|
אם הדיון ברמה מאוד ירודה, הרי הוא מתאים לחומסקי, הכותב יותר ממה שהוא קורא, כמדומה, מאז עזב את תחום הבלשנות. קראתי את אותו מאמר בזמנו, ואפשר להתווכח על פרטי-פרטים - האפולוגטיקה של חומסקי ומעריציו מגיעה לרמה שבה הוא מזכיר אדמו"ר חסידי, אם לא דוגמה קתולית על אי-יכולתו לטעות,
אבל ככל שאפשר להתווכח על פרט זה או אחר, אפשר לסכם ולומר שחומסקי, משום מה, כנראה מעולם לא הואשם בטעות בתמיכה בדמוקרטיה מערבית כלשהי. הוא עקבי באופן מעורר התפעלות: אם מישהו זוכה לתמיכתו, סנגוריו או האשמת אחרים במעשים המיוחסים לו - סימן שמדובר בדיקטטור, פושע מלחמה או לפחות מכחיש שואה.
|
|