|
||||
|
||||
בפועל הדברים קצת יותר מורכבים מן הרשימה, משום שגם בעניינים פרטיים מתערבים פה ושם - בנושא ההתאבדות, שימוש בסמים ועוד. בנוסף, קוהרנטיות אינה תמיד גלויה לעין. כאוס חסר פשר לכאורה, עשוי להיות ביטוי של חוקיות פשוטה - גם אם אין היא מתגלית מייד לצופה. אבל למה בעצם אתה חותר? לפתוח ויכוח בו תטען שה"תורה", שנדמה לך שאתה מכיר אותה, קורהנטית ומערכת החקיקה והפסיקה בישראל אינה כזו? אפשר להתווכח על מידת האמת שבדבר (רמז: היא מועטה במיוחד). אך גם אם היית מצליח לשכנע שכך הוא, עדיין נדרשת היתה הכרעה. ההכרעה שלי ושל רבים אחרים (ובכללם כמה שומרי מצוות), היא לטובת המערכת הקיימת גם אם רבות כרימון מגרעותיה. |
|
||||
|
||||
אני טוען שהתורה אכן מציגה כללים קוהרנטיים למה מותר ומה אסור לשלטון לעשות. אני חושב שזה מה שצריך להיות במדינת ישראל. מדוע אתה בוחר בשיטה הצבועה הקיימת היום בישראל נשגב מבינתי. כנראה שכאשר הביקורת באה מאדם דתי הדבר מאיים עליך כל כך שאתה מעדיף מערכת רעה על פני לא ידוע מפחיד. במיוחד לא ברור מדוע אתה חושב שמדובר על בחירה בין הכל ללא כלום. מדוע מדינת ישראל לא יכולה לכתוב חוקה שבו יהיה כתוב אילו חוקים לגבי מה אדם מכניס לפה מותרים ואלו אסורים? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |