![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קודם כל, למרות שהדברים נאמרו באירוניה אני רוצה להעיר שאחת הבעיות עם הרעיון הזה ( מעבר לרישעות שבהעבדת ילדים) זה שמסתבר שאופטימיזציה של היכולות האנושיות מתקיים דווקא כאשר הילד לומד, והמבוגר עובד, פשוט משום שילדים לומדים יותר מהר ממבוגרים ( בעיקר שפה וכתב) ולמבוגרים יש יותר כוח פיסי. אבל למרות זאת, בשינוי מסויים, יש משהו ברעיון הזה. מכר שלי הסביר לי את השקפת עולמו ( כל המילים הבאות הם שלי אבל ברוחו): למה לעבוד כל השנים ולחסוך לבית קטן עם גינה שאבנה לאחר שילדי יתבגרו? עדיף לקחת משכנתא ענקית ולקנות בית כשאני צעיר וילדי קטנים ויהנו מהחצר ומהתרנגולות ( זה אפילו לא "ברוחו"). כשילדי יגדלו, אהיה יותר מבוסס במקצועי ואוכל להחזיר את המשכנתא, וגם אדע שהענקתי לילדי את הטוב ביותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואולי דווקא עדיף לגור בקרוואן מצוקמק עם הילדים והתרנגולים, ולחסוך את הכסף כדי לקנות לכל אחד מהילדים בית קטן עם גינה? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ההנחות של המודל היו : 1) משפחה יכולה לחסוך מספיק לבית אחד 2) למשפחה יותר מילד אחד 3) יש גבול לאלטרואיזם, אפילו של ההורים ( כלומר- ההורים רוצים גם להנות מגידול הילדים בבית צמוד קרקע , ולא רק להעניק את האושר הזה לילדיהם). אבל כמובן, כל אחד וגישתו. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |