![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(רמזתי שלפחות החיים שלי לא דומים לאלו שגיל מתאר, אז כנראה שאני בר מזל במיוחד). | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חכה, חכה :) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוא דיבר על החיים, לא על הטכניון :-) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובתרגום לאנגלית: "He was talking about the living and not about the Technion" | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני דיברתי אפילו על הצבא. וחשבתי ששם היה לי רע... | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמו שיוסיריאן ידע להגיד לך, בצבע זה קצת שונה. בצבע החיים *ארוכים* ומלאי יגון. בעיקר במטווחים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במטבחים | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(גיל דיבר על האורך של רגעי האושר. מה שכן, המחסור בהם מבטיח לדנבאר חיים ארוכים, אז אולי זה לטובה) | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |