![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רגע, הסיבה היחידה שגורמת לנו להאמין שתורת המיתרים תואמת את המודל הסטנדרטי היא שיש הרבה פתרונות (ושהיא יפה, נגיד)? ודאי שהמאמר הזה הוא לא מה שרציתי. אני רציתי תשובה, לא "This is achieved by compactifying the E_8 x E_8 heterotic superstring on a smooth Calabi-Yau threefold with an SU(4) gauge instanton and a Z_3 x Z_3 Wilson line". |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(ושיש בה גרביטציה) | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הבנתי נכון את שאלתך: תורות פיסיקליות חדשניות נדרשות לקיים את עקרון ההתאמה: בגבול המתאים, ניבוייהן נדרשים להתלכד עם אלה של תורות קודמות, אם ידוע שהאחרונות עמדו במבחן הניסוי בגבורה. דוגמא: תורת הכבידה הניוטונית חוזה נדיוק מרשים את תנועת מאדים סביב השמש. כל תורת כבידה שתתן ניבויים שונים (מעבר לשגיאת המדידה) עבור תנועה זו, מקומה בפח (או בדיון המוניומנטלי של א. ע.). הסימטריה שעליה מושתת המודל הסטנדרטי היא מכפלה קרטזית של שלוש אלגברות לי (לפרטים, עיין בוויקיפדיה). תורת האיחוד הראשונה 1, התבססה על (SU(5 (וכך גם נקראה). הסיבה: ב- (SU(5 ניתן לשכן את המכפלה הקרטזית של המודל הסטנדרטי. באופן כזה, עקרון ההתאמה מובנה לתוך התורה החדשה (למרות שאינו בהכרח מובטח מראש) ע"י זיהוי הסימטריה המשוכנת עם הסימטריה של המודל הסטנדרטי. מהמעט שידוע לי על תורות המיתרים, גם הן משתמשות בתרגיל הזה. 1 ניתן להתווכח על מידת זכאותה של (SU(5 לתואר. ------------ ברכות ותודה לראובן על המאמר הנאה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה, אבל לא הבנתי מה הקשר בין שני חלקי התגובה. האם התכוונת להגיד שמאחר ותורת המיתרים משתמשת באותו טריק כמו המודל הסטנדרטי ברור שאפשר למצוא פתרונות שלה שנותנים אותו? זה לא בדיוק מה שהשתמע מתגובה 440844. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |