|
לא בכל דבר ניתן להשוות. מבחינת שלושת הפרמטרים שציינת: תופעות גמילה, שינויים במצב ההכרה והתפתחות סבילות לחומר, הם אכן קיימים הן באלכוהול והן בהרואין, וקשה לדרג מי יותר ומי פחות.
יש סיבוכים הקיימים באחד ולא באחר.
קודם כל יש לזכור שהרואין נצרך בדרך כלל בהזרקה. הזרקה כשלעצמה היא בעלת סיבוכים משלה, שאינם קיימים בחומרי הנצרכים ללא הזרקה. צהבת מטיפוס B, צהבת מטיפוס C ואיידס נגרמים משיתוף במחטים. גם ללא שיתוף מחטים יתכנו מורסות וכן דלקות קטלניות של פנים הלב, מהסיבה הפשוטה שמשתמשי הסמים הקשים אינם מומחים בהזרקה (למרות שיש מיתוס שהם יודעים לעשות זאת). אני מכיר מטופל שבשל הזרקה שגויה לתוך אחד מעצבי המרפק נותר עם חוסר יכולת להפעלת הזרת וכאבים קבועים דמויי זרם חשמלי לאורך כל האמה. הסיבוכים לטווח ארוך של החומר הנצרך עצמו אינם כה ברורים, למרות שנראה שיש השפעה ארוכת טווח על הכושר המנטלי. לטווח הקצר, צריכת הרואין בכמות גדולה מדכאת את הנשימה ועלולה לגרום למוות.
סיבוך ספציפי לאופיואידים כמו הרואין הוא העמידות למשככי כאבים. כאשר מכור סובל מכאב מסיבה כלשהי, הוא נזקק לכמויות גדולות מאד של תרופות לשיכוך כאב. אצל מכורים לשעבר יש להיזהר מלתת תרופות כאלה בכמות גדולה, משום שהם עלולים לשוב ולהתמכר.
אלכוהול גורם לסיבוכים אחרים. קודם כל, לא כל כמות של אלכוהול גורמת להשפעות כלשהן. כפי שידוע כנראה כמעט לכולם מנסיון אישי, רבים מאד צורכים אלכוהול בכמויות שאינן מגיעות לסף הנזק. לא כל נזקי האלכוהול מוכרים. הנזקים הברורים ביותר של אלכוהול הם הרס של הכבד והשפעה מדכאת ארוכת טווח על מערכת העצבים המרכזית. פחות ידועים בציבור הרחב הם דימומים ממערכת העיכול, פגיעה במאזן הויטמינים של הגוף ובבלוטת התריס.
היות שבישראל אין בעיה להשיג אלכוהול, נדיר לראות בארץ סיבוכים הנובעים מצריכת אלכוהול שאינו אתאנול. במקומות אחרים, מי שמכור לאלכוהול ולא משיג אותו בקלות, עלול לצרוך סוגי אלכוהול פחות מתאימים, כמו מתאנול, אתילן-גליקול (מצוי ב-anti-freeze) ואלכוהול רפואי. כולם עלולים לגרום למוות מעודף חומציות ומליחות. מתאנול גורם גם לעיוורון.
|
|