|
אז זהו שרק עכשיו הסתכלתי בספר של משה יהלום וזה טרי בזכרון שלי: ע"פ הכתוב כאשר המקרא מדבר על החורים של כנען (כולל אלו שהזכרת מאדום והחורן וכו') הכוונה היא באופן כללי דוקא לעמים לא שמיים. החורים היו קבוצה לא שמית שהשתלטה על ערים וממלכות של שמיים-מערביים (אמורים) בסוריה ובכנען (הממלכה הגדולה שלהם נקראה מיתני). לכן אחת המשמעויות של המילה חורים (בעברית המקראית ובמצרית הפרעונית) היא שליטי ערים או אצילים-רוזנים (למשל ההיקסוס). במצרית הפרעונית, כנען כולה כונתה ארץ חור ע"ש אותם שליטים חורים. המקרא (שנכתב כאשר להבדלים שבין האמורים לחורים כבר לא היתה משמעות) כנראה מערב באופן קבוע בין חורים ו/או חיתים לבין החיוי, הפריזי, והיבוסי כשמות של עמים לא שמיים (להבדיל מן האמורי). ויתכן שהיה גם בלבול כפול כפי שכתבת לגבי תושבי החורן או ארץ חור (אדום) שהיו אולי עמים שמיים.
|
|