בתשובה להאייל האלמוני, 20/04/15 13:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1 אני הבנתי את הערת הרגל שלך בדיוק הפוך ממה שאתה כיוונת אליו - שלא יכול להיות שהמטבח הישראלי/אמריקאי הומצא בשנת קומן של אותן מדינות, אלא עשורים לאחר מכן, כשהן התחילו לגבש תרבות אוכל מובחנת משלהן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגבינה לבנה רכה, לבן וגיל הם המצאה קיבוצית ייחודית. הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שללבן יש שמות שונים בשפות אחרות, מ-soured milk ועד Lapte acru. אז לא. גיל לעומת זאת, אני מתקשה להאמין שבמקום אחר קיים הגועל-נפש הזה. אם כי לך תדע. אולי בארצות אחרות יש לבן מגעיל כמו גיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארוחת צהריים אחת במסעדת סטונדטים אחת בגרנובל, הקינוח (האחיד) היה פנכה קטנה של משהו שמחינת העין והחך שלי היה בלתי ניתן להבחנה מגבינת תנובה 9%. לצערי לא רשמתי לפני איך הם קראו לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי קיימת הגבינה הלבנה הרכה? עד כמה נוח להשתמש בה ללא מקרר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |