בתשובה לתשע נשמות, 01/06/08 22:27
זה לא נראה ככה. 479789
''אם היא גורמת להם נזק בסיטואציה מסוימת אז יש לה נקודת תורפה'' לא מסכים, בגלל שכל צורת שלטון אחרת תגרום, עד כמה שידוע לנו, נזק גדול בהרבה. דמוקרטיה, כמו כל צורות השלטון, לא יכולה ליצור מסגרת חזקה מספיק כדי לקיים את עצמה נגד מתנגדיה מבפנים או מבחוץ. זה אולי עצוב, אבל זה נכון ואני לא רואה איך אפשר למנוע את זה, ולמה לנסות ולמנוע דבר שלא ניתן למנוע מראש.

אני מסכים שמשטרים לא דמוקרטיים לא חייבים להתפורר לתוך עצמם, אני כן חושב שההתפוררות העצמית היתה מנגנון מובנה בתוך שיטת השלטון הסובייטית והנאצית (וגם המאואיסטית, אגב). ושהתודעה הדמוקרטית בבריטניה, צרפת, סקנדינביה והולנד היתה, בסופו של דבר, גורמת להתפוררות הזאת להראות קצת אחרת מרוסיה או סין של היום.
זה לא נראה ככה. 479811
נקודת תורפה לא פוסלת צורת שלטון, היא רק דבר שצריך להילקח בחשבון. המכונית שלי היא מכונית משפחתית מצוינת, מרווחת, נוחה, מהנה לנהיגה - אבל יש לה נקודת תורפה בכך שהגחון שלה נמוך ואם אקח אותה לנסיעה בשטח היא תיפגע. להאמר אין בעיה בנקודה הזו - אבל יש לו אלף בעיות אחרות. לכן אני לא קונה האמר - אבל אם אני נוהג במכונית שלי אני צריך להיות מודע לבעיה הספציפית שלה ולהיזהר ממנה. משטרים פאשיסטיים אינם נתונים בסכנה של החלשת הצבא וניוונו, כיוון שצבא חזק הוא חלק ממהותם; הם נתונים בסכנות אחרות, וחשוב מכך - הם משטרים גרועים כיוון שהם מביאים לתושביהם יותר נזק מתועלת. הדמוקרטיה היא משטר טוב המביא תועלת, אבל מי שחי בו צריך להיות מודע לחולשות שלו ולהימנע מהן. דוגמה אחת היא חקיקה שמגבילה את חופש ההתארגנות והיכולת להשתתף במערכת הפוליטית של גורמים אנטי-דמוקרטיים; בדומה לכך, הנטיה לנוון את הצבא צריכה להיות דבר שהאזרח מודע לו ולוקח אותו בחשבון כדי לאזן את השפעתו השלילית.
זה לא נראה ככה. 479829
הנטיה לנוון את הצבא היא לא משהו אינהרנטי לדמוקרטיה ככזאת, אלא היא באה מסדר העדיפויות של האזרח (ולמקום של זה במשטר הדמוקרטי). מכאן שהקביעה ש''הנטיה לנוון את הצבא צריכה להיות דבר שהאזרח מודע לו ולוקח אותו בחשבון כדי לאזן את השפעתו השלילית'' היא בעייתית משהו.
זה לא נראה ככה. 479839
המשטר הדמוקרטי (בניגוד לחלק מצורות המשטר האחרות) נשען על לגיטימציה פנימית לקיומו ולא על עוצמה צבאית. על כן לא קיים לו תמריץ לחזק את הצבא. יותר מכך, הצבא הוא גוף בלתי-דמוקרטי, ובמדינות בהן מעמדו חזק יש לו השפעה משמעותית על האופן בו מתנהל השלטון (תורכיה היא דוגמה בולטת, אבל גם לבנון ואפילו ישראל הן מדינות שבהן לצבא יש מעמד שלטוני חזק מן הראוי לו. מצב כזה יוצר תמריץ לפוליטיקאים להחליש את מוקד הכוח המתחרה. כל זה מובנה בדמוקרטיה. עוד דבר אחד מובנה בה - ההישענות שלה על טבע האדם. אם טבע האדם הוא שבתקופות של שלווה הוא נוטה לקצץ במה שמגן עליו (כשם שכשהוא לא מרגיש חולה הוא מרשה לעצמו לזלול ולעשן ואינו טורח להתעמל) אז כדאי שהוא יהיה מודע לטבע הזה שלו כדי שהטבע הזה לא יביא אותו למחלקה הקרדיולוגית או האונקולוגית.
זה לא נראה ככה. 479842
לא הייתי מסמן את הדמוקרטיה ע''י נטייתה להקטין את השפעת הצבא. תכונה זו אופיינית הרבה יותר לדיקטטורות שאינן צבאיות (היטלר וסטלין והדיקטטורות המפלגתיות שהם).
כפי שנטען קודם הדמוקרטיה מתאפיינת ע''י השפעת הדעה הציבורית. אם זו תומכת בצבא גדול ובעל השפעה, כך הווה (צרפת היא דוגמה יפה).
זה לא נראה ככה. 480158
אני לא כל כך מבין אותך. בדמוקרטיה יש נטיה להחלשת הצבא כשלא צריך צבא, ולחיזוקו כשצריך אותו. המעבר אמנם לוקח זמן, אבל בהתחשב בחלופות האפשריות (להחזק את הצבא כשלא צריך אותו, להחליש את הצבא כשצריך אותו) ובמגבלות הנתונות מראש (זמן המעבר הוא לא אינטיפיזימלי, לצבא חזק כשלא צריך אותו עלול להיות מחיר כבד, לאי החזקת צבא חזק כשצריך אותו עלול להיות מחיר כבד והידע שלך על העתיד הוא מוגבל) אני חושב שמה שאתה רואה כנקודת תורפה הוא דווקא יתרון.

רק בעולם ללא המגבלות יש כאן בעיה.
זה לא נראה ככה. 480200
אתה כותב דברים מעניינים אך שאינם עומדים במסחן המציאות. ב-‏1990 הסתיימה רשמית המילחמה הקרה (למעשה כבר מספר שנים קודם).
מדוע ההוצאות הצבאיות של ארה"ב לא ירדו? מדוע הן עלו במהלך השנים עד היום? אם אתה מוציא מכלל הדמוקרטיות את ארה"ב וישראל, אז אתה צודק. יש דמוקרטיות שיוצרות במכוון את הצורך בחיזוק הצבא.
זה לא נראה ככה. 480204
'
לפעמים אני נד בראשי נוכח הודעות כגון זו.
תקציב הבטחון של ארה''ב גדול יותר מסך כל ההוצאות לסעיף זה בתריסר המעצמות הבאות ברשימה. כן - רוסיה, סין, הודו, ברזיל, בריטניה, ישראל וכו' ביחד - לא מגרדים לענק האמריקאי את הביצים.

והעסק דופק כמו שעון לכל הכיוונים. היצרנים והמפתחים משכללים את היכולות הטכנולוגיות לטובת הביצועים הצבאיים, אבל גם ליישומים מסחריים בשוק האזרחי. הקונגרסמנים והסנטורים מחלקים ביניהם את כמות הג'ובים תוצאת התפתחות תעשיות הנשק. מדי עשור או שניים יש מלחמה המחייבת חידוש מלאים. כך מזריקים אדרנלין לעורקי הכלכלה האמריקנית.
זה לא נראה ככה. 480214
מאז סיום המלחמה הקרה צבא ארצות הברית השתתף בכמה מערכות בעולם. לא?
זה לא נראה ככה. 480249
ודאי שכן. אתה לוקח כמובן מאליו שהמערכות שניהלה ארה"ב היו כורח המציאות, אתה מניח שהחזקת 600 בסיסים ברחבי העולם הוא כורח המציאות, אתה מניח שפיתוח מטוס חדש כל מספר שנים הוא כורח המציאות וכד'. כל זה מחייב אותם לשמור על רמת ההוצאות הבטחוניות למרות שבריה"מ הפסיקה להיות יריב.
זה לא נראה ככה. 480255
הדברים האלה הם כורח מציאות אם אתה רוצה להישאר מעצמת על. ההבדל בין ''סתם'' מעצמה למעצמת על הוא שלגבי מעצמת על תחום האינטרסים שלה הוא העולם כולו, והיא צריכה להיות מסוגלת להפעיל השפעה בכל מקום בו. אם ארה''ב רוצה שטייוואן תישאר עצמאית היא צריכה נוכחות אפקטיבית באיזור. אם היא רוצה שאיראן לא תאיים ישירות על סעודיה היא צריכה להחזיק שם כוחות, כך גם בקוריאה הדרומית וכיו''ב. הטענה שארה''ב יכולה לוותר על שדרוג היכולות הצבאיות גם היא לא מדויקת. כל היריבים הפוטנציאליים משדרגים את יכולותיהם באופן מתמיד, ומי שלא ישדרג את שלו לא יוכל לשמור על המעמד שיש לו.
זה לא נראה ככה. 480262
לזה בדיוק התכוונתי. ארה"ב היא מעצמת בחצי הכדור המערבי כבר 150 שנה לפחות ובכל העולם ממלחמת העולם הראשונה. היום היא חולה במחלה אוטואימונית- המעצמתיות שלה מתחילה לפגוע ביותר ויותר אזרחים שלה. כשהייתי שם בפעם הראשונה היו מספר מרכיבים ששמרו על היציבות שם: מזון זול, דלק זול, מכוניות זולות וברוב המקומות גם דיור זול. הדברים הללו איפשרו קיום סביר יחסית גם למעוטי הכנסה. הדברים הללו למעשה התערערו: מחירי המזון עלו מאד, הדלק התייקר ןמשבר הסאבפריים פגע בהרבה רוכשי דירות. האימפריה עדיין מביאה רווחי עתק לתאגידיה הגדולים אך יותר מדי אנשים נשמטים מהאפשרות לחיות באופן סביר. אחזקת האימפריה עולה יותר מדי כסף- רדיפת הבצע של התאגידים גדולה מדי והאחריות הלאומית שלהם קטנה מדי.
זה לא נראה ככה. 480265
הבעיות של ארה"ב עמוקות ובסיסיות הרבה יותר ממה שאתה מתאר, ולדעתי הן מצויות קודם כל במישור התרבותי ורק כתוצאה מכך במישור הכלכלי. אם תנסה להתבונן במבט על ולשאול מהו התהליך ההיסטורי הבולט ביותר בשישים השנים שמאז תום מלה"ע, לדעתי ההתמוטטות של הקומוניזם, הגלובליזציה, עליית האיסלאם הרדיקלי ואיחודה של אירופה לא יהיו בראש הרשימה. התהליך החשוב ביותר, להבנתי, הוא המעבר של כוח מהמערב למזרח אסיה: בתחילה כוח כלכלי, ובעקבותיו באים ויבואו כוח מדיני, תרבותי וגם צבאי. מדוע המזרח מצליח לזנק קדימה יחסית לארה"ב? הסיבה לכך היא לדעתי תרבותית.

ארה"ב איבדה את הערכים שהביאו להצלחה שלה, גילגולם של ערכי הפוריטנים: עבודה קשה, רכישת השכלה, דחיית סיפוקים. אתה מאשים את התאגידים וגם בזה יש משהו, אבל מי שמוציא את מה שיש לו על צריכה ולא טורח לחסוך, מי שלומד משפטים או מקצועות אופנתיים אחרים ולא מדעים והנדסה הם האזרחים עצמם ולא התאגידים.

הגרעון המסחרי העצום של ארה"ב לא נגרם על ידי תאגידים ששולחים את כספי האזרחים לבנקים בשוויץ; הוא נגרם על ידי אמריקאים שמעדיפים לקנות מהסינים טלביזיה FULL-HD 42" במקום לשים את הכסף הזה בצד. משבר הסאב-פריים לא היה יכול להתפתח לולא אווירה ציבורית שבה לקיחת משכנתא בגובה של מאה אחוז משוויו (המנופח) של הנכס נתפשה כדבר סביר לחלוטין ולא כהימור שאדם בר דעת לא יעז להסתבך בו (ונכון שגם תאגידי משכנתאות ניצלו את האווירה הזו כדי לדחוף את מוצריהם, אבל האחריות היא קודם כל על מי שלוקח).

כל מי שמעיין בג'ורנלים מדעיים בתחומי מדעי הטבע וההנדסה אינו יכול שלא להתרשם מהמספר העצום של שמות סיניים, הודיים, וייטנאמיים, קוריאניים, מלזיים וכו' ברשימות המחברים. שמות אמריקאיים "קלאסיים" כבר די קשה למצוא, ואם תמצא תגלה שזה הפרופסור, אבל הדוקטורנטים שכתבו את המאמר בפועל הגיעו לארה"ב ממדינות אחרות. אותה תמונה תגלה גם אם תתבונן ברשימות כוח אדם של חברות היי-טק בחוף המערבי - המנהלים הבכירים נולדו בארה"ב, המהנדסים באו מהמזרח (בחוף המזרחי המצב קצת אחר). בעתונים מקצועיים עסוקים בחיפוש שיטות למשוך אמריקאים להנדסה ומדעי הטבע, שמספר מקבלי התארים בהם לא עלה בעשרים השנה האחרונות לעומת עליה של כשלושים אחוז במקבלי תארים בכלל. לא התאגידים אשמים כאן - אשמה תרבות שמושכת צעירים ממקצועות שדורשים לימודים קשים ועבודה אפורה-יחסית למקצועות קלים יותר וזוהרים יותר. מה לעשות שעושר (וחוסן) לאומי לא נבנה על ידי עורכי דין. גם מערכת החינוך האמריקאית לילדים יורדת ברמתה בעשורים האחרונים - יותר אלימות, יותר הקלות לתמידים, פחות ציפיה למאמץ מצידם ופחות השגים בהשוואה בינלאומית. אם למישהו זה מזכיר מדינה אחרת, זה כנראה לא מקרי. (יש עוד מדינה שלישית שמתחילה להיכנס לבעיה דומה - לא תאמינו מי)

בקיצור, אני סבור שהסיבה לכך שהאמריקאים אינם מסוגלים עוד לעמוד באותה רמת חיים שהורגלו אליה היא קודם כל תרבותית. זה שנים רבות שהם שואבים מהמאגרים שלהם (של כסף, של ידע, של אמון כלפיהם מצד אחרים וכו' וכו') הרבה יותר ממה שהם מחזירים אליהם; כעת המאגרים מתרוקנים. זה דבר שהיה מוכרח לקרות. אבל הסיבה לשאיבת היתר אינה תאגידית אלא ערכית. כשאתה מאבד את מה שהעלה אותך מעלה, בסופו של דבר תגיע למטה.
זה לא נראה ככה. 480280
אתה מפספס קצת את ההיסטוריה האמריקאית. ראשית, היום עובדים בארצות הברית בייצור פחות עובדים משעבדו בשנת 1951 כשהיו שם 160 מיליון תושבים .
יש כאן אוסף שלם של מאמרים של איש שאינני מסכים עם רבות מדעותיו, אך כן מסכים עם ניתוחיו על החלשותה הפנימית של ארה"ב.
זה לא נראה ככה. 480282
"יש עוד מדינה שלישית שמתחילה להיכנס לבעיה דומה - לא תאמינו מי". מי? (אני יכול לחשוב על יותר מאחת, אבל מסקרן אותי למי אתה מתכוון).
זה לא נראה ככה. 480301
יפן.

לפי מאמר שהתפרסם לאחרונה בנ"י טיימס (http://www.nytimes.com/2008/05/17/business/worldbusi...):

After years of fretting over coming shortages, the country is actually facing a dwindling number of young people entering engineering and technology-related fields.

Universities call it “rikei banare,” or “flight from science.” The decline is growing so drastic that industry has begun advertising campaigns intended to make engineering look sexy and cool, and companies are slowly starting to import foreign workers, or sending jobs to where the engineers are, in Vietnam and India.

It was engineering prowess that lifted this nation from postwar defeat to economic superpower. But according to educators, executives and young Japanese themselves, the young here are behaving more like Americans: choosing better-paying fields like finance and medicine, or more purely creative careers, like the arts, rather than following their salaryman fathers into the unglamorous world of manufacturing.
זה לא נראה ככה. 480380
כן, יפאן היתה אחד הניחושים שלי. האם זה לא נכון (עם הבדלים בפרטים), גם למערב אירופה? לרומא העתיקה? האם יש כאן מעין "חוק היסטוריה" בנוגע למדינות או אוכלוסיות שמגיעות לרווחה כלכלית בתקופה נתונה?
זה לא נראה ככה. 480411
אני לא בטוח שזה נכון למערב אירופה, ורומא העתיקה היא לגמרי מחוץ לתחום ההתמחות שלי (לא ברור לי אם ערכים כאלה היו שם מלכתחילה). זה עשרות שנים שבארה"ב שולטת תרבות של שפע; אירופה תמיד היתה יבשת שמסתפקת יותר במועט. במערב אירופה שיעור החיסכון של האוכלוסיה הרבה יותר גבוה, והמדינות שם בד"כ לא בגרעון מסחרי עצום ומתמשך כמו ארה"ב - כלומר הם לא צורכים את עצמם לדעת כאילו אין מחר. מצד שני, בתחום הדור הבא הבעיה שם אינה כיצד לחנך אותו לעבודה קשה אלא כיצד לשכנע את האזרחים להביא אותו בכלל לעולם. בקיצור, לא פשוט להשליך מאחד לשני. הדעת נותנת שככל שאדם או קבוצה חברתית מגיע לרמת חיים ומעמד חברתי גבוה יותר כך יש לו פחות תמריץ לטפח את ההשגיות של ילדיו ולחנך אותם לדחיית סיפוקים. בכל זאת, השאלה עד כמה מהר דפוסים תרבותיים משתנים היא תלוית-תרבות. יתכן שהאסיאתים הם "היהודים החדשים" של ארה"ב, וכמו היהודים גם הם יכנסו לדפוסים האמריקאיים לאחר שיגיעו למעמד של אליטה. נחיה ונראה.
זה לא נראה ככה. 480454
"From short sleeve to short sleeve - 3 generations".

אמרה שסבא שלי נהג לצטט. ומשמעה - אדם פשוט עובד קשה ומגיע להצלחה - בנו כבר נולד לעושר אבל לא יודע לשמור ולטפח אותו - נכדו כבר יהיה שוב אדם פשוט.
זה לא נראה ככה. 480525
כמו עפרה שטראוס לדוגמא?
זה לא נראה ככה. 480457
זה לא רק לשכנע את האזרחים להביא לעולם את הדור הבא. זה גם לעזור להם להתמודד עם הצורך הזה: נראה שלאירופאים יש יותר ויותר בעיות עקרות, וספירת הזרע אצל הגברים האירופים יורדת בהתמדה בשנים האחרונות.
שכחת משהו 480298
"...שמות אמריקאיים "קלאסיים" כבר די קשה למצוא..." אתה מתכוון לשמות כמו ג'רונימו והשור היושב? מעט מאד מהמדענים והמהנדסים שהפכו את אמריקה למה שהיא היום הם אינדיאנים, ולא הרבה יותר הם מצאצאי המייפלאוור. רובם מהגרים דור ראשון, שני או שלישי. וגם היום, הרבה מהשמות האסיתים הם בעצם אמריקאים (או מערב אירופים) ממוצא אסייתי, והנוכחות שלהם דווקא צריכה לגרום לאופטימיות אצל אוהבי אמריקה.
שכחת משהו 480300
אין לי שום בעיה איתם, הם בני אדם ומדענים/מהנדסים מצוינים והנוכחות שלהם אכן תורמת רבות לארה"ב. למרות זאת, אילו הייתי ג'ון מקיין או ברק אובאמה, אחד הדברים המרכזיים שהייתי חושב עליו הוא כיצד לשכנע גם אנשים ששמותיהם הם ג'ון, ג'ורג' או ביל להצטרף למקצועות האלה - הם עדיין הרוב, ובלעדיהם ארה"ב תתקשה לשמור על מעמדה. באותה הזדמנות הייתי גם חושב כיצד למשוך אליהם אנשים ששמותיהם חואן, חורחה או גיליירמו - ההיספאנים סובלים מתת-יצוג עוד יותר גדול בתחומים האלה, וכמוהם השחורים. וכמובן - נשים מכל העדות.

אגב, רבים מהמהנדסים והמדענים האלה אינם אזרחים אמריקאים והם יחזרו לארצותיהם ויקחו איתם את מה שהושקע בהם.
שכחת משהו 480302
אתה רוצה שהרוב ילמד הנדסה ומדעים מדוייקים? ומי ינקה להם את המשרדים? או שאתה דואג לייצוג הלא שווה? ובמה זה שונה ממה שהיה באמריקה לפני ארבעים ושמונים שנה?

חלק יחזרו, חלק גדול מאד לא, חלק לא מבוטל בכלל נולד שם. ויותר יחזרו ליפאן וקוריאה מאשר לסין ולוויאטנם, מה שישאיר אותם במדינות מערביות, ורק יגדיל את המערביות של אותן מדינות.
שכחת משהו 480308
אני (בתור מקיין/אובאמה) רוצה ששיעור הלומדים את המקצועות האלה יהיה דומה למה שהיה בעבר. אני רוצה שמערכת החינוך האמריקאית תוציא ציונים גבוהים במבחני קריאה ומתמטיקה בהשוואה עולמית. מי שינקה את המשרדים יהיה מי שאינו מוכשר למקצועות כאלה; אבל מי שמוכשר - אני מעדיף לראות אותו מייצר שבבים ותוכנות או מחפש כיצד להחזיר את תעשיית הרכב האמריקאית לרווחיות ולא יושב במשרד עורכי דין או בבנק. בתור מקיין (ובוודאי בתור אובאמה) אני גם מודאג מהיצוג הלא שווה, שישאיר את השחורים וההיספאנים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי.

בתור מקיין/אובאמה מה שחשוב לי הוא לא להגדיל את המערביות של קוריאה אלא את התעסוקה בספרינגפילד, אילינויס או באומהה, נברסקה.
שכחת משהו 480309
כמה רחוק השיעור היום (כולל אסיאתים) ממה שהיה בעבר?
ציונים גבוהים זה נושא אחר (גם עורכי דין וכלכלנים צריכים כאלה).
אתה באמת חושב שמי שעובד בבנק לא תורם לכלכלה?
אתה טוען שהייצוג היום הוא שווה פחות ממה שהיה לפני 50 שנה?
מי שרוצה להיות מעצמה צריך לדאוג להשפעה שלו גם בסיאול, לא?
שכחת משהו 480310
כמה נתונים (מתוך http://books.nap.edu/openbook.php?record_id=12021&am...):

During the past 2 decades, part of an era that has been described as science and engineering’s greatest period of accomplishment, the numbers of engineers, mathematicians, physical scientists, and geoscientists graduating with bachelor’s degrees in the United States have declined by 18%. The proportion of university students achieving bachelor’s degrees in these fields has declined by almost 40% during that time.

Almost twice as many bachelor’s degrees were awarded in physics the year before Sputnik, deemed a time of dangerous educational neglect, as last year.

The number of engineering doctorates awarded by US universities to US citizens dropped by 23% in the past decade.

In 2002, Asian countries as a whole awarded 636,000 first engineering degrees, European countries awarded 370,000, and North America awarded 122,000.

The US share of the global output of doctorates in science and engineering declined from 52% in 1986 to 22% in 2003.

The United States ranks 17th among developed nations in the proportion of college students receiving degrees in science or engineering, a fall from third place three decades ago. It ranks 26th in the proportion receiving undergraduate degrees in mathematics.

The share of doctoral degrees awarded by US universities in science, engineering, technology, and mathematics to US citizens dropped from 65% in 1987 to 53% in 2005 (although the composition of this group was not uniform—for example, 84% of the degrees in psychology go to US citizens).

אולי הנתונים האלה לא מדאיגים אותך, אבל הם צריכים להדאיג מאד מאד את אובאמה ומקיין.

מי שעובד בבנק תורם לכלכלה פחות ממי שמפתח ומייצר. יפן לא הפכה למעצמה בזכות ההשגים המעולים של הבנקאים שלה. ההתקדמות של הסינים, הקוריאנים, המלזים היא לא תולדה של בנקאות מופלאה.

גם היצוג של ערביי ישראל בכל המערכות במדינה היום הוא הרבה יותר שווה ממה שהיה לפני חמישים שנה. זה לא אומר שראש ממשלת ישראל פטור מלדאוג לשוויון שלהם. הדרך בשני המקרים עוד ארוכה מאד.

כן, הוא צריך. נכון, לימודים של קוריאניים בארה"ב זו גם דרך להשפיע בסיאול. אבל הבעיה של האמריקאים היא לא שהקוריאנים לומדים בארה"ב אלא שהאמריקאים לא טורחים לעשות את זה.
שכחת משהו 480314
הנתונים האלה מדאיגים, אבל אין סיבה להניח שהם לא ישתנו על ידי ביקוש והצע, בשילוב של מדיניות הגירה חכמה. 20 שנה זה לא מספיק זמן, מעניין לראות השוואה שלהם לנתונים מלפני מלחמת העולם.

לפי ה-CIA התוצר הלאומי הגולמי בלוקסנבורג הוא יותר מ-‏80,000 דולר לנפש‏1, שזה יותר מכפול מיפאן, פינלנד, קוריאה או צרפת. מתי בפעם האחרונה נסעת במכונית לוקסנבורגית? דיברת בטלפון שפותח בלוקסנבורג? שיחקת במחשב בעזרת תוכנה לוקסנבורגית? בעצם, כשמסתכלים על רשימת ה-‏14 הגדולים (אלה שעומדים ביותר מחצי מלוקסנבורג, במקום ה-‏15 נמצאת שוויץ) לא רואים כמעט אף מעצמת פיתוח ורואים הרבה מדינות בנקאים (לוקסנבורג, הונג קונג, ברמודה, ג'רזי...)

"...זה לא אומר שראש ממשלת ישראל פטור מלדאוג לשוויון שלהם..." בוודאי, אני מסכים איתך, אבל זה נושא אחר לגמרי, ולא שייך להקשר של האם המעצמה האמריקאית נמצאת בכיוון שלילי. (אם כבר, אז בהקשר הזה היא נמצאת בכיוון חיובי, לא? אולי לא מספיק לטעמך ולטעמי, אבל עדיין, אי אפשר לטעון שהכיוון הוא שלילי)

"הבעיה של האמריקאים היא לא שהקוריאנים לומדים בארה"ב אלא שהאמריקאים לא טורחים לעשות את זה" אבל, חלק גדול מהקוריאנים נהפכים לאמריקאים לפני, תוך כדאי או אחרי הלימודים, מה שיוצר גם קוריאה מערבית וגם אמריקאים מלומדים.

שכחת משהו 480321
אני לא בטוח עד כמה השוואה לנתונים מהתקופה שלפני המלחמה היא רלבנטית. העולם היה שונה מאד אז.

כן, יש שם הרבה מדינות בנקאים. מה גודל האוכלוסיה הממוצע במדינות האלה? מדינונת יכולה להתעשר משמירה על כספם של אחרים (בפרט כזה שחוקיותו במדינות המוצא מוטלת בספק). מדינה כמו יפן, קוריאה, צרפת או ארה"ב לא. יש ברשימה גם הרבה מדינות נפט, אבל זה לא אומר שמדינות שאין להן נפט יכולות לבנות על אותה שיטה. אגב, הונג קונג היא בהחלט גם מעצמה של כלכלת ייצור, וכמוה סינגפור.

לא טענתי שבהקשר השוויון היא מצויה בכיוון שלילי; זו רק היתה נקודה צדדית שהזכרתי. הטענה המרכזית שלי היתה שהחברה האמריקאית נעה בכיוון של נסיגה מערכים של עבודה קשה ודחיית סיפוקים, והתוצאה של זה היא נסיגה שלה יחסית למדינות אחרות בעולם.

אם הם נשארים אתה מקבל רק אמריקאים מלומדים; אם הם עוזבים אז רק קוריאה מערבית. אני לא רואה איך אתה מקבל את שניהם. לארה"ב עדיף בכל מקרה שישארו - הרווח עולה בהרבה על ההפסד באי-ההתמערבות של קוריאה. למרות זאת, לפי הנתונים שהבאתי, שיעור אזרחי-החוץ בין מקבלי הדוקטורטים הולך ועולה - ומי שבשלב קבלת הדוקטורט אינו אזרח הוא בעל סיכוי גבוה לחזור למדינת המוצא שלו.
שכחת משהו 480323
העולם משתנה כל יום, אבל צריך קצת פרופורציה כשמדברים על דברים כאלה. ארצות הברית הבעיה לאן שהגיעה בעזרת הרבה עבודה קשה ודחיית סיפוקים של הרבה מאד מהגרים.

מה שרציתי להגיד על לוקסנבורג זה שכלכלנים (ועורכי דין, וחנוונים, ונהגי משאיות) הם חלק חשוב מאד בכלכלה, ואי אפשר לקיים כלכלה מצליחה בלי אנשי "לוגיסטיקה", ושאפילו מרקסיסטים קיצוניים לא מחזיקים בדעה שרק הפועלים והחקלאים (והמהנדסים) תורמים לכלכלה. ההצלחה של מדינות בנק מוכיחות שיש להם, לבנקים, ביקוש. העובדה שהרבה אנשים הולכים לעבוד בבנקאות מוכיחה שיש בבנקים צורך. אם אתה צודק, ויש יותר מידי כאלה, חכה 40 שנה, ותראה איך היחס מתקן את עצמו לבד.

אני לא בטוח שהחברה האמריקאית נעה בכיוון של נסיגה מערכים של עבודה קשה ודחיית סיפוקים, אני חושב שאלה ערכים של מהגרים בדורות הראשונים, ושהחברה האמריקאית הילידית לא ממש החזיקה בהם. אולי יש נסיגה של מערכים של קבלת הגירה?

"אם הם נשארים אתה מקבל רק אמריקאים מלומדים; אם הם עוזבים אז רק קוריאה מערבית" ואם חלק נשארים וחלק עוזבים? אז זכית בשני העולמות.

"ומי שבשלב קבלת הדוקטורט אינו אזרח הוא בעל סיכוי גבוה לחזור למדינת המוצא שלו" אני לא משוכנע.
שכחת משהו 480359
אין ספק שספקי שירותים למיניהם (בנקאות, שרותים משפטיים, קמעונאות, תובלה) הם חיוניים לכלכלה. יותר מזה, במשק מודרני רוב המועסקים נותנים שירותים ולא עוסקים בייצור (כיוון שאת השירותים הרבה יותר קשה למכן). למרות זאת אני סבור שהמדענים והמהנדסים חשובים יותר. בית הספר לא יוכל לפעול ללא השרת, אבל אין טעם בפעולתו של השרת אם לא יהיו מורים - וההפך לא נכון. לכן המורים חשובים מהשרת. בדומה לכך, בנקים וחברות ביטוח הם חשובים כדי לשרת כלכלה ריאלית, עורכי דין נחוצים כדי לסגור חוזים ולהבטיח זכויות - אבל בסופו של דבר כלכלה צריכה לייצר כדי שלכל אלה יהיה קיום. כפי שמוזכר בדו"ח שקישרתי קודם, מדענים ומהנדסים הם בסה"כ ארבעה אחוז מהמועסקים בארה"ב, ואפילו הכפלה של מספרם לא תהפוך אותם לגורם משמעותי במיוחד בשוק העבודה. הסיבה לכך שהם חשובים היא שהם יוצרים ידע חדש - וידע הוא הבסיס לכל התקדמות כלכלית היום. אם בנקאי ממציא שיטה חדשה ומבריקה להערכת סיכונים שמעלה את רמת הדיוק של ההערכות האלה ולכן מקטינה את הסיכון העסקי אז גם הוא יוצר ידע וראוי לאותה הערכה; אבל התופעה הזו נדירה הרבה יותר בעולם הבנקאי - לעומת מדענים ומהנדסים, שעיקר התפקיד שלהם הוא למצוא שיטות חדשות לעשות דברים.

דומני, אגב, שהטענה "העובדה שהרבה אנשים הולכים לעבוד בבנקאות מוכיחה שיש בבנקים צורך" קצת משונה. העובדה שיש קבצנים או ספרי כלבים או אפילו עבריינים מוכיחה שיש בהם צורך? לא, היא רק מוכיחה שיש מי שמוכן לתת להם כסף מסיבותיו שלו. אם היה עובר חוק שאוסר על פתיחת מספרות לכלבים הכלכלה לא היתה נפגעת בכהוא זה. בבנקים יש צורך כיוון ששרותי מימון הם בין התשתיות הבסיסיות לכלכלה מודרנית, אבל זה לא קשור לשאלה כמה עובדים יש בהם. בנק שיפעל באינטרנט יכול למלא אותו צורך בלי אף עובד.

אולי לך יש זמן לחכות ארבעים שנה, לתפוס פרופורציות וכיו"ב אבל אני מעדיף שמי שמקבל החלטות על חינוך ילדי לא יגיד כאשר אני מזהה מגמה שלילית "בוא נחכה ארבעים שנה ונראה אם השוק בולם אותה". אני רוצה שהוא יבלום אותה.

הערכים האלה מתקיימים אצל חלק מקבוצות המהגרים, ולא אצל חלק אחר (אפשר להביא דוגמאות קרובות ורחוקות). הם גם מתקיימים אצל חלק מהאוכלוסיות היושבות על אדמתן דורות רבים (נניח הסינים) ואצל חלק לא. החברה האמריקאית "הילידית" (אני מניח שאתה לא מתכוון שוב לג'רונימו ולשור היושב אלא לאנשים שיסדו את ארה"ב) החזיקה בהם - היא הביאה אותם מאירופה. אלה ערכים קלוויניסטיים קלאסיים וכבר דובר רבות על ההשפעה של הערכים האלה על עיצוב האתוס האמריקאי לאורך זמן.

זכית - או הפסדת את שני העולמות. יכול להיות שבלי מספר מספיק גדול אתה לא מקבל השפעה משמעותית שם ולא כוח אדם בהקף משמעותי כאן.
שכחת משהו 480384
"בית הספר לא יוכל לפעול ללא השרת, אבל אין טעם בפעולתו של השרת אם לא יהיו מורים - וההפך לא נכון" לא כל כך הבנתי, איזה טעם יש בפעולתם של מורים אם הם לא יכולים לפעול?

בוודאי שיש צורך בספרי כלבים, אחרת אף אחד לא היה משלם להם.

"אולי לך יש זמן לחכות ארבעים שנה, לתפוס פרופורציות וכיו"ב אבל אני מעדיף שמי שמקבל החלטות על חינוך ילדי..." אנחנו צריכים להחליט על הקונטקסט של הדיון. אם אתה לובש את הכובע של היועץ לנשיא, ומנמק למה להמליץ לו להשקיע בחינוך למדעים מדוייקים, בהגירה של מדענים ומהנדסים, בשיוויון בין האוכלוסיות השונות או בעבודה קשה, אז אני איתך, אבל אם אתה לובש את הכובע של ההיסטוריון בן המאה ה-‏22 שמסביר לנו למה המעצמה האמריקאית איבדה את עוצמתה מול מתחרותיה (הסינית, רוסית ו/או ערבית) במהלך תחילת המאה ה-‏21, אז אני לא קונה את הנימוקים שלך.
שכחת משהו 480391
בית הספר קיים כדי שמורים ילמדו, לא כדי ששרתים ינקו. פעילותו של השרת נחוצה כדי לאפשר המשך תפקוד שוטף של המערכת, אבל את המטרה של המערכת ממלאים המורים. אם השרת לא יגיע יום אחד המורים יוכלו לקיים "שיעור שמש" בחוץ. זה לא אופטימלי אבל המטרה של ביה"ס תמומש. אם המורים לא מגיעים השרת יוכל להתרוצץ בין הכיתות, מחסן הציוד וחדרי השירותים כל היום וזה יהיה חסר משמעות. הפעילות שלו היא אמצעי לקידום המטרה; הפעילות שלהם היא המטרה. באותה מידה גם מנהל מחלקה בבית חולים חשוב יותר מהאיש שגובה את הכסף ביציאה מהחניון של בית החולים. גם הגובה נחוץ, אבל מנהל המחלקה נחוץ יותר.

בוודאי שיש צורך בקבצנים, אחרת אף אחד לא היה משלם להם.

אני ניסיתי לחבוש את הכובע של יועץ הנשיא.
שכחת משהו 480322
כי התוצר הלאומי הגולמי לנפש הוא נתון חשוב אך יש לו צדדים בעייתיים. אשאל אותך שאלה: פועל ייצור לעומת חולת סרטן שמקבלת כל שלושה שבועות תרופה בעלות של כ-‏35.000 ש"ח : מי תורם יותר לתל"ג?
שכחת משהו 480324
חולה הסרטן עובד?
שכחת משהו 480349
למה, רק אנשים עובדים תורמים לתל"ג?
שכחת משהו 480385
כן, כמובן, זה נובע ישירות מההגדה: "תוצר לאומי גולמי (תל"ג) הוא מונח המבטא את סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים בשנה נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות הארץ והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק (כגון עובדים זרים)." (תוצר לאומי גולמי [ויקיפדיה]). יש מטרה מאחורי כל השאלות האלה?
שכחת משהו 480388
מה שאתה קונה בסופרמרקט נכנס לתל"ג?
שכחת משהו 480393
מה שמוכרים לי בסופרמרקט נכנס לתל''ג (יש כאן פואנטה).
שכחת משהו 480428
את התרופה היקרה לא קנו?
שכחת משהו 480433
אם קנו אותה בארץ, אז המוכר שלה תרם לתל''ג. אם גם ייצרו אותה בארץ, אז הייצרן שלה תרם לתל''ג. אם גם פיתחו אותה בארץ, אז המפתח שלה תרם לתל''ג. כל אלה תרמו לתל''ג, ושים לב שכולם עבדו כשהם עשו את זה. מצד שני אם יבאו אותה, אז הייצרן שלה והיצואן תרמו לתל''ג של מדינה אחרת, והיבואן תרם לתל''ג שלנו. לעומת זאת, מי שקנה את התרופה לא תרם לתל''ג, בדיוק כמו שאני לא תורם לתל''ג כשאני קונה המכולת (המוכר תורם לתל''ג כשאני קונה במכולת). זה באמת נראה לי בסיסי ומובן מאליו, ולא ברור לי כאן איפה ה''צד הבעייתי'' של התל''ג, ומה בכלל אנחנו אמורים ללמוד מההשוואה בין פועל הייצור לחולת סרטן. הטריילר היה ארוך מספיק, אתה יכול לגלות.
שכחת משהו 480451
מצד שני, אם את התרופה פיתחו וייצרו בחו"ל, וחולת הסרטן נאלצת לקנותה בהון תועפות - בני משפחתה (הורים, בן זוג, אחים, ילדים) יאלצו לעבוד שעות / עבודות נוספות כדי לממן את התרופה - כך שגם כך התל"ג יגדל.
לא?
שכחת משהו 480482
ומצד שלישי, אם הם יורידו את רמת החיים שלהם, וזה מה שעושים בדרך כלל במקרים כאלה, אז התל''ג ירד.
שכחת משהו 480481
קופת חולים כללית קנתה תרופה בשביל אישתי ב-‏35.000 ש"ח לשלושה שבועות. האם הדבר התבטא בחשבון הלאומי של התל"ג?
שכחת משהו 480483
אני מניח שכן.
שכחת משהו 480487
משמע שמחלתה של אישתי תרמה לתל"ג הרבה כסף?
שכחת משהו 480544
(אני לא כלכלן, אבל עד כמה שאני מבין) מחלתה של אישתך‏1 התבטאה בהרבה כסף בתל"ג, ולא תרמה לה כלום.

1 מאד לא נח לי לדבר על מחלתה של אישתך, אפשר לעבור למחלה של אדם היפוטתי?
שכחת משהו 480504
מוכרחים להודות שיש משהו בסיסי מאוד נכון בשאלתו של איציק ש. התשובה הנכונה לשאלתו אני מניח היא שאם התרופה יוצרה בארץ אז כן ואם לא אז לא. תשובה זו רק מוכיחה את מה שהוא רצה לטעון: שהתל"ג הוא לא מדד כל כך טוב לעושרה (ובודאי לא לאושרה) של מדינה.
יחד עם זאת, העובדה שיש התאמה די יפה בין טבלאות של תל"ג לנפש לבין יעדי הגירה ומשאת נפש מוכיחה אולי שאנו מוכנים לחיות די רע כל עוד אנו סבורים שאנו יכולים ועושים משהו לשיפור מצבנו האישי.
שכחת משהו 480508
יעדי הגירה ומשאת נפש אינם מדד העומד בפני עצמו. לחץ ההגירה העצום ממקסיקו לארה"ב לא היה קיים תמיד- למרות שארה"ב היתה מדינת הגירה רצויה להרבה אנשים. לחצי ההגירה רומזים על תהליכים שאירעו במקסיקו שהרסו את פרנסתם של המוני אנשים שמוכנים להסתכן בסכנת מוות כדי שיוכלו לשרוד -לא להתעשר- לשרוד. מדד הצמיחה במדינה כמו שלנו הוא לכאורה חיובי, אך שוב: הוא מדד מיצרפי ומסתיר את אלו שהצמיחה בוצעה על חשבונם ועל גופם. אינני מתכוון לסיפור של חולי סרטן שהוא במקרה הזה קוריוזי. אני מתכוון לאלו שעליהם עשו את החסכון. כל מי שלמד מבוא לכלכלה יודע שכדי שתהיה המראה של משק צריך להיות חסכון כלשהו. במקרה שלנו הפערים ההולכים וגדלים ודחיפתן של שכבות שלמות לעבר העוני- הוא החיסכון שעל גבו מתרחש חלק מהצמיחה. באנגליה של המהפכה התעשייתית, נושאי החסכון היו דרי עולמו של דיקנס. בארה"ב היו פועלים קשי יום, עובדי סדנאות היזע והמהגרים. עולם כמנהגו נוהג.
שכחת משהו 480545
אולי. אני חייב להודות שעוד לא הבנתי מה אמורה שאלתו של איציק להביע. תל''ג הוא הכלי הטוב ביותר שאני מכיר לבדיקת התוצר הלאומי הגולמי של מדינה, ועל זה היה הדיון עם תשע נשמות (בקיצור, השתמשתי בתל''ג של לוקסנבורג מול קוריאה להראות שבנקאים מייצרים תוצר גובה לא פחות ממהנדסים). ברור שהתוצר הגולמי לא מראה על עושרה של מדינה, ועל אחת כמה וכמה על איכות החיים במדינה. בשביל זה יש מדדים אחרים, הרבה יותר סובייקטיבים.
שכחת משהו 480638
אני נמצא במצב הלא נעים של הרב האומר לרבנית "גם את צודקת". יתכן ששאלתו של איציק ש. אינה ממש רלאבנטית לויכוח בפתיל העוסק באלו גורמים תורמים לתל"ג. יחד עם זאת אני חושב שמקובל באייל ל"משוך" פתיל לדיון בשאלה שאינה בדיוק בקו המרכזי של הפתיל. בכל אופן אני חושב שהשאלה שלו מעניינת בפני עצמה והתשובה לה אינה בדיוק מה שהוא מצפה.

א. בעניין תרומת הבנקאים לתל"ג, מעניין אם אתה מכיר את הספר "הכלכלן הסמוי"/טים הרטפורד, שיש בו דעה מאוד קרובה למה שאתה טוען. מדובר במעין מדריך לכלכלת שוק חופשי למתחילים. הטענה שם היא שבמציאות של שו"ח, כלכלה גלובלית (קריא הסרת מסי מגן ומכסים, ומסחר בינלאומי חופשי) הם גורם מרכזי של רווחה כלכלית (במובן של אושר/עושר) כניגוד למה שקרוי "עידוד הייצור" (משק אוטרקי). הקשר לויכוח שלך עם תשע נשמות הוא שהרטפורד טוען שהמסחר (כהרחבה של בנקאות) מגדיל את סה"כ התל"ג לעומת תמיכה כוללנית בייצור מקומי המגדילה את קטע התל"ג לצריכה מקומית על חשבון קטע התל"ג לייצוא. אם אתה "מעודד ייצור מקומי" יוצא שכרך בהפסדך מכיוון שאתה משקיע בתחומים בהם יש לך חסרון יחסי על חשבון תחומים בהם יש לך יתרון יחסי. לאור ההיסטוריה האחרונה של כשלון טוטאלי של משקים אוטרקיים, אי אפשר לבטל ולזלזל בטענה הזו.

ב. איציק ש. שואל האם התל"ג לנפש הוא אכן מדד ל"עושר העמים". תשובתך לשאלתו (OK , יש מדדים יותר סובייקטיביים המתאימים יותר לעניין זה) היא בבחינת נסיגה טקטית למקום המבטל את תוקפה של השאלה. אני מניח שיש מדדים כאלו, אבל השימוש בהם בתחום הכלכלה בטל בשישים. מה שמוכיח כנראה את חוסר הרלאבנטיות הכלכלית שלהם.

ג. לעומת זאת מי שמביט בטבלת התל"ג לנפש (List of countries by GDP (nominal) per capita [Wikipedia]), מבחין מיד בתופעה המפתיעה שרשימה זו די תואמת את התדמית שיש לנו לגבי ה"אטרקטיביות" של המדינות השונות. האטרקטיביות הזו מתבטאת למשל במפת יעדי ההגירה המועדפים. נכון שאין גלי הגירה מספרד (מקום 25) ליפן (מקום 22), אבל אפשר בהחלט להגיד שעד מקום 27 אין אף מדינה שאפשר אפילו בדוחק לתארה כהפתעה. לדעתי אי אפשר לבטל את התואם הזה. אם מדד כלכלי כל כך אובייקטיבי מתאר בהצלחה כל כך גדולה את המדד הסובייקטיבי שאנו מחפשים (אושר/עושר העמים), צריך לכל הפחות לעיין באפשרות שיש קשר מהותי ביניהם.

ד. עוד נקודה מעניינת הנוגעת ללוקסמבורג. נראה לי שיש בנתון הזה הטייה מסויימת לטובת מדינות(=משקים) קטנות (לוקסמבורג(1). קטר(3), איסלנד(4), איחוד האמירויות(16),סינגפור(21), ברוניי(24)). כל המדינות הללו הם במידה רבה נספחים טפילים של שכנות גדולות מהן ועצם קיומן נובע מאינטרסים משניים של שכנותיהן. לשם הבהרת כוונתי: לוקסמבורג היא במידה רבה תוצר של הצורך הצרפתי לחסום מלמעלה את ההוצאות הציבוריות שלה. אם המיסוי הצרפתי יעלה יותר מדי, תהיה זרימה של כסף צרפתי לחברות "לוקסמבורגיות" ולכן אפילו ממשלות סוציאליסטיות אינן יכולות להגדיל את ההוצאה הציבורית לרווחה ללא גבול. מעצם טבען המדינות הללו צריכות להיות קטנות מאוד ואקסלוסיביות. וההגנה על כך צריכה להיות בחקיקה ושיטור חיצוני שאינו יכול להסתמך על אילוצים כלכליים המקיימים את עצמם. לכן אני מניח שהנתון הכלכלי הזה קצת מרמה לפחות לגבי היציבות של המדינות הללו.
שכחת משהו 480662
הקשר בין התל"ג לאטרקטיביות המדינה כמדינה שמושכת הגירה הוא קשר נסיבתי. ההגירה בחלק לא קטן היא תגובה השרדותית לשבירת מסגרות במדינות העולם השלישי על ידי אותן מדינות ששם יש תל"ג גבוה.
בקשר להזכרת היצוא והעדפתו: הבעיה המרכזית של מדינות מצוקה בעולם השלישי -למשל המאפיין של אמריקה הלאטינית ב-‏150 השנים האחרונות הוא הקפיטליזם הפריפריאלי שאיפיין אותן. קפיטליזם פריפריאלי -פירושו קפיטליזם שעובד ליצוא ולאוכלוסיה המקומית אין קשר רב להכנסות האדירות שהוא מספק.
נתתי את האתר למעלה כדי לכוון לראיה קצת שונה של הכלכלה העולמית -כולל המדדים המיצרפיים המסורתיים. המאמרים נכתבים שם על ידי כלכלנים.
שכחת משהו 480783
אתה תוקף את עניין התל"ג בכל כך הרבה חזיתות שקשה לי להתמקד בתגובתי. אני מעדיף לבחור נקודה מסויימת ולדון בה לעומק מאשר להתפזר על תפיסת עולם שלמה. אנסה לענות על חלק מן הנקודות שהעלית

א. "נתתי את האתר למעלה כדי לכוון לראיה קצת שונה של הכלכלה העולמית [...] המאמרים נכתבים שם על ידי כלכלנים" - יש שם רק כותרות ועדיין ע"פ האתר, אפשר לנחש שמדובר בכלכלנים המגיעים מנקודת מבט סוציולוגית-חברתית. ממארקס קשישא כבר למדנו שסוציולוגים ופילוסופים הם כלכלנים כושלים במיוחד.

ב. "המדדים המיצרפיים המסורתיים", "הקשר בין התל"ג לאטרקטיביות המדינה כמדינה שמושכת הגירה הוא קשר נסיבתי" - נראה לי שיש כאן שלושה קטגוריות של מדדים. ישנם מדדים כלכליים גרידא המציגים מספרים שמעניינים כלכלנים. ישנם מדדים המדברים על גובה התדמית שיש למדינות השונות בעיני אזרחי כל המדיניות - האטרקטיביות (זה צריך להיות משהו כמו סקרים האוספים דעות סובייקטיביות של נדגמים). ולבסוף ישנם מדדים המאפיינים את איכותה האנושית/חברתית/שוויונית של מדינה לפי תקנים שמישהו קובע (נניח אורך החיים הממוצע). אני משער שאתה מכוון לסוג השלישי. זהו הסוג הבעייתי ביותר מפני שהוא עוסק לא במה אנשים רוצים מן המדינה שלהם אלא במה היה ראוי שירצו. מישהו כאן מכניס את התקנים שלו וקובע שאנשים ראוי שיעריכו יותר חיים ארוכים ופחות הכנסה לנפש גבוהה יותר. בכל מקרה אם יש לנו מדד מן הסוג הראשון אשר תואם באופן מפתיע מדד מן הסוג השני, האם לא ראוי שלכל הפחות נפקפק בהשערת הקשר הנסיבתי ביניהן?

ג. "ההגירה בחלק לא קטן היא תגובה השרדותית ..." - זוהי לכל היותר חצי אמת והחצי הלא נכון. ההשרדות אומרת אולי משהו לגבי הארצות מהן באים המהגרים (וגם זה באופן די חלקי. מכסיקו אינה דוקא המדינה הענייה בתבל. לעומת זאת היא בין הצפופות שבהן). ההישרדות אומרת מעט מאוד לגבי המקומות אליהם שואפים אותם מהגרים להגיע. מובן מאליו שהם היו רוצים להגיע למקומות שהם סבורים שיבטיחו להם את החיים הטובים ביותר.

ד. "קופת חולים כללית קנתה תרופה בשביל אישתי ב-‏35.000 ש"ח לשלושה שבועות. האם הדבר התבטא בחשבון הלאומי של התל"ג?" - זוהי שאלה טובה המעלה בעצם את השאלה עד כמה יכול התל"ג לייצג רווחה כלכלית (במובן החברתי הרחב יותר). האם לא דרוש לנו מדד מתוחכם יותר שיאפיין גם את צורת החלוקה של התל"ג? מצד שני אופן הצגת השאלה הוא הגרוע ביותר האפשרי.

ה. גם האדם מן הרחוב יוכל לומר לך שקופ"ח לא קנתה לאישתך דבר. איני סבור שקופ"ח מכרה את אחד מסניפיה, קיצצה בשכר עובדיה או בנסיעות ההשתלמות לחו"ל של בכיריה כדי להמציא את 35000 השקלים. מי שקנה לאשתך את התרופה הם כלל אזרחי ישראל, כולל אתה עצמך ואשתך שבשנות עמל רבות, מממנים במס הבריאות שלהם גם את התרופות לאשתך וגם את משכורותיהם של עובדי הקופה. באופן ששאלת את השאלה בצעת קפיצה עצומה משאלת התל"ג אל הקצה השני של שאלת החלוקה.

ו. כעת ברצוני לקפוץ לנקודה שלישית הנמצאת באמצע בין שתי הקצוות הנ"ל. בראיית עולם מרקסיסטית-פונדמנטליסטית זו כמובן קפיצה לתוך תהום מפרידה (מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו). אבל בראיה כלכלית קצת יותר מציאותית אנו מגיעים אל שאלת החלוקה. האם המדינה צריכה להעביר את 35000 השקלים לקופ"ח לרכישת תרופות או לתקציב האוניברסיטאות כדי שאחד מצאצאיך יוכל ללמוד אונקולוגיה? וכעת לסגירת המעגל: האם כאשר דנים בשאלות חלוקה מסוג זה לא ראוי שנתחשב במיוחד בנתון ה"אדיש" של התל"ג כדי שנוכל גם להגדיל את העוגה ולא רק לשפר את חלוקתה?
שכחת משהו 480798
למה הכוונה בנתון ה"אדיש"?
ואיזה פתרונות ראויים לדעתך?
שכחת משהו 480847
אובייקטיבי (שלא כמו דעות ותדמיות של אנשים).
אני כלכלן קטן מאוד, אבל במקרה זה דברתי על התפיסה הרגילה של השוק החופשי האומרת שצריך לתעדף את הוצאות הממשלה גם ע''פ הקריטריון של הגדלת התל''ג. זה אמור גם להגדיל את העוגה ולא רק להתעסק בלי סוף בשינוי אופן חלוקת העוגה.
שכחת משהו 480816
א.יש שם גם מאמר של שטיגליץ בין היתר. לא הייתי מצפה ממך להיות מרקסיסט אורטודוקסי, שלוקח דעות של אמצע והמחצית השניה של המאה ה-‏19 ומשליך אותן על ימינו. הביקורת שמבטא האתר הזה ממוקדת בשמו- כלכלה אוטיסטית.את הביקורת הזאת אתה יכול לראות גם אצל רובינשטיין -מהכלכלנים הבולטים בישראל-פרס ישראל לכלכלה.
ב. התייחסתי לשיטחיות המובנית של מדדים מיצרפיים-כלליים כמו תל"ג. המדד הוא מדד אך צריך לדעת מה הכלליות והמיצרפיות שלו אינה יכולה להראות. אינני טוען שהוא איננו אינדיקטיבי לחלוטין. אתה מרחיק בהשערות למה אני מכוון ולמה לא. אני מכוון לדבר אחד: אם תפרק מדדים כלליים כאלה ותפלח אותם לקבוצות- תלמד הרבה דברים שהמדד הכללי מגהץ. זה כל מה שאמרתי.
הנטיה שלנו ךשימוש כללי במדדים הללו בלי להבינם לעומק , היא הבעייתית. הבנה לעומק פירושה מה הם אינם מראים.
ג. מקסיקו אינה המדינה העניה בתבל אבל גלי ההגירה לארה"ב נובעים מתהליכים כלכליים-חברתיים שכפו על קבוצות שלמות של חקלאים לנדוד או למות מרעב. לארה"ב היה משקל מכריע בתהליכים הללו.
ד.אינני מבין את טענותיך.השאלה שלי לא באה להציג בעיה אישית שלי. השאלה באה להראות את המורכבות של המדד הזה והשימוש השיטחי שאנחנו עושים בו-בהרבה מיקרים גם שימוש דמגוגי.
ה. תשובתי לד' מראה את חוסר הרלוונטיות של ה'.
ו. לאת בדיוק אתה נסחף? לא עסקתי באף אחת מהשאלות שאתה מעלה. כל מה שעשיתי הוא להציג את האופי המגהץ של התל"ג.
כדי לראות שהביקורת על הכלכלה איננה באה רק מכיוון של מרקסיסיטים-פונדמנטליסטים (למי בדיוק אתה מתכוון?) אני שולח לך את האתר של אריאל רובינשטיין. אתה יכול להמשיך ממנו לאן שאתה רוצה.
שכחת משהו 480894
ג. עד כמה שידוע לי התהליך הכלכלי-חברתי החדש היחיד בשנים האחרונות הוא הסכם EFTA (של קלינטון אני חושב) שמשמעותו היא שארה"ב וקנדה תומכים בכלכלת מקסיקו יותר מקודם (אבל אני ממש לא סמכות בעניין הזה).
שכחת משהו 480901
זה לגמרי דרך אגב, ברשותך - איפה מוצאים פירוש לראשי תיבות (באנגלית) באופן כללי?
טלחים 480906
זה NAFTA ולא EFTA (שזה משהו אירופאי), ג'ורג בוש ולא קלינטון וחוץ מזה הכל בסדר.
טלחים 480907
תודה, אבל ביקשתי הפניה למילון של ראשי תיבות (לכן ה"באופן כללי"). :(
שכחת משהו 480910
אצל האח הגדול, כמובן. תן לגוגל את השאילתא "define:AFTA" ותמצא את מבוקשך.
שכחת משהו 480914
תודה, אבל ניסיתי את הפטנט הזה - וראשי תיבות שיש להם גם פירוש כמלה לא נותנים את התוצאה המבוקשת. למשל, "CAPS".
שכחת משהו 480917
אולי תגובה 480916 תעזור.
שכחת משהו 480922
תודה, האמת היא שאני עדיין מחפשת מילון שהיה לי במועדפים במחשב הקודם, ויש בו לא רק פירושים לר''ת אלא גם סיווג שלהם לפי תחומי השימוש. אם את מכירה כזה, אשמח אם תפני אותי.
שכחת משהו 480911
עוד סליחה. רק עכשיו הבנתי את השאלה:
שכחת משהו 480916
נראה שכאן רשימת הבסיס מופיעה בצורה מרוכזת ונוחה יחסית. מיועד ללוקים בליסטופוביה (אולי המילה הזאת כבר קיימת, אבל מצידי המצאתי אותה כרגע):

שכחת משהו 480921
תודה, אבל באמת לא היה צורך בסליחה.:)
שכחת משהו 480929
הביטוי "תומכים בכלכלת מקסיקו" הוא ביטוי מעניין.התנהלות ארה"ב באמריקה הלטינית במהלך שנים רבות היא דוגמה מאלפת של "תמיכה".http://www.zcommunications.org/znet/viewArticle/1776...
לנדמן אולי נתפס קצת מחפש קונספירציות למרות שלדעתי אם לא היתה התנגדות- המציאות היתה מדהימה כל קונספירטור. כדי לראות מבט מקיף יותר הרי מאמר מאותו אתר על אפריקה:
המעניין באתר הזה איננו השימוש בו כמקור ידיעות יחיד אלא תוספת מבט. כל זה כדי לראות את ה"תמיכה האמריקאית".
שכחת משהו 480685
אין לי בעיה שמושכים את הדיון לשאלות אחרות, אבל בדרך כלל כדאי להבהיר לאן מושכים את הדיון.

א. קראתי (ואפילו נהנתי) חלק גדול מהכלכלן הסמוי.

ג. קטאר, למשל, נראית לי מאד לא אטרקטיבית. בעיקר שאני זוכר את תגובה 465312

ד. (שכחת את הונג קונג) אני מניח שאתה יודע שאפשר להציג את זה הפוך, הרי פעם היו הרבה מאד נסיכויות קטנות, חלקן נבלעו למדינות גדולות, וחלקן נשארו עצמאיות. אז, אולי, ההפך הוא נכון, בשביל שנסיכות תשאר עצמאית היא צריכה להיות מספיק עשירה בשביל לא להבלע במדינה הגדולה?
שכחת משהו 480764
ג. יש כנראה מספיק אנשים שחולקים עליך בעניין קטאר - קטאר [ויקיפדיה] בסעיף דמוגרפיה.

ד. בטבלה שבה הסתכלתי (GDP נומינלי לנפש) הונג קונג לא מדורגת (כנראה מפני שאינה מדינה עצמאית). ע"פ התל"ג שלה היא במקום 27 והיא גם לא כל כך קטנה ע"פ אוכלוסיה (בערך כמו ישראל). עושרה של מיני-מדינה רק יגביר את החשק של שכנות לבלוע אותה. היא צריכה להיות מספיק חזקה (מבחינת יכולת לגרום צרות) או לשמור באופן מתמיד על אינטרס של שכנותיה בקיומה או משהו באמצע (שוב כמו ישראל).
שכחת משהו 480779
ג. ''תוחלת החיים של תושבי קטאר הוא בממוצע...'' ''אצל הנקבות הוא אף גבוה יותר''.
ניסוח מעניין.
שכחת משהו 480490
רפואה שלמה לאשתך!
שכחת משהו 480491
תגובה 362415
זה לא נראה ככה. 480259
אני לוקח כמובן מאליו שהמערכות שניהלה ארה"ב היו כורח המציאות? איפה דיברתי על כורח המציאות?
זה לא נראה ככה. 480223
זה מאוד נחמד ומקובל לגנות את ארצות הברית ואת ישראל, אבל יש לך מושג לגבי השינוי בהוצאות הביטחון במדינות אחרות בשנים האלה? לא נראה לי ששבדיה, שווייץ, צרפת, בריטניה או פולין צמצמו את צבאותיהן.
זה לא נראה ככה. 480233
אני עדיין לא מבין למה לשוויץ יש צבא ושירות חובה.
לפי מה שהבנתי הצי שלה הוא מהגדולים בעולם, הישג יפה במיוחד למדינה ללא מוצא לים.
זה לא נראה ככה. 480235
"Being landlocked, Switzerland does not have a navy" http://en.wikipedia.org/wiki/Military_of_Switzerland
זה לא נראה ככה. 480237
זה נימוק ממש גרוע ולראיה, לבוליביה יש צי, אבל לא מוצא לים.
זה לא נראה ככה. 480238
''אין לי אוטו משום שאין לי רשיון נהיגה''
''זה נימוק ממש גרוע ולראיה, לדוד לוי יש אוטו, אבל לא רשיון נהיגה.''
זה לא נראה ככה. 480248
תבדוק איזה אחוז מהתל''ג הולך במדינות שהזכרת לעומת ארה''ב וישראל.
זה לא נראה ככה. 480266
אתה דיברת על *השינוי* בהוצאה הצבאית בתום המלחמה הקרה. על כך התייחסתי.

(תל"ג זה לא אגרגט בזוי שהמציאו כלכלני האוצר כדי לדכא את הפרולטריון?)
זה לא נראה ככה. 480281
אל תעשה אותי מטומטם, אייל אלמוני.תל''ג הוא אגרגט ואינו בזוי. מה שיכול להיות בזוי הוא השימוש הלא נכון שעושים בו.
זה לא נראה ככה. 480325
סליחה על הבורות, אבל מה זה אגרגט?
זה לא נראה ככה. 480327
זה לא נראה ככה. 480329
אתה לא בור.

בתור לא כלכלן, נראה לי שכלכלנים מתכוונים באגרגט למדד המתבסס על אוסף של נתונים גולמיים - סכום, ממוצע ושכאלה.

תוצר לאומי גולמי הוא סכום המוצרים שלאום מייצר בשנה ובשל היותו סכום הוא אגרגט.
תוצר לאומי גולמי [ויקיפדיה]
זה לא נראה ככה. 480332
תודה. בגוגל גיליתי שאגרגט זה חצץ, אשר על כן התקשיתי לקשר לתוכן ההודעה.:)
זה לא נראה ככה. 480225
זה יתרון כל עוד לא פולשות אליך כמה עשרות דיביזיות פאנצרים.
זה לא נראה ככה. 480232
אלה החיים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים