|
מה שניסיתי להסביר בתגובתי הקודמת הוא שלאחר ההתנתקות הושלם מצב שבו העזתים נמצאים מאחורי גבול מוגדר שבו אין לנו דריסת רגל ואין לנו שום אחריות לגבי הנעשה שם בניגוד למצב שהיה בזמן ה"כיבוש" באזורים שבהם שלטנו ולהם היינו אחראים. במצב כזה, טענתי היא שכל עוד העזתים מרשים לעצמם לירות טילים לעבר יישובנו יש לנו הצדקה מלאה לפגוע בישובים שלהם בכל העוצמה שעומדת לרשותנו (בדומה לדוגמת המתאגרפים שהבאתי. כל עוד אחד המתאגרפים לא מאמץ את הכלל שאסור להכות מתחת לחגורה, בו ברגע טפשי יהיה לצפות מיריבו שישמור על הכלל הזה. זה בלתי הגיוני בעליל). אם הם חדלים ומאמצים לעצמם את הכלל שהאזרחים מחוץ למשחק, רק אז הכללים האלה מחייבים גם אותנו. אני גם חושב שחוקי המלחמה שאומצו בשנים האחרונות שבהם פגיעה באזרחים נחשבת פשע ללא קשר להתנהגות הצד האחר בעניין זה, מעבר לכך שהם לא הגיוניים לא צודקים ולא מוסריים, הם גם בפרוש מעודדים אלימות. מה אכפת להם לירות טילים על ישובינו ? הרי לנו אסור בכל מקרה לפגוע באזרחיהם. לו ידעו שאזרחיהם יחטפו שבעתיים, ללא שהעולם יחשוב שמשהו כאן לא בסדר, לא היו מעיזים לירות אותם והשטק היה נשמר. איני יודע מה בדיוק היו ה"פשעים" שעשינו בעופרת יצוקה, וזה גם לא מעניין אותי (אלא אם כן היו מצבים שבהם נלקחו, למשל, שבויים בחיים והומתו אחר כך שזה אכן פשע, אבל לא שמעתי שקרו דברים כאלה), כי בכל מקרה ברור שלא הייתה שם פגיעה מסיבית באזרחים כמו זו שאני חושב שיש לנו הצדקה מוסרית לעשותה.
|
|