|
||||
|
||||
כדאי לזכור ששום אדם שחוקר משהו לא חושב שמה שהוא חוקר שולי; הנטיה לייחס לדברים שאתה עוסק בהם משקל גדול יותר ולתאר אותם כבעיה מרכזית של החברה היא מובנית, בין אם מדובר בחוקרי אנטישמיות, סרטן או אלימות במשפחה. |
|
||||
|
||||
הערתך במקומה. (אנטישמיות סרטן אלימות במשפחה ו. . . התחממות גלובלית). הייתי אפילו מעצים את דבריך ואומר ש''כדאי'' לעוסקים לא לחשוב שעיסוקיהם שוליים. אבל, מאידך גיסא, אין לפסול את דבריהם על הסף בשל כך. כי זה מה יש. |
|
||||
|
||||
ואין צורך לומר שמי שבא לחקור אנטישמיות, סביר להניח שהוא מחזיק בדעה כלשהי באשר להיקפה, וחשוב מכך - באשר למה נחשב לאנטישמיות של ממש, ומה נחשב, למשל, לעמדה אינטרסנטית או לעמדה שמאלית-רדיקלית קלסית במאבק בין מדינה לארגון ''עממי''. |
|
||||
|
||||
מחקר או [...]: "מוסלמים קיצונים, ולאו דווקא אירופים לבנים, הם מובילי גל האנטישמיות הנוכחי. דעת הקהל אינה מודעת לכך שהעולם האיסלאמי ייבא את האנטישמיות מאירופה, "איסלם" אותה (בעיקר כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני), וייצא אותה מחדש לאירופה ולמערב באמצעות הפזורה המוסלמית ובאמצעות תומך בלתי צפוי - מתנגדי גלובליזציה אנטי-מערביים." אם עוכר ישראל כלשהו היה מספר סיפר שכזה על יהודים, בצדק הוא היה מואשם באנטישמיות. מהמשך דבריו שם עולה גם עמדה נאו-מרקסיסטית לעילא - ואולי גם קצת גזענית - "במחקר שערכתי מצאתי שפע דוגמאות לקשר בין הקוראן ומיין קמפף בתקשורת הערבית, שהשפעתה על מיליוני בתים מוסלמיים ידועה. [...] הממשלות הערביות אינן עושות דבר למול הכזבים הללו, ולמעשה הופכות אותם ללגיטימיים מתוך רצון להגן על עצמן מפני זעמם של בני עמם הממורמרים, משוללי הדמוקרטיה, חופש הדיבור וזכויות האדם הבסיסיות. על רקע זה ברור כיצד מוכנים מיליוני מוסלמים להאמין לכל בדותא, כולל פיצוץ מגדלי התאומים על-ידי המוסד." |
|
||||
|
||||
האם מטרת הציטוט היתה לזעזע את הקורא? הטענה המרכזית כאן היא די טריוויאלית: עלייתה של האנטישמיות בעולם המוסלמי. האם ביתר הכתבה הוא מחדש יותר? |
|
||||
|
||||
הטענה המרכזית בציטוט הראשון אינה שהאנטישמיות עלתה בעולם המוסלמי, אלא שהאנטישמיות שם יובאה מאירופה, התפתחה ברוח האסלאם, ויוצאה בחזרה לאירופה. עוד משתמע שסוג האנטישמיות זה הוא העיקרי שאנו עדים לו כרגע *באירופה*. ולא שאי-אפשר לדבר על אנטישמיות במונחים של יצוא מאירופה לעולם המוסלמי ויבוא בחזרה לאירופה, אלא שאין לכך קשר למחקר. הציטוט השני בא להראות את מה שאמרתי שהוא בא להראות: נקודת מוצא נאו-מרקסיסטית (תקשורת המונים מטמטמת וכיוצא בזה). |
|
||||
|
||||
אם מיין קמפף והכחשת שואה אמנם זוכים לעדנה בעולם המוסלמי, אפשר לחשוש שזה סוג של ''יבוא'' של אנטישמיות שמגביר אותה מעבר לגורמים האחרים שלה באותו עולם, ולא רק ביטוי של האנטישמיות הקיימת. כנ''ל תקשורת ההמונים. אם נשיא איראן מדבר על פיצוץ מגדלי התאומים על-ידי המוסד, לגיטימי לחשוש שיש לזה השפעה מטמטמת על ההמונים, מעבר לטמטום המצוי. לסיכום, צריך להיות די אופטימי (ואולי אתה כזה), כדי להגיד שאין לחומרי המחקר קשר לתהליכי עליית האנטישמיות. (דרך אגב גם בחברה הישראלית יש תהליכים דומים של עליית הגזענות וטמטום ההמונים, אבל הם בעיקר פנימיים) |
|
||||
|
||||
נכון. הוא שוגה מעט. לא חסרה אנטישמיות בעולם המוסלמי1 גם ללא השפעה אירופית, וגם בלי הסכסוך שלנו. למעשה, יש כמה דברים שהאירופאים למדו מהמוסלמים. הראשונים שהגו את הרעיון המבריק לסמן מיעוטים דתיים באמצעות אות קלון, היו המוסלמים. ויהודים הסתובבו עם טלאי צהוב (אאל"ט, נוצרים - עם כחול). הואיל וגם בימי הביניים היו הגירה וסחר, הרעיון נדד לאירופה. הנוצרים באירופה לא התלהבו כל כך מהרעיון לסמן נוצרים, אבל לסמן יהודים! בצהוב! איזה רעיון נפלא! 1 וגם לא חסרו דוגמאות של שגשוג יהודי. ממש כמו באירופה, זה עניין של זמן ומקום. |
|
||||
|
||||
האנטישמיות המודרנית בעולם המוסלמי בהחלט הושפעה מאירופה, ונראה לי גם שכשויסטריך אומר ''הנוכחי'' הוא בהחלט מתכוון לזה. דיינו לציין את סדרת הטלוויזיה הסורית בהשראת 'הפרוטוקולים של זקני ציון', ואת העובדה שהפרוטוקולים הנ''ל (שתורגמו לערבית רק בשנות החמישים) ומיין-קאמפף (לא זוכר אם היה תרגום קודם, אבל במצריים הנאצריסטית נעשה תרגום נפוץ במיוחד) הפכו בסט-סלרים בארצות מוסלמיות עד ימינו. לגבי השפעה על אירופה אין לי מושג. ומהיכרותי עם ויסטריך, ניאו מרקסיסט הוא לא. הנחות היסוד לגבי השפעת תקשורת ההמונים לא מחייבות גישה נ''מית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |