בתשובה לערן בילינסקי, 20/10/04 20:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול להניח שמה שקורה היום בשוק האלכוהול הוא מודל לא רע למה שיקרה אם שאר הסמים יהיו חוקיים (מלבד, אולי, מוות קצת יותר איטי). לא ידוע לי על הרבה מקרי פשיעה למימון צריכת אלכוהול. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאלכוהול יש השפעה זהה או אפילו דומה לסמים קשים (קריז, קהות חושים וצורך במנות הולכות וגדלות ותכופות)? אולי אחד מרופאי האתר יוכל להתייחס לשאלה זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל''ר, אבל התשובה לשאלותיך היא כן (לאותו חלק באוכלוסיה שהופך לאלכוהוליסט. גם השימוש בסמים ''קשים'' אינו מוביל בהכרח להתמכרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא גם איזה חלק מהמשתמשים הופך לאלכוהוליסט, עד כמה שידוע לי באלכוהול מדובר בחלק זניח בעוד שבהרואין מדובר ברוב המוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תגובות של הד"ר יובל רבינוביץ בנושא: תגובה 12743 תגובה 12995 תגובה 49615 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אף אחת מהתגובות שקישרת אליהן לא מכסה במפורט, לדעתי, את הנקודות אליהן כיוונתי. אני אנסה ליצור קשר עם יובל ולבקש ממנו להגיב בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכל דבר ניתן להשוות. מבחינת שלושת הפרמטרים שציינת: תופעות גמילה, שינויים במצב ההכרה והתפתחות סבילות לחומר, הם אכן קיימים הן באלכוהול והן בהרואין, וקשה לדרג מי יותר ומי פחות. יש סיבוכים הקיימים באחד ולא באחר. קודם כל יש לזכור שהרואין נצרך בדרך כלל בהזרקה. הזרקה כשלעצמה היא בעלת סיבוכים משלה, שאינם קיימים בחומרי הנצרכים ללא הזרקה. צהבת מטיפוס B, צהבת מטיפוס C ואיידס נגרמים משיתוף במחטים. גם ללא שיתוף מחטים יתכנו מורסות וכן דלקות קטלניות של פנים הלב, מהסיבה הפשוטה שמשתמשי הסמים הקשים אינם מומחים בהזרקה (למרות שיש מיתוס שהם יודעים לעשות זאת). אני מכיר מטופל שבשל הזרקה שגויה לתוך אחד מעצבי המרפק נותר עם חוסר יכולת להפעלת הזרת וכאבים קבועים דמויי זרם חשמלי לאורך כל האמה. הסיבוכים לטווח ארוך של החומר הנצרך עצמו אינם כה ברורים, למרות שנראה שיש השפעה ארוכת טווח על הכושר המנטלי. לטווח הקצר, צריכת הרואין בכמות גדולה מדכאת את הנשימה ועלולה לגרום למוות. סיבוך ספציפי לאופיואידים כמו הרואין הוא העמידות למשככי כאבים. כאשר מכור סובל מכאב מסיבה כלשהי, הוא נזקק לכמויות גדולות מאד של תרופות לשיכוך כאב. אצל מכורים לשעבר יש להיזהר מלתת תרופות כאלה בכמות גדולה, משום שהם עלולים לשוב ולהתמכר. אלכוהול גורם לסיבוכים אחרים. קודם כל, לא כל כמות של אלכוהול גורמת להשפעות כלשהן. כפי שידוע כנראה כמעט לכולם מנסיון אישי, רבים מאד צורכים אלכוהול בכמויות שאינן מגיעות לסף הנזק. לא כל נזקי האלכוהול מוכרים. הנזקים הברורים ביותר של אלכוהול הם הרס של הכבד והשפעה מדכאת ארוכת טווח על מערכת העצבים המרכזית. פחות ידועים בציבור הרחב הם דימומים ממערכת העיכול, פגיעה במאזן הויטמינים של הגוף ובבלוטת התריס. היות שבישראל אין בעיה להשיג אלכוהול, נדיר לראות בארץ סיבוכים הנובעים מצריכת אלכוהול שאינו אתאנול. במקומות אחרים, מי שמכור לאלכוהול ולא משיג אותו בקלות, עלול לצרוך סוגי אלכוהול פחות מתאימים, כמו מתאנול, אתילן-גליקול (מצוי ב-anti-freeze) ואלכוהול רפואי. כולם עלולים לגרום למוות מעודף חומציות ומליחות. מתאנול גורם גם לעיוורון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע. כמה שאלות א. מה בדיוק ההבדל בין הירואין לאופיום ב. האם נכונה הטענה שההירואין נוצר מתוך הצורך לרכז את האופיום (לצרכי הברחה נוחה וקומפקטית)? ג. מדוע נוצר הצורך בהזרקת ההירואין? האם אי אפשר להסניף, לבלוע, למרוח על הלשון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרואין הוא תוצר של ניסוי שכשל, כמדומני של חברת Bayer. הרעיון היה למצוא תחליף למורפיום שלא יגרום להתמכרות... הדבר היה בשלהי המאה ה-19. אופיום הוא תערובת של אלקלואידים המופקים מצמח הפרג. עם השנים זוקקו מרכיבים שלו, שזכו לשם אופיאטים. האופיאטים הידועים ביותר הם מורפין וקודאין. אופיאט שאין לו השפעה על מערכת העצבים המרכזית ויש לו שימושים רפואיים הוא פאפאוורין. אופיאט הרבה פחות ידוע הוא תבאין. תרכובות שהוכנו מהאופיאטים המקוריים תוך שינוי המבנה הכימי שלהם הן אופיואידים. המאלחשים החזקים ביותר הם אופיואידים. האופיואיד הידוע ביותר הוא ההרואין, שנוצר מאצטילציה כפולה של מורפין. אפשר לצרוך הרואין גם לא בהזרקה, אך האפקט המתקבל הוא חלש בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |