ"ו. מה שבמצב טוב ילבש ומה שבמצב פחות טוב ינתן למיחזור טקסטיל והכסף מוקדש למשפחות נזקקות.
(לא קראתי את כל הפתיל אלא רק את התהיה שלך).
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166460
טוב שהזכרת לי. יש לי כבר כמה חודשים כ8 שקיות מלאות בגדים, חלקם אף לא נלבשו (Gap וכאלה). עכשיו כשאני חושב על זה, אולי אפתח רשת ביגוד "אופנות שעוד יחזרו", כחלק מגל הרטרו שפשה כאן לפני איזה 10 שנים ולא עוזב. כל זה מזכיר לי שסיינפלד אמר שאפשר להסתכל על בגדיו של גבר ולדעת מה היתה שנת השיא של חייו.
בקריאה חוזרת של התגובה והערכת חשיבותה לשיח הציבורי, אין ספק שאני עייף. ל"ט.
סיינפלד צדק! 166563
זה אמיתי וLOL בהחלט
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166245
יש הרבה ספרים שאי אפשר להעביר (מיני חוברות עבודה, שנפוצות מאוד בכיתות הנמוכות), וספרים שמשתנים משנה לשנה (מהדורה 2.0001, ששונה ממהדורה 2 בכך שהוספנו פסיק בפסקת זכויות היוצרים, ושינינו את סדר הפרקים כדי לבלבל אתכם), ובתי הספר מחייבים את ההורים לקנות רק את המהדורה החדשה.

אבל אין לי מושג איזה ספרים צריך בשביל בתי ספר של אל המעיין, אז אני לא יודע.
בוקר טוב עולם 166210
יש אנשים שאפילו אין להם מחשב בבית, היית מאמינה?
יש במדינה אפילו כאלה שאין להם בית.
אבל אם זה לא אמין לגבייך, כנראה שזה לא קיים..
סה"כ האושר מתחיל מבפנים, לא?
בוקר טוב עולם 166215
שאין מחשב- אני מאמינה.
שאין בית- כנ''ל.
שנשארים בגן בגלל ילקוט- לא.

האושר זה עניין אחר, בוא לא ניכנס לזה פה. רק אומר שאתה נובח בנקודה הזאת על העץ הלא נכון.
על מה אתם מדברים? 166217
אין במדינת ישראל חוק חינוך חובה חינם? איך אפשר להשאיר ילד בגן (שלא עקב סיבות חינוכיות)? זה הרי מנוגד לחוק.
על מה אתם מדברים? 166242
מי שנולדו בסביבות התאריך הקובע, אפשר להשאיר אותם עוד שנה בגן חובה. ההורים הם המחליטים.
על מה אתם מדברים? 166251
עד כמה שידוע לי, מי שנולד בכסלו חייב להירשם לכתה א' (זה גם מה שכתוב ב http://www.qiryatbialik.muni.il/iesody/rishum.html), בכל מקרה, האם זה המקרה המדובר?
על מה אתם מדברים? 166255
עד כמה שידוע לי, השארת ילדים "על הגבול" שנה נוספת בגן חובה היא דבר נפוץ (מתישהו זה כנראה היה אופנתי+כתבה-ב"הארץ" אפילו), אבל כרגע אפילו לינק אין לי :-)

אם זה לא המקרה, אז זה כבר למאמר של איזי על הזכות להורות.
יחי הנרקיסיזם 165937
תמיד הם יכולים ללכת לנסות את מזלם ב''מיליונר''.
יחי הקלוויניזם 164929
שלוש הערות קטנות:
1. אפילו כיום, החינוך הקיבוצי (החינוך בבית+חינוך פורמאלי+חינוך בלתי פורמאלי) מתחרה באיכויותיו בחינוך שניתן באיזורים יוקרתיים ביותר. כמה מאסטרנטים יוצאי קיבוץ יש בפקולטה שלך? מה האחוז, בהשוואה לאחוז הקיבוצניקים מכלל האוכלוסיה? כמה מעמיתיך המאסטרנטים הגיעו מק"ש, טבריה, עפולה, בית שאן, צפת...? כמה מעמק הירדן-החולה-יזרעאל? להזכירך, מספר התושבים בערים הרשומות עולה על מספר התושבים בקיבוצים סביבם.
2. כפי שנרשם כבר בתגובות אחרות, ציונים גבוהים (כמו אלה שזיכו אותך במלגות) אינם רק פונקציה של השקעה, אלא גם פונקציה של אינטליגנציה, שהיא עצמה קשורה במידה לא מבוטלת לגנטיקה.
3. עד כמה אתה רואה את עצמך כמקרה מייצג?
יחי הקלוויניזם 164947
1. אין לי מושג לגבי אחוז הקיבוצניקים (כולל לשעבר) בפקולטות השונות, מהאנשים שלומדים איתי לתואר שני בפיזיקה ושאני מכיר אין אף קיבוצניק. (זה בפרוש לא מדגם מיצג)
מבני הכיתה שלי, פחות מחצי סיימו בי"ס עם בגרות מלאה ותואר אקדמאי יש לכ40 אחוז מביניהם. המחזור שלי נחשב למוצלח יחסית, אבל עדיין זה לא מדגם מייצג.
2. ציונים גבוהים (בביה"ס ובאקדמיה) הם בעיקר פונקציה של השקעה. יתכן שמי שיותר אינטליגנט צריך להשקיע פחות ממי שפחות אינטליגנט, אבל עדיין, גם האנשים המבריקים ביותר שהכרתי באוניברסיטה, היו "חורשים" ימים שלמים כדי להשיג ציונים גבוהים בבחינות.
3. אני לא מייצג כלום. אני מאמין, שמי שרוצה מספיק, יכול להשיג השכלה אקמאית בלי שום קשר לחינוך שקיבל בעבר, לעומק הכיס של הוריו, למזל שלו ולמעט מקרים חריגים, גם בלי קשר לגנים שלו.

וסתם הערה, אני לא בטוח שהשכלה אקדמית היא מדד טוב (ובטח לא מדד יחיד) או תנאי להצלחה בחיים.
פרשנות לסקר 164786
האם עובדות אלה מסבירות את שוויון הנפש היחסי השורר באיל כלפי תכניותיו הכלכליות של ביבי ("ישראל תהיה אמריקה וימותו כל הלא מתאימים שמפריעים") נתניהו?
פרשנות לסקר 164816
אני מתנגד לתוכנית בנחרות אלא שהעליה המרשימה בשכר הנטו שלי קצת מוציאה לי את המוטיבציה לצאת נגדה באופן פעיל (לא שאני עושה איזשהו דבר פעיל בנושאים האלו, מקסימום מצטרף לרשימת תפוצה של אירגון חברתי או מוסיף איזה לינק רלוונטי באתר של פופק).
פרשנות לסקר 165023
ואולי נחרותיו של פופק הן שיעשו משהו לשר האוצר.
  נפל לי צ' • דורון יערי
  אבל נולדה בדיחה • אור אשנה
  פרשנות לסקר • דובי קננגיסר
  פרשנות לסקר • אור אשנה
  פרשנות לסקר • ג. יפית
  פרשנות לסקר • ג. שמעון
  דווקא מעניין. • רודי וגנר
  תומכי קפיטליזם, אנשי הייטק, מצביעי שינוי • אור אשנה
  דווקא מעניין. • אביב י.
  לפי מה שאתה מתאר,. • רודי וגנר
  אם אפשר להחמיא- • איל שלא למד סוציולוגיה

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים