|
זו שאלה טובה. כמקובל כל זרם בחברה הישראלית מנסה לשכתב את ההיסטוריה היהודית כך שהיא תתאים לנאראטיב הנוכחי שלו. הניסיון לצייר את העם היהודי כעדה של רבנים ליטאיים או עותומניים או לחילופין כמייצגי האדם העליון האירופאי במשימתו לתרבת את הילידים הפראים, דורשת התיחסות בצורה כלשהי. אני מנסה לראות את הקיבוץ היהודי על כל עדותיו וגווניו כקבוצת המוצא שלי שכל אחד ואחד מהם הוא קרוב משפחה שלי באיזשהו אופן. יש משהו חיובי ביכולת שלך להרחיב את קבוצת ההזדהות שלך באופן שתכיל בתוכה גם פרטים שהם מקור לגאווה ועצם ההזדהות איתם היא בבחינת פיצוי על הקרבה המאולצת שהציונות כפתה עלינו לחלאות כמו שר החוץ שלנו או איתמר בן גביר. איני מצליח למצוא סיבה כלשהי להתגאות במפעלותיהם של רבני האגודה, ש"ס, מתיישבי רמות מיגרון ג או חה"כ שאמא-הכהן. מדוע יאסר עליי להתבשם בפרסומם של אנשים ראויים יותר, במיוחד אם כמו סיימון שאמה הנ"ל, הללו כלל אינם מסתירים את יהדותם או מתנערים ממנה?
|
|