|
||||
|
||||
באחוזים, כמה עילויים בתורה שאינם דתיים אתה מכיר? אפס! וכמה חרדים במדעים כמו היסטוריה,משפטים וכו'? מעטים (גם אחוז החרדים מועט) אבל יש. כל אדם רוצה שילדיו יגשימו עצמם, לא דומה ההגשמה שלך להגשמה שלי. הגשמה מוסרית שונה מחומרית,שונה מלימודית.ההגשמה האקדמאית אינה טובה יותר מזו הישיבתית, כמו שהחילונית אינה טובה מן החרדית. נתקלת פעם במשפחה שמתנגדת לחזרה בתשובה של בנה? גם אני. נתקלת פעם בהורים שרוצים שהילד ילמד באקדמיה (או יה) ולא יעסוק במוזיקה? באמנות? בחיפוש עצמי? ביוגה? אני גם. כל זה דיון מיותר- מי שרוצה יכול "להגשים את עצמו" בכל תחום, שיקול שלו מה חשוב ממה. אני מודה לך על האמון שיש לך במילתי, במקרה האדם המדובר מככב היום בשער מוסף כלכלה ב"ידיעות", אתה מוזמן לבדוק. |
|
||||
|
||||
את צודקת. אני טועה. המסקנה שלי היא שצריך לפטור עילויים, חרדים וחילונים, מצבא, ולממנם בסכום מינימלי כלשהו (אם הם רוצים בכך, כמובן). אבל הסטנדרטים חייבים להיות גבוהים מאד. הועדה שתוקם, שתהייה אחראית לכך תהיה חייבת להיות בטוחה שהיא פוטרת עילויים, ועילויים בלבד. אגב, אני כמובן מתכוון לכל סוג של עילוי, בין עם במדע, בפילוסופיה, בתורה, בהיסטוריה, בפסיכולוגיה, במתמטיקה, ביצירה, וכולי. |
|
||||
|
||||
נדיר באייל הקורא שמישהו מודה שהשתכנע במשהו. ככל שאני עוקב נדמה לי שהאנשים באייל הקורא משתכנעים מפעם לפעם אך נדיר מאוד שהם מודים בזה. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים שאנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה (כדוגמת רוב משתתפי האייל, על פי הכרתי הסובייקטיבית) אינם משתכנעים מנימוקים מבוססים *פחות* מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה, אלא הם אינם נוטים להודות בזה. (זאת בניגוד למה שחשבו בעבר) אדם שמודה כי השתכנע עקב דיון מעמיק ועינייני, מעיד על עצמו כי הוא אדם פתוח שיש לו היכולת ללמוד ולהפנים בטווח הארוך, בניגוד לזה בעל ההקשבה הסלקטיבית שבא להשמיע את דעתו, ולמעשה נשאר תקוע. קבל ח"ח. כמו כן, לכל הקורא : ראה ולמד. (כן, מה לא אמרתי? אני דן-דין השופט) |
|
||||
|
||||
אמם.. תודה.. אני לא רגיל שמחמיאים לי על נסיגות מוקדמות. דרך אגב, אני מקבל גם את ברכת הרב בייסבול? |
|
||||
|
||||
האם חילוני יכול באמת להיות עילוי תורני מבלי לעורר אנטגוניזם? מה דעתך על רב שאינו מאמין באלוהים, אך מוכן לומר מה עמדת ההלכה בכל ענין? אגב - התואר "רב" אינו מוכר על פי החוק כתואר מקצועי, ולכן כל אחד יכול להשתמש בו. הרב יובל רבינוביץ |
|
||||
|
||||
... וראה ''הכבוד הרב'' שרוחשים גורמים דתיים מסויימים למחלקות למחשבת ישראל באוניברסיטאות. |
|
||||
|
||||
וראה ''הכבוד הרב'' שרוחשות מחלקות אחת לרעותה, ואסכולות אחת לרעותה, ופקולטות של אותו מקצוע אחת לרעותה באוניברסיטאות שונות בתוך העולם האקדמי. עיסוק רב ועמוק מרחיק מקונצנזוס ויוצר סוגי לימוד מתנגשים. |
|
||||
|
||||
וראי "הכבוד הרב" שרוחשת חצר אחת לרעותה, אם אפשר לצטט אמירה של הרב שך מלפני כ-15 שנה: "אלחם ברבי מלובביץ באש ובחנית". יריבות יש בכל מקום. אבל יותר מזה, למה צריך קונצנזוס? קונצזוס הוא מתכון לסטגנציה. חשבתי שמחקר נועד לקידום והעמקה, לא לשימור הקיים בלבד. ויש גם מחלוקות הלכתיות – די לומר "בית הלל" מול "בית שמאי". נראה שטבעה של המחלוקת בין הממסד הרבני לאנשי "מחשבת ישראל" אינו ענייני בלבד אלא שהיא לובשת חזות של מתקפה ומגננה משני הצדדים. לא בענייני אקדמיה עסקינן. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין כל המחלוקות שנינו הבאנו לבין זו של הממסד והאקדמיה? האין מתקפה ומגננה דרך די נפוצה לדיונים בין אסכולות? |
|
||||
|
||||
כן, רק שמחלוקות אלו נשארות במסגרת האקדמית ואין להן השפעה על ה"real life". בניגוד למחלוקת הנ"ל שהיא חלק עיקרי בכל הדיון הזה ובדיונים אחרים, כולל המאמר שלך. |
|
||||
|
||||
האקדמיה מקרינה החוצה. מחלוקות על דרכי חינוך אופטימליות, על דרכי שלטון אופטימליות, האם הן שונות מדרכי פסיקה הלכתית אופטימליות? או שמא הראשונות ברורות לך ומוכרות לך מחיי היום-יום ולכן אתה מקבל אותן, ומחלוקת יהודית זרה לך, ולך נראית לך המחלוקת מסוכנת, כשלמעשה היא מבורכת? אין כל רע דחיפוש האינסופי אחר האופטימום, וודאי שראוי שתהיה לכך השלכה על חיי היוםיום. |
|
||||
|
||||
אנטגוניזם אינו רלונטי, כמה רבנים מעוררים אצלך אנטגוניזם? אני מרשה לעצמי להמר שלפחות אחד (בשם האופטימיות). הם אינם פחות רבנים בגלל זה. שולמית אלוני איננה רבנית אך יש לה בחלט ידע נרחב ביהדות, אני בהחלט מעריכה אותה ובפירוש חולקת עליה בהכל בערך. התואר "רב" דורש מבחני הסמכה לרבנות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |