![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			לטעמי מדד נכון יותר הוא לא להביט במשכורת ביחס לכוח קניה (ע 170), כי כוח הקניה בישראל יכול להיות נמוך יותר לכל רוחב האוכלוסיה ביחס לממוצע הOECD. נכון להביט על זה ביחס לתל"ג לנפש (לתלמיד), שזה כמה שיש לנו להשקיע ומדד (בערך) להשוואה של שכר המורים עם השכר במשק. זה קיים בעמוד 175, וישראל נמצאת מעל ממוצע הOECD. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			האם אתה מתכוון לתל"ג לנפש או לתל"ג לתלמיד? הראשון יתן תוצאה מעל OECD, השני יתן תוצאה נמוכה יותר בגלל האחוז הגבוה יותר של ילדים בישראל. אבל גם הנתון של תל"ג לתלמיד הוא רק בחלקו מדד אמיתי. חלק ממה שמוגדר כהוצאות לחינוך, הם כספים פוליטיים שאינם מגיעים לתלמידים. חלקם הולכים לביסוס השליטה המרכזית במערכת, חלקם כספים ייחודיים וכד'. שוב, אם אתה רוצה מראש לשבור את הכלים ולא לעסוק בשיפור המצב, אז תאמר: אחוז ההוצאה לחינוך מהתל"ג גבוה ממדינות OECD ובזאת פתרת את הבעיה; לא צריך לעשות כלום או כפי שחלק חושבים: היות שהמערכת מאד לא יעילה (הרבה כסף -מעט חינוך) -אז צריך להפריט אותה; המיגזר העיסקי יודע לנהל והוא יבריא אותה. אם לא היינו עוסקים בילדים ובסבירות לנזקים אי רוורסיביליים- הייתי מציע לך לנסות. מהכשלון לומדים. מה יותר פשוט מללכת למקומות ששם מערכות החינוך מעולות על פי כל המדדים ולראות מה ייחודי למערכות הללו. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			או, שצריך להבריא את המערכת ללא הגדלת תקציב החינוך הכולל. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			אולי. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			נראה לי שיש בזה משהו. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
| חזרה לעמוד הראשי | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
			  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות
		 | 
		© כל הזכויות שמורות |