|
הבלים. רוב הסטודנטים כלל לא מתעתדים לעסוק במחקר, אלא ביישום מקצועי של הלימודים (במשפטים, בתקשורת, בכלכלה, במחשבים). רק מיעוט מבוטל מתוכם ממשיך לעסוק בתחום כחוקרים. ככל שהחוג קטן יותר, דווקא הסיכוי גדל שהסטודנט ימשיך לעסוק במחקר, פשוט משום שלרוב אין הרבה אופציות אחרות. זה שתחום יותר רווחי בהמשך החיים לא הופך אותו ליותר או פחות חשוב לדעתם של אנשים. למשל, אני אישית, ורבים אחרים, חושבים שספרים זה דבר חשוב ונפלא, ובכל זאת סופרים בארץ מתקשים להתקיים רק מתמלוגים על ספריהם. אותו כנ''ל לגבי מוזיקה. הבעיה שלך היא שאתה לא רק טוען בזכות הקצאת יותר משאבים לתחומים שנתפסים בעיני האנשים כיותר חשובים, אלא גם טוען שכדי לגלות אלו מקצועות נתפסים בעיני אנשים כיותר חשובים, צריך לראות כמה כסף מוקצה (ע''י הציבור) לצורך העניין.
מה שאני אמרתי הוא שהביקוש לחוקרים אינו נמדד במספר הסטודנטים (הסטודנטים, במקרה הטוב, הם העתודה של ההיצע), אלא במספר כתבי העת המתפרסמים בתחום ומעוניינים במחקרים. ככל שמספר זה יורד, כך פחות חוקרים יכולים למצוא את מקומם בתחום.
|
|