|
||||
|
||||
הדברים מובנים מאליהם לך. אתה קושר תאונת מטוס עם הפצצות-קשר שבלשון עדינה אינו מצטיין בלוגיות יתרה. אחת הבעיות המובנות בהפצצה על שטח של מדינה אחרת, היא שהפצצה כירורגית יכולה להפוך לטבח אם מפספסים. טבח איננו נובע רק מהחלטה: "בואו ונטבח". טבח הוא מצב של הרג המוני. התפיסה המישפטית של חיפוש כוונה פלילית אינה מתאימה לכאן. בכל אופו, על הויכוח הזה האם יש טבח או אין, אין לו חשיבות בעיני. אני נשאר בתחום העלות-תועלת. בהפצצות בלבנון נגענו בגבול שבו העלות החלה לעלות על התועלת- ואינני חוש שעברנו בהרבה את הגבול הזה. אני שוב ממקד אותך לנושא שאני עוסק בו: לא מה הם עשו לנו ומה מגיע להם שנעשה להם כדי שילמדו; מה צריכה לעשות הנהגת מדינת ישראל כדי שתועלת המילחמה תהיה גדולה יותר מהנזק. |
|
||||
|
||||
גם כאן אתה חוזר על דברים שאמרת ואין לי אלא לחזור על דברים שאני אמרתי. ''כוונה'' אינה רק מושג משפטי יבש אלא אלמנט חשוב לאין ערוך מבחינה מוסרית. טעות היא טעות בין אם זו טעות של טייס שמטיס מטוס נוסעים או או טייס שנשלח להפציץ בסיס טילים והטיל שלו סוטה בגלל טעות שלו בהפעלה, או בגלל תקלה טכנית ופוגע בבית חולים. במקרים האלה אין כוונה לטבוח ולכן לא מדובר בטבח, מבחינת ההתייחסות המוסרית למקרים האלה. כמו שאמרתי רק הרגע בתגובה אחרת. אנחנו נכנסים ללופ אין סופי, וזו נקודה טובה להפסיק. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |