|
||||
|
||||
אנטישמיות בספרות אנגלית: הראשון שעולה על הדעת הוא טי אס אליוט, שהאנטישמיות בשירתו ידועה, וכבר דוסקסה רבות. ידועות לשמצה במיוחד הן השורות הבאות מתוך שירו Gerontion : My house is a decayed house, וכמובן, יש את "הסוחר מונציה" של שייקספיר, את פייגין של דיקנס, והתייחסויות אנטישמייות אצל ג'ון גאלסוורת'י, וה.ג'. ויילס.and the jew squats on the window sill, the owner, Spawned in some estaminet of Antwerp, Blistered in Brussels, patched and peeled in London. (יש גם דמויות של יהודים כיצורים מרושעים ושטניים בחומר הימי-ביניימי, אבל זה כמעט ברור מאליו, לא? :) אגב, גם לדעתי, באופן כללי האנגלים כעם אינם אנטישמיים. אבל השנאה הנרחבת לישראל במדיה ובאקדמיה גולשת לעתים קרובות להתבטאויות אנטישמיות. |
|
||||
|
||||
אני לא חולק על הסיפא של דברייך, ולדעתי אחוז השונאי ישראל והאנטישמיים במדיה והאקדמיה פה בממלכה המאוחדת גבוה לאין שיעור מהאחוז האמיתי שלהם באוכלוסייה. הטענה שלי בדיוק סובבת סביב העניין הזה - לדעתי יש פער מאוד משמעותי בין הקולות שמשמיעים המדיה והאקדמיה לבין מה שהבריטי הממוצע באמת חושב על יהודים/ישראל/ערבים/פלסטינאים/מוסלמים, ובהתאמה גם השלטון עצמו. אבל מהסיבות שציינתי קודם מניחים להם לעשות את הרעש שהם עושים כי זה מרצה את המוסלמים פה ומעבר לים (מאיפה שהנפט מגיע). לגבי אנטישמיות בספרות חשבתי שאנחנו מדברים על התקופה האחרונה. אנטישמיות בספרות הימי-ביניימית זה הולך בלי להגיד, לא? :) |
|
||||
|
||||
לגבי ''מה חושב הבריטי הממוצע ובהתאמה גם השלטון עצמו'' - אין הרבה התאמה בין מה שחושב הבריטי (או אזרח כל מדינה אחרת) הממוצע לבין היחס של השלטון. היחס של האוכלוסיה כלפי מדינות זרות הוא רק אחד המשתנים שהשלטון משקלל, ולא מהחשובים שבהם. |
|
||||
|
||||
עכשז, בריטניה היא יצואנית נפט נטו. |
|
||||
|
||||
הטענה המקורית שלי הייתה לגבי המערב באופן כללי. אח''כ הדיון התכנס לבריטניה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |