|
||||
|
||||
האבסורד האמיתי היא ההתיחסות לכמה מנהרות שכל אחת יכולה לאפשר גישה של עשרות לוחמים לתוך שטח ישראל כאל איום אסטרטגי (גם על ידי התקשורת והמבקר, אבל בעיקר על ידי הממשלה והעומד בראשה). אם (גג) 500 לוחמים רגליים שנמצאים בישראל ללא ארטילריה כבדה, שריון, סיוע אווירי, קווי אספקה ואוכלוסיה אזרחית תומכת זה איום אסטרטגי על המדינה, אז ישראל באמת במצב קשה. אולי עדיף להכנע ולעזוב לפני שנתקל באיום אסטרטגי אמיתי. |
|
||||
|
||||
המקומם הוא שהמנהרות היו איום, איום אסטרטגי עוד בימים שיעלון היה רמטכ"ל. שמעתי לפני כמה ימים ראיון עם מג"ד שהיה מג"ד בעזה (לפני שהועף מהצבא על רקע יחסיו עם פקידה) שבתשובה לשאלה אם נערכו הכנות ואימונים ללחימת מנהרות לפני המבצע בעזה הוא התפתל וניתן היה להבין שלא בדיוק היו אימונים ספציפיים או מספקים. ואז הוא אמר שהם למדו איך להתמודד עם המנהרות תוך כדי לחימה (הדגשה שלי). הפער הזה בין הדרגים המדיניים והצבאים הבכירים שמשמשים "כמגדיר פרחים" אקדמי ולא כמגדיר סיטואציות כבסיס לקבלת החלטות, ומשאיר לדרגים המבצעים להתמודד באילתור, אומר הכל. |
|
||||
|
||||
בזכות מדיניות מטומטמת שנמשכת שנים רבות, אפילו חטיפה של חייל אחד נחשבת לפיגוע אסטרטגי. |
|
||||
|
||||
ודייק: בזכות פופוליזם בכייני שרואה בחיילים "ילדים של כולנו" במקום הזכרים הצעירים ששומרים על העדר ומקריבים את חייהם עבורו, כי זה תפקידם. |
|
||||
|
||||
נו, וזאת לא מדיניות מטומטמת? |
|
||||
|
||||
כשכבר לא מדובר בחיילים ולא בזכרים... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |