|
יש אכן טענה שהכל חובר בימי בית שני. בכל מקרה, למה בדיוק הכוונה ב"דת היהודית"? חלקים נכבדים בתנך לא מכירים ברעיון ריכוז הפולחן. נח, אליהו, אברהם ויעקב מקריבים קרבנות לא על המזבח שבירושלים. ברור שסיפורי אליהו ואלישע נכתבו לא לפני זמנם (כלומר: לא לפני נפילת בית עמרי, סוף המאה התשיעית לפנה"ס). ככל הנראה הם נכתבו זמן לא מבוטל לאחר מכן.
סיפור אליהו מדגים היטב שמונותאיזם וריכוז הפולחן לא חייבים להיות קשורים. גם הקרבן של נוח הוא דוגמה לכך: הסיפור הזה הוא ערבוב של שני סיפורים שונים. באחד מהם (המקורי?) נוח 2 מכל החיות אבל 7 מהבהמות כדי שהוא יוכל להקריב קרבן תודה יותר מאוחר. נוסח אחר נכתב ע"י מישהו שלא יכול לסבול הקרבת קרבנות מחוץ לבית המקדש, ולכן נוח לוקח שם רק שתי חיות מכל סוג.
יש פרטים רבים שמופיעים באותם ספרים שלא מתאימים למציאות. שים לב להפרדה בערך Edom [Wikipedia] בין "עדויות ארכאולוגיות" ל"אדום המקראית". מדובר על שני דברים שונים. אם אדום הפכה לממלכה מסודרת רק בתקופת הכיבוש האשורי, איך יש אליה כ"כ הרבה התייחסויות בסיפורים המוקדמים?
זו דוגמה לעדויות לכך שאותם ספרים חוברו (או נערכו) בתקופה מאוחרת יחסית.
|
|