|
||||
|
||||
מצחיק, בימים אלה אני שוקד על פרויקט אישי - להאזין, עד לרמת היכרות, לכל אלבומי ושירי הביטלס, תוך קריאת הררי המידע עליהם בערכי הויקיפדיה. (כן, יש ערך לכל שיר שלהם.). רק עכשיו קראתי את התגובה שלך, יום אחרי שהגעתי ל''ריבולבר'' ולקריאת הערך של השיר הזה. לא מוזכר שם לופ התופים. לא רציתי לרוץ ולהוסיף בעצמי, אנשים השקיעו הרבה בערך, אבל שאלתי בדף השיחה אם כדאי להוסיף לשם את העניין. |
|
||||
|
||||
לכבוד הוא לי. הממואר של אמריק (Here, there, and everywhere) הוא מעולה, יותר טוב מזה של ג'ורג' מרטין (All you need is ears). בשמחה אשאיל לך את שניהם. |
|
||||
|
||||
לא! רק לא עוד מידע על הביטלס! (אני מניח שפרגמנטים משני הספרים מצאו את דרכם לערכי הויקי שאני קורא.) |
|
||||
|
||||
המקור הדפניטיבי למידע על הביטלס, כך גיליתי ממש לפני כמה ימים, זה שלושת כרכי הביוגרפיה הלהקתית שחיבר מרק לואיסון. אממה - הכרך הראשון יצא ב-2013, אחרי שמונה שנות עבודה, והכרך השני עדיין נכתב. השיחה הזו של לואיסון עם קונאן אובריאן (!) מעניינת וכיפית. |
|
||||
|
||||
בעיקרון מה שאני רוצה מעבר להאזנה לשירים עצמם, הוא פחות פרטי טריוייה שאני ממילא שוכח מהר, ולא ניתוחי אקורדים שויקי נותנת בשפע ושהם סינית בשבילי, אלא בעיקר הקשר היסטורי - מה היה כל אלבום, ושיר, בראי תקופתו - מה היה חידוש, מה רטרו, מה היה האפקט של כל שיר על העולם. ויקי עושה עבודה טובה בזה. |
|
||||
|
||||
הספר של אמריק הוא לא מי יודע מה מוצלח בלספק הקשר היסטורי-תרבותי (למשל האפקט של השירים על העולם), אבל הוא מעולה בלספק הקשר היסטורי-טכנולוגי (שיטות העבודה החלוציות באולפן וכו')1. הוא גם מעולה בלספק הצצה לדינמיקה האנושית בין הביטלס לבין עצמם, ג'ורג' מרטין, ועוד דמויות שהיו בסביבה. כתבתי פעם כמה מילים על הספר הזה כאן. את הספר של מרטין קראתי בהנאה בפעם הראשונה לפני כמעט עשרים שנה, אבל אחרי שתי קריאות חוזרות יחסית לאחרונה אני יותר מסויג. כשבן אדם יוצא לא משהו מאוטוביוגרפיה שהוא עצמו חיבר, כנראה שהוא טיפוס בעייתי ;-), ומרטין מצטייר לי מהספר בתור בעל אגו מפותח ואובססייה לכסף. _______________ 1. המתעניינים בנושא מוזמנים להרצאת אורח שלי בשם "הביטלס באולפן" בחוג למוזיקה באונ' חיפה, ב-25.12 בשעה 12:00. |
|
||||
|
||||
ואתה מופתע שמפיק ומנהל מוזיקלית של להקת-על הוא אגו-מניאק ואוהב ממון? תמהני. מזכיר את פליטת הפה מאירת העיניים של שר האוצר כחלון לגבי ידידו הטייקון קובי מימן. |
|
||||
|
||||
אולי הכוונה למה שפורסם במעריב: "וכמו תמיד ישנה הפוליטיקה הקטנה. את סיפור ה"נבצרות מרצון" התחיל בכלל השר משה כחלון, שהודיע שחברותו עם קובי מימון (הקשור באמצעות ישראמקו למאגר "תמר") מציבה אותו בניגוד אינטרסים. השבוע נחשף בפרוטוקולים שישראמקו התנגדה למתווה הגז המתגבש. אם כחלון "דאג" לחברות עם מימון, הרי שבפועל הוא הזיק לה. עו"ד פיני רובין הכחיש בתוקף באוזני כל מי שרצה לשמוע את השמועות על קשרי בעלות בין מימון לישראמקו, וטען כי הבעלים הוא חיים צוף. האם ייתכן שבפליטת הפה שלו, כחלון "הוציא את מימון מהארון"?" |
|
||||
|
||||
כשבאיזה ראיון מישהו שאל את כחלון מה יקרה אם מימן (ואולי תשובה?) "יסתפק במועט" וירוויח מהגז רק שישה מיליארד ולא שבעה מיליארד1, הוא אמר שאם הוא היה מסתפק במועט, הוא לא היה טייקון. 1 אל תתפסו אותי על הסכומים המדויקים. |
|
||||
|
||||
הזוכה בקטגוריית "מפיק מוזיקלי אגו-מניאק ואוהב ממון שעבד עם הביטלס" זה כמובן פיל ספקטור1. ג'ף אמריק מספר שהם היו יחד באולפן בסשן אחד בדיוק, בתקופת הקלטות Let it Be, והוא (אמריק) נמלט משם עד מהרה, בגלל ההתנהגות הביזארית והבלתי-מקצועית של ספקטור. ___________________ 1. כיום מרצה עונש מאסר בעוון רצח. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |