בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 21/02/20 18:59
מקום לדאגה 713728
דומני שמישהו כבר חישב ומצא שהווירוס הציל חיים רבים משהרג בסין, בגלל ירידה בתאונות דרכים בתקופה האחרונה (אם כי לא מצאתי קישור). על פי העקרון הזה אתה יכול להציל חיים רבים וגם לבלום את ההתחממות הגלובלית על ידי בלימת הציביליזציה. כמובן, תוך כמה שבועות אנשים יתחילו למות מרעב וזה ייראה אחרת.

יש לי תחושה שאילו היית עובד בתעשיית המלונאות, המסעדנות או התעופה היית מרגיש פחות את הצורך לעצור את הניידות בעולם.
מקום לדאגה 713729
Yarden sounds to me like the Scottish who trained his horse not to eat, he almost succeeded but suddenly the horse fell down dead
מקום לדאגה 713731
יש לי תחושה שהתחושה שלי כלפי ההצעה משתנה אם אני בעלים של מלון או פקיד קבלה (מנקה, עובד מטבח). אם אני עוסק זעיר, שגם וגם, אולי הרגשות שלי יהיו מעורבים. ויכולתי לכתוב גם שאילו בעל המלון היה בעל מערכת חיסונית מוחלשת הוא היה מרגיש יותר את הצורך לעצור את הניידות בעולם.

להבהיר, לא הצעתי את ההצעה שלי לגמרי ברצינות, יותר בלון ניסוי או איש קש לצורך הדיון. ברצינות, אני מניח שזו שאלה של מידתיות, ואני לא יודע איך לשקלל את הנזקים, הסיכונים והאי-ודאות שבשני הצדדים, ואני לא יודע אם מישהו יודע. אני מניח שחוקי השוק ודעת הקהל ממילא יעצרו את התיירות אם המגפה (הזו או הבאה) תהיה חמורה מספיק, רק שנראה לי שזה יקרה רק כשהמצב יהיה כל כך חמור, שיהיה קונצנסזוס שחבל שלא עצרנו אותה קודם.

אידיאלית הייתי רוצה שיהיה סוג של פיצוי ציבורי (בינלואמי?), או לפחות ביטוח, לעסקי התיירות, נגד מקרים כאלה. אין לי הצעה מפורטת איך לעשות את זה בלי מדרון חלקלק לקומוניזם, וממילא אין לי הצעה מפורטת איך לעצור את התיירות ברמה הבינלאומית בלי מדרון חלקלק לקומוניזם בינלאומי. אם נתעלם באלגטניות מהמחסום הזה, אפשר לתאר לעצמנו שביטוח כזה ייקר את התיירות בזמנים של אי-מגפה, ויקטין את היקפה בלי להרוג אותה לחלוטין. arguably, משבר האקלים גורר שממילא התיירות בהיקפה הנוכחי לא בת-קיימא והיא צריכה להתייקר ולקטון. זו דרך אחרת להסתכל על ההצעה שלי.
מקום לדאגה 713743
אני מסופק אם עצירת התיירות יכולה למנוע באמת משהו. יש עכשיו התפרצות באיטליה. אין שום דרך לעצור את התיירות בין מדינות האיחוד, וההבחנה בין תיירות לבין קשרים עסקיים היא חסרת משמעות (כפי שיודע כל מי שנכנס לארה"ב בנסיעת עסקים עם אשרת תייר). אי אפשר לעצור את האחד בלי לעצור את השני. האם יש דרך לנתק את העולם מהאיחוד האירופי? לא. בקיצור, זה לא מעשי.

לגבי משבר האקלים, אם נגיע למצב שבו יוטל מס על צריכת פחמן שישקף את הנזקים הפוטנציאליים אז בלי ספק התיירות תצטמצם משמעותית. נראה שרוב תושבי העולם הראשון מעדיפים שצאצאיהם ישלמו על הנזקים דרך מסים מאשר שהם עצמם ישלמו עליהם פחות היום דרך מחירים.
מקום לדאגה 713765
אני לא יודע אם זו ההעדפה של רוב תושבי העולם הראשון, לא מוצגת לפניהם בחירה כזו. מרעה משותף וגו'.
מקום לדאגה 713773
הם בוחרים שלא תוצג לפניהם הבחירה. הם לא דורשים מהפוליטיקאים שלהם להציע את זה ולדרוש את זה ממדינות אחרות. בארה"ב עד היום הבוחרים לא פעלו למען האקלים (אובמה היה חלש מאד בנושא). באירופה אני לא מכיר ראש מדינה שקורא, למשל, להנהיג מס פחמן בכל מדינות האיחוד שתמורתו תחולק בחזרה לאזרחים (עם פיצוי ליצואנים וקנס ליבואנים ממדינות שלא מנהיגות מס כזה). בפורומים הבינלאומיים הם מתקשקשים על מנגנונים עקומים של כל מיני שווקי קרדיטים שבהם מדינה יכולה למכור לאחרת זכויות זיהום, דברים שאפילו אם יופעלו אי-פעם ספק רב אם יצמצמו את הפליטות בהקף משמעותי. גם במדינות שחפשיות מכבלי גושי הענק לא מציגים תכניות התמודדות רציניות. בריטניה היא אולי היחידה שמסוגלת להציג התקדמות אמיתית; אוסטרליה, קוריאה, יפן, קנדה ואחרות לא עושות הרבה אם בכלל. בכל מקרה, המשותף לכולן הוא הפחד מהמלה "מס". ברגע שהאזרח צריך באמת להכניס יד לכיס ולשלם הוא מתנגד לתכנית. כל עוד זה המצב אז אפשר בהחלט להגיד שהוא מעדיף להעמיס את התשלום על צאצאיו.
מקום לדאגה 713766
לא נראה לי כל כך קשה לעצור את התיירות. לא חייבים פה שיתוף פעולה בינלאומי: כל מדינה יכולה להחליט לעצמה שהיא מפסיקה טיסות יוצאות ו/או נכנסות (או מייקרת אותן באופן דרסטי, ומפצה את מי שהזמין וביטל, או מקימה ועדת חריגים שתבחן את הצורך של מי שמבקש לטוס). מדינה יכולה להמליץ רשמית לאזרחיה להימנע מלנסוע בזמן הקרוב; יהיו מי שיסעו בכל זאת, אבל לדעתי יש כוח שכנוע לא מבוטל להמלצה רשמית שנתפסת כנובעת ממניעים נכונים. לא חייבים סגירה הרמטית עם חיילים וגדרות, גם הפחתת התנועה מועילה.

בוא נשחק בדמיון עם הפרמטרים של המגיפה, ונהפוך אותה ליותר קטלנית במובהק. תסכים איתי שאז מדינות כן ינסו למנוע תנועה, וכן יצליחו להקטין אותה? מכאן, שזה כן אפשרי, ונשאר רק להתווכח על המחיר והאם זה כדאי, במקרה של הקורונה ומה שאנחנו יודעים ולא יודעים עליה.
מקום לדאגה 713769
ברור שהאפשרות התאורטית קיימת. מדינה יכולה להכריז על מצב חרום ולנקוט כל צעד דרקוני שאתה יכול לדמיין. השאלה היא שאלה של מחיר. אני חושב שאתה מעריך מאד בחסר את העלות של סגירת גבולות, לא במונחים ערטילאיים של נזק בכך-וכך מיליארדי דולרים אלא במונחים מאד קונקרטיים של אנשים שיאבדו את מקום עבודתם, חברות שתיסגרנה וכו'. לכך כיוונתי בתגובתי הקודמת. נזקים כאלה מאד לא פופולריים מבחינה אלקטורלית. יש כמובן גם את הענין העקרוני של פגיעה בחופש התנועה של האזרח. אפשר לנסות לצמצם את התעבורה, אבל לדעתי צמצום כזה לא יהיה אפקטיבי. בהנחה שהתפשטות הנגיף באוכלוסיה כלשהי היא פונקציה מעריכית (לפחות בשלב הראשון) אז צמצום של גרעין הנשאות המקורי רק יגרום לדחיה קלה בהתפרצות בהקף מלא - כמו בחידה על החיידקים שמתחלקים פעם בשעה וממלאים את המכל לאחר יום. אם תתחיל במחצית כמות החיידקים תגרום לדחיה של שעה, לא של יומיים.
מקום לדאגה 714633
מאיר עיניים לקרוא את התגובה הזו לאחר חודש.

אבל לגבי ההתכוננות למגיפות וניבוי - ביל גייטס אמר כבר הכל כמעט בהרצאת טד מ-‏2015.
זה לא יאומן, הדיוק של מה שהוא מדבר עליו. הביל הזה, בטח עוד נשמע עליו.
מקום לדאגה 713823
בשלב מסוים זה עלול לקרות, אבל באופן טבעי זה יקרה מאוחר מדי. לסגור לגמרי את הגבולות זו לא החלטה שמתקבלת בקלות. המחיר שלה עצום. כשיחשבו שהמחיר הזה משתלם זה יהיה מאוחר מדי.
מקום לדאגה 714588
שלושה שבועות אחר כך...

התיירות והתעופה בעולם מורדמות ולא מונשמות, עדיין. מה יהיה כשוך המגיפה? כנראה שהם יונשמו ויחזרו, לאט או מהר. אבל מה היה רצוי שיקרה?
רק לפני שלושה חודשים כולם לא הפסיקו לדבר על משבר האקלים, ורבים הדגישו את הצורך לצמצם דרסטית חלקים מסוימים בכלכלה העולמית. עכשיו כולם מדברים על המגיפה. אבל אני כמעט לא נתקל בכאלה שמחברים בין שתי הנקודות, וחבל.

יש ממשלות שביציאה מהמגיפה ינסו להחיות את הכלכלה בטיפולים גורפים כמו הורדת ריבית, הורדת מיסים גורפת, הגדלת תמיכה במובטלים וכו'. וכך נכון לדעתי. אבל יש גם מקומות (כמו ישראל) שהנטייה שלהם היא לעזור בדרכים יותר ספציפיות, למשל למי שצועק חזק יותר, דברים בנוסח "חבילות סיוע לחברות התעופה". וזה, הייתי רוצה שלא יקרה. הייתי רוצה שספציפית לכלכלת התעופה, ולכלכלת התיירות תלוית הטיסות בכלל, לא יינתן סיוע ספציפי, או שיינתן סיוע ספציפי להסב את עצמה למשהו אחר. מי שכבר פוטר מהענפים האלה בגלל המגיפה, חבל שיחזור אליהם רק כדי להיות מפוטר עוד מעט שוב בגלל משבר האקלים. הייתי רוצה שעסקים שהצליחו להתרגל, לתקופת מה, להחליף מפגשים פנים אל פנים בשיחות מרחוק, ישאפו להמשיך בכך. הייתי רוצה שבמידה שמדינות שואלות את עצמן מהיכן לקחת כסף כדי להמריץ את הכלכלה, ימסו ספציפית דלק; שזה כמובן לא קל כי זה משפיע על רוב הכלכלה, ובכל זאת זה מכוון את הצמיחה המחודשת לכיוון בריא יותר. כמובן, כל זה עדיף שייעשה בתיאום ואמנות בינלאומיות.

ברור לי שפוליטית זה כנראה לא יוכל לקרות. אז הייתי שמח, למצער, לראות את זה במאמרים פובליציסטיים בתקשורת (ראיתי אחד כזה ב"הארץ", בטון ניו-אייג'י משהו, ומצאתי מעטים באנגלית בחיפוש עכשיו בגוגל), כחלוץ לפני המחנה.

לא מיותר להזכיר כאן שמומחים רבים אומרים שמגיפות מידבקות כמו קורונה וקטלניות הרבה יותר הן סבירות למדי. האם יש סיכוי למנף את הפחד האנושי <קישור מהן>, אם לא ממשבר האקלים, כדי לרסן טיסות, שהן קלטיזטור הפצה חזק למגפות?
מקום לדאגה 714589
לגבי הסעיף האחרון - הרבה יותר קל וסביר מריסון טיסות, זה בדיקות רפואיות או חיטוי קפדניים של הטסים.
זו בעצם המקבילה המושלמת לפחד מטיסות שנוצר אחרי ה-‏11 בספטמבר. הפחד ההוא נפתר על ידי הקשחת הבידוק הבטחוני בעלייה למטוס, באופנים שנראו אז הזויים והיום הם הלחם וחמאה של כל שדה תעופה.
אולי באותה צורה, בעוד שנים ספורות ייראה לנו טבעי שבקצה השרוולים בירידה מהמטוס כל נוסע עובר בתא חיטוי של DDT-2000 ורק אז ממשיך בדרכו.
כשחושבים על זה, זו ההתמודדות האופטימלית בדיוק בצואר הבקבוק שהופך מגיפה מקומית למגיפה עולמית.
מקום לדאגה 714590
איך, בסיפור שלך, תא חיטוי הופך "אדם נשא" ל-"אדם לא נשא"?

כל המגיפה הזו יכולה הייתה להגדע באיבה ולהשאר בגדר קוריוז אם plan A של הסינים הייתה מתמקדת במניעה במקום בטיוח - ואם שאר מדינות העולם היו לוקחות את התרחיש שהתממש לבסוף במידה כלשהי של רצינות (ולכל הפחות מאפשרות למדינות לבטל טיסות ולהוציא הזהרות מסע בלי להפוך את זה לאירוע דיפלומטי). למעשה, מספיק שהסינים לא היו כ"כ אפסים מערכתית, ונשיא ארה"ב לא היה כ"כ אפס פרסנולית. לא מופרך לשער שאפילו לפני 4 שנים התפרצות של אותו וירוס בדיוק היה מתפתחת אחרת.

אני חושש שהדרך האופטימלית (וגם כנראה היחידה, בינתיים) להשתלט על מגיפות היא באמצעות קואורדינציה בינלאומית. מאד מצטער שהדבר כל כך תלוי בפרסונות המיקריות של ראשי-המדינות, אבל זה צפוי להשתנות. זו המגיפה הרצינית הראשונה שעוברת על העולם המודרני. 2 מלחמות עולם, מלחמה קרה אחת והרבה מהמפכות טכנולוגיות התרחשו מהפעם הקודמת. המוסדות הלאומיים והבינלאומיים הנוכחיים מעולם לא נחשפו לוירוס קודם, ואפשר להעריך ולקוות (אני אופטימי) שמערכת החיסון שלהם לא תאפשר לזה להתרחש שוב. לפחות עד שהטכנולוגיה (אבחון מיידי וב-scale, פיתוח חיסונים ותרופות במהירות וכו') תייתר את הצורך בתיאום משוכלל כזה.

אפשר אולי למנף את הפחד הציבורי החדש ממגיפות כדי לצמצמם טיסות לאור החשש ממשבר אקלימי, אבל זו תיהיה דמוגוגיה מוחלטת (זה לא באמת צעד מועיל למניעת התפרצויות) - ולכן אני לא שותף לתקווה שזה יקרה.
מקום לדאגה 714593
א. תא החיטוי שלי הוא שם כללי לכל אמצעי שמונע מנוסע נכנס להדביק אוכלוסיה. עם קצת דמיון, למשל בתסריט הנשא שלך, אפילו אם רק גיליתי שהוא נשא ושלחתי אותו חזרה הביתה (במחלקת הבידוד של המטוס), כבר עשיתי 90 אחוז מהעבודה. אתה רשאי להרחיב את זה לכל השורה בה הוא ישב - אני מקווה שהעקרון כאן ברור ולא ניטפל לפרטים.

מעבר לזה אני מסכים וגם מעריך שהמערכת הבינלאומית אכן תשתפר מאד במוכנות למשבר הבא. ראה המוכנות היחסית גבוהה של הציבור הישראלי למתקפת טילים, שלא היתה לפני עשרים שנה.
מקום לדאגה 714617
זיהום האויר בסין
מקום לדאגה 714636
זה ניסוי יקר למדי, אבל עכשיו נוכל לקבל איזו אינדיקציה האם ההפסקה הזו (והעליה הצפויה אחרי המשבר), אכן משנות את מצב האוזון וכדומה.
הייתי רוצה להגיד שאחר כך, כל המעורבים יגיעו עם נתונים חשובים לדיון מושכל אבל אני לא כל כך אופטימי.
מקום לדאגה 716022
מעריכים את הירידה בפליטת גזי חממה בעקבות הקורונה ב 25%.
על פניו זה לא נראה לי מרשים אבל מסתבר שב2019 הייתה ירידה של 2% בפליטת פחמן וזו הירידה בגדולה ביותר ב-‏30 השנים האחרונות.
גז חממה [ויקיפדיה] הוא תערובת אז קשה לי להעריך מה אמור להיות היחס בין התוצאות.

עכיו יש לנו מספר שנראה חסם עליון על הירידה בפליטה שהאנושות יכולה לגרום.
מעניין יהיה לראות מה תהיה ההשלכה של הירידה בפחמן על התופעות האקלימיות.
מקום לדאגה 716023
טוב, זה אפילו לא עומד בהגדרה של לטבול אצבע במים אבל לפי אתר מזג האויר הזה הטמפרטורה הממוצעת בווהאן הייתה 17 מעלות במרץ 2020 ו 2019.
שנחאי מרוחקת ממנה כ 800 ק"מ ובה הייתה עליה של מעלה מ 14 ל 15.
מקום לדאגה 716034
אחד (מרשימה ארוכה) של דברים שמפריעים לי בטבילת האצבע הזו הוא שאני אפילו לא יודע מה המדד הנכון לירידה בתופעות האקלימיות של התחממות גלובלית.
למישהו יש רעיון?
מקום לדאגה 716037
אני מהמר שמדובר בכמות דו תחמוצת הפחמן באויר, זה נתון שקל למדידה בהבדל הטמפרטורה גלובלית שהיא עסק קשה למדידה. מדידת דו תחמוצת הפחמן נעשית בעיקר בתחנת מדידה באי האוואי.
מקום לדאגה 716044
אתה מתכוון לנתונים האלו?
פה יש עליה מ 412 ppm ל 415 בהשוואה למרץ הקודם.

אני מחפש מטריקה עם השכלות אקלימיות.
אני לא בטוח איפה למקם כמות דו תחמוצת הפחמן.

מאמר זה, מ 2016 עם 7 ציטוטים, מזכיר את המדדים
- שינויי טמפרטורה, מקומיים וגלובלים
- תקציב האנרגיה של כדור הארץ Earth%27s_energy_budget [Wikipedia]
- תפוקת החיטה
- תוצר מקומי גולמי

שני האחרונים נראים לי רחוקים ורועשים מדי.
לא מצאתי נתונים על תקציב האנרגיה.

למדתי שכמו מנגו, גם החור באוזון הוא פרי עונתי שצומח בין ספטמבר ונובמבר.
העונה הקודמת שלו היא לפני הקורונה והבאה תהיה בתקווה הרבה אחרי חזרה לשגרה.
מקום לדאגה 716064
התופעות האקלימיות של ההתחממות הגלובלית הן תוצאה של תהליכים ארוכי טווח, וחודש או שלושה חודשים של ירידה בפליטות לא תשפענה עליהן בצורה משמעותית. כדאי לזכור שגם אם היינו מצליחים להוריד את הפליטות ברבע בקביעות רמת הפד''ח באטמוספירה היתה ממשיכה לעלות (אם כי לאט יותר), וגם אם היינו מצליחים לקבע את רמת הפד''ח באטמוספירה על הרמה הנוכחית הטמפרטורה היתה ממשיכה לעלות (אם כי לאט יותר) וגם אם היינו מצליחים לקבע את הטמפרטורה ברמה הנוכחית חלק מהתופעות (כמו המסת הקרחונים ועליית מפלס פני הים) היו ממשיכות (אם כי לאט יותר).
מקום לדאגה 716065
ומאחר ואנו בדיון המתאים אפשר להוסיף: בדומה למספר המתים מקוביד 19 כאשר ההדבקה נגמרת.
מקום לדאגה 716102
אני לא אופטימי ברמה של לקוות שהקורונה תתן זבנג להתחממות הגלובלית ונגמור איתה.
אני אומר שאם יש קשר סיבתי קצר טווח בין מדדי ההתנהגות האנושית למדדי האקלים אז שינוי גדול במדדי ההתנהגות האנושית צריך להדגים אותו.
יתכן שיש שינוי אורך טווח גדול ללא שם שינוי קצר טווח אבל רצוי לתת מודל שמסביר טענה כזו.
מקום לדאגה 716111
אני חושב שכמעט כל המדענים מסכימים שיש שינוי ארוך טווח, ונתנו מודלים. אתה אומר ''ללא שינוי קצר טווח'', אבל אני לא בטוח מה המשמעות של זה. בטווח הקצר האקלים - בעצם צריך לקרוא לו מזג האוויר - משתנה כל הזמן בטווחים אדירים. המודלים של המדענים מסבירים למה את השינויים ארוכי הטווח לא ניתן לראות באופן חד-משמעי בטווח הקצר - כי הטווח הקצר רועש מדי.
מקום לדאגה 716121
זה בדיוק מה שמעורר את העניין שלי באירוע הקורנה בהקשר האקלים.
ברור שהכל מאד רועש.
יש פה שינוי מאד גדול במדדי ההשפעה האנושית.
אם אנחנו לא מצליחים להבחין בהשלכה שלו על מדדי אקלים, איך נצליח להבחין בהשפעה של שינויים קטנים יותר?
ואם ההשפעה של שינויים קטנים יותר אינה מובחנת, איך אנחנו יכולים לבסס איזשהוא מודל על הקשר בין המדדים?
ומתי אנחנו עוברים מטווח קצר לא מובחן לטווח ארוך עם קטסטרופה?
שלא לומר שעל פחות מזה בפקולטות למדעים מדוייקים שולפים את מפלצת הספגטי המעופפת [ויקיפדיה].

אני באמת לא מכיר את המודלים בתחום.
אם יש מודל שחוזה שינוי בעקבות הירידה בפליטת ה CO2 ושהמדידות עכשיו יתאימו לו, אז רמת הביטחון בו תקפוץ.
מקום לדאגה 716731
המסת הקרחונים היא תהליך שמתקיים בכל עוז כל הזמן בלי קשר להתחממות גלובלית, אם יש דבר כזה. קוראים לתהליך הזה _מחזור המים בטבע_. מחזור המים בטבע הוא התהליך שבו מים מהאוקיינוסים מתאדים ושוקעים במקומות אחרים על הקרקע. הם שוקעים ומשם זורמים מחדש לאוקיאנוסים.

קרחונים הם מישקעים באיזורים הארקטים שדינם להינמס ןלחזור לאוקיאנוסים כמו מים לא קפואים, אלא שזרימת הקרחונים לאוקיאנוסים איטית הרבה יותר מזרימת מים לא קפואים.

מפחידני ההתחממות הגלובלית עושים הרבה מדי דרמטיזציה מהמסת קרחונים כי זה מפחיד טוב יותר מאשר זרימת מי נהרות, למרות שבמבחן התוצאה זה אותו דבר .
מקום לדאגה 716733
א. כיפות הקרח באנטרקטיקה כוללות הרבה מים שקפואים שם ממזמן והמחקר של השכבות העתיקות הקפואות הללו מספק המון מידע (ר’ Ice cores [Wikipedia]).

ב. הקרחונים מצטמצמים: כתבנו כבר במקום אחר על הדלדלות כיפת הקרח הארקטית (Arctic sea ice decline [Wikipedia]). הרוסים כבר החלו לפתח את המעבר הצפון-מזרחי [ויקיפדיה] מהסיבה הזו.
מקום לדאגה 716758
לגבי ב. מעברים ימיים אינם קשורים לקרחונים יבשתיים אלא תרסיסי קרח שמנסים בדלילות את הים ומקורם לרוב קפיאת מי ים חורף, ניקראיים גם בשם תכסית קרח של הים או שם דומה. הדלילות היא 15 אחוז לפחות משטח הים. חפש באינטרנט מושג כמו "נהרות קרח" לתיאור תנועת שברי קרחונים קטנים יחסית בשוליים היבשתיים של הקרחונים היבשתייםם.

ככל שהקרחון היבשתי גדול יותר כך תנועתו איטית יותר , יכולה להיות נאמר, מטר באלף שנה, זה מספר רק לדבר את האוזן לא מספר שניתן למדוד. כמו כן קרחון גדול יותר יכול להיסדק כחלק מהגלישה האיטית שלו לכיוון הים, מצב די דומה לשברים טקטוניים. כמות הקרח ברוטב הצפוני נירשמת הירידה איטית ביותר לפי מדידות לא אמינות במיוחד. כמות הקרח היבשתי ברוטב הדרומי נמצאת בעליה איטית שוב לפי המדידות הלא אמינות במיוחד. פני הים בכל המדידות עולים ב 3 מילימטר עד 6 מילימטר בכל עשור, זה קצב משוער קבוע מאז תום תקופת הקכח לפני 10000 שנים. שוב העליה של 3 עד 6 מילימטר היא לפי מדידות לא הכי אמינות. בכל אופן אין שום בסיס משכנע שמי הים עולים בגללל המסת הקרחונים, צילומי בקיעים של קרחונים לא מהווים הוכחה לכלום והם חלק ממערך ההפחדות, ממש כמו ששברים טקטוניים לא מוכיחים כלום לגבי התחממות.
מקום לדאגה 716759
כמות הקרח בקוטב בכיפת הקרח של אנטרקטיקה בעליה איטית? יש לך מקור לזה?
מקום לדאגה 716817
היא היתה בעליה אטית במשך כמה שנים במחצית הראשונה של העשור. זה כבר נפסק. ראה כאן, בפרט בתרשים שכותרתו "Arctic and Antarctic Standardized Anomalies and Trends"
מקום לדאגה 716844
בלי להתיימר להבין משהו בתחום, עליה טמפ. גלובלית מעלה את הלחות באויר, וחלק מאותם אדים ודאי מוצא את דרכו לקטבים שם הוא הופך לקרח. בקוטב הצפוני האפקט לא מורגש בגלל שהעליה במי האוקיינוסים מזרזת את הפשרת הקרחונים בקצב הרבה יותר מהיר, אבל כידוע אנטרקטיקה אינה נמצאת במגע ישיר עם מי ים.
מקום לדאגה 716847
אני לא אוהב את הבילבול המכוון בין קרחונים יבשתיים לבין תכסית הקרח הימי. להערכתי הבילבול הזה משרת את התעמולה של הפחדה מההתחממות גלובלית.

תכסית הקרח הימי קלה יותר למדידה מאשר מדידת הקרחונים היבשתיים. היא ברורה ומרשימה הדיוטות שהם קהל היעד של ההפחדות. אבל שינויים בתכסית הקרח הימי כנראה לא משפיעים כמעט על ההתחממות הגלובלית ושאר מאפייני שינוי האקלים. יש ספק אם הם בכלל קשורים לההתחממות הגלובלית. הסבר לשינויים בתכסית הימית עשויים להיות _שינויי תוואי של זרמים אוקיאניים חמים_. זרמים אילו גם יכולים גם לגרום לעליית טמפרטורה במהירות פי עשר ויותר מקצב ההתחממות הגלובלית המדפים יבשתיים סמיכים לזרם האוקיאני. זרם הגולף הוא דוגמא מוכרת להשפעת זרם אוקיאני על עלאת טמפרטורה. דוגמא אחרת פחות מוכרת להשפעת זרמים אוקיאניים או קרים היא תופעות האל ניניו_אל ניניה. יתכן שיש סיבות אחרות לשינויים בתכסית הקרח הימי , כלומר לא זרמים אוקיאניים חמים, אבל בשביל זה צריך להיות מומחה בנושא ואני איני כזה. מה שאני אומר הוא כדי לנטוע ספקות בקשר בין התחממות גלובלית לבין שינויים בתכסית הקרח הימי.
מקום לדאגה 716854
==> אבל בשביל זה צריך להיות מומחה בנושא ואני איני כזה. מה שאני אומר הוא כדי לנטוע ספקות בקשר בין התחממות גלובלית לבין שינויים בתכסית הקרח הימי.

אבל מומחים שכן מבינים בנושא אומרים שיש קשר להתחממות גלובלית. ואתה מבין שלגלות את הטעות שלך זה רק במרחק גוגל אחד, כמו הדברים האחרונים שכתבת והתגלו כשגיאה.

למה למומחים שאומרים שקורונה נגרמת מוירוס אתה מאמין, ולמומחים שעוסקים בנושא הזה אתה לא מאמין?
מקום לדאגה 716858
השאלה בסוף ההודעה שלך רצינית, כלומר אתה טוען שאם אנחנו מאמינים למומחים בתחום מסויים עלינו להאמין למומחים בכל תחום?
מקום לדאגה 716860
זוהי ברירת המחדל. לכן הסיבה לאי האמון במומחים מעניינת.
מקום לדאגה 716867
אני חושב שהספקנות בנוגע למומחי האקלים נובעת בעיקרה מכך שהבסיס לטענותיהם רופף יותר משל מומחים בשטחים אחרים. אישית אני עדיין חושב שמתוך שיקולים של מחיר הטעות האפשרית אין ברירה אלא להתייחס אליהם כאל האמת, אבל בטח לא בגלל הטיעון לפיו אם אתה מאמין לוירולוג עליך להאמין גם לקלימטולוג.
מקום לדאגה 716875
לא נראה לי שהסיבה לספקנות היא יכולת הערכה של הבסיס המדעי.. לדעתי במדע האקלים יש יחס ישר בין מידת הידע לבין מידת האמון. בקצה עם הכי פחות ידע והכי פחות אמון תמצא את טראמפ :-) שבכלל מפקפק בכך שיש התחממות..

מבחינה ציבורית, יש קמפיין הכחשה גדול מאד שפונה אל אנשים בעלי אידאולוגיה שמרנית. אבל זוהי סיבת "מקרו" ומעניינות אותי יותר סיבות ה"מיקרו".
מקום לדאגה 716940
האמת היא שתמיד מתמיה אותי למה נושא האקלים הפך בכלל לנושא "שנוי במחלוקת" שכביכול מקודם על ידי גורמי השמאל העולמי. מה מנסים המכחישים לטעון? שהשמאל מקדם את זה כי אם אנשים יאמינו שהעולם מתחמם אז הם ימהרו לחתן להט"בים או למסור שטחים לאבו מאזן? מה הטענה של הקונספירציה?
מקום לדאגה 716942
לרוב אין הרבה הגיון או עקביות בטענות קונספירציה.. בכל מקרה, אני לא מכיר טענות נגד ה״שמאל העולמי״.
מה שכן קראתי זה..
- ֿמדעני האקלים מקדמים את זה כדי להבטיח את מענקי המחקר שלהם
- קונספירציה סינית שנועדה להחליש את יכולות הייצור של ארה״ב (טראמפ)
- כדי ליצור ממשלה עולמית (הסנטור הרפובליקני גיימס אינהופ)
מקום לדאגה 716968
אם השאלה שלך היא מה הנימוקים של מאשימי השמאל, אני לא יודע. אם השאלה שלך היא למה דווקא הימין נוטה יותר להכחיש, ולמה הוא נוטה להאשים את השמאל דווקא, אז אני יכול להעלות כמה קצות חוט, אבל אולי זה קל.
מקום לדאגה 716971
לי נראה שזה: "הליברלים האלה עוד פעם רוצים שנבזבז משאבים על שטויות גלובליות במקום שנדאג לעצמנו".
ימנים הם לאומיים, שמאלנים הם גלובליסטים. אחוות האדם וכל השטויות שלהם.
אל גור מול דונלד טראמפ.
מקום לדאגה 716978
הימין מייצג את חברות הענק המזהמות שהאינטרס שלהן ייפגע אם יינקטו אמצעים כנגד ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים. לכן הימין בכל העולם משקיע בהתנגדות לצעדים הללו באופן מסיבי והקהל שלהם שמוכן לקבל כל אמירה שמאלנית כ''פייק ניוז'' מקבל את התעמולה שלהם כאמת לאמיתה.
מקום לדאגה 716979
אני חושב שאתה צודק, וזה נכון גם ברמת הפרט.
אם ממילא התוצאות תומכות במה שאתה חושב, אין צורך להשתכנע והתוצאות מיותרות - כבר קיבלת את הנקודה.
אם התוצאות סותרות את מה שאתה חושב, ובעיקר אם קבלתן תדרוש ממך הקרבה, אתה תהיה הרבה יותר סקפטי ותדרוש תוצאה הרבה יותר משכנעת.
זה מאד לא בריא לתהליך המדעי אבל אנושי.

אין לי נתונים אבל נראה לי שאחוז האנשים שחושבים שצריך למנוע התחממות גלובלית גדול משמעותית מאחוז הטבעונים.
זאת כאשר משק החי מוערך כתורם ל 18 אחוזים מפליטת גזי החממה (Environmental_vegetarianism [Wikipedia]).

אם אתה מפיק נפט כחברה או מדינה, אתה לא תמהר להפסיק זאת יותר משאדם מהישוב יבחר להיות טבעוני.

כאשר מוסיפים לזה קוצר ראות וחוסר אמון במדע (כיף שאפשר להזכיר כך את הפיל בחדר הסגלגל) אז זה עוד יותר מועצם.
מקום לדאגה 716866
שאלה מעניינת. המונח "כל תחום" הוא טיפה ערטילאי, וגם "אמונה" זה טיפה ערטילאי. ברור שמידת אמונה היא ספקטרום וגם לא כל תחום הוא מדויק באותה מידה. אם תוכל לחדד זה יהיה נחמד.

אבל אני שאלתי שאלה ספציפית. נראה ש ab מאמין למומחים בתחום הרפואה שאומרים שקורונה נגרמת מוירוס. יש עוד כל מיני גורמים למחלות.. אלרגיות, זיהומים, תזונה לקויה. למומחים בתחום הקורונה הוא, כנראה, כן מאמין.

רציתי להצביע על כך שהחשדנות כלפי ההתחממות הגלובלית (אפילו עד כדי סירוב לקרוא לינקים, כמו שדב עושה) היא מוזרה לאור האמונה העיוורת, באופן יחסי, ברופאים. ובהרבה מובנים, המומחים יודעים הרבה יותר על האקלים מאשר על מחלות.
מקום לדאגה 716871
שוב אני נטפל לסיפא שלך.

אם יתברר שהקוביד-‏19 לא נגרם מהוירוס אני אופתע במידה הרבה יותר גדולה מאשר אם יתברר שההתחממות הגלובלית בעיקרה אינה קשורה לפעילות האנושית.
מקום לדאגה 716878
קראת את דיון 3999? את הטענה שרשת 5g גורמת לקורונה? נניח שיגלו, בסופו של יום, שרשתות סלולריות כן מזיקות וגורמות לכל מיני מריעין בישין. עד כמה זה יפתיע אותך?
מקום לדאגה 716879
הא! ה 5G הזכיר לי סיפור אישי. לפני כמה שנים הסתובב ביוטיוב הסרטון הזה: https://youtu.be/pqIZDIxJgXw

(לא זוכר אם זה בדיוק זה, אבל התוכן בסרטון הוא אחד לאחד עם מה שאני זוכר). בקיצור.. סלולרי מצלצל הופך גרעין תירס לפופקורן. ידידה רופאה שלחה לי את הלינק ביחד עם הודעה שמזהירה מפני שימוש בסלולרי. לאחר כמה ימים הסתבר שזהו סרטון מבוים, של חברה שמוכרת מגני קרינה לסלולרי. פדיחה.

נחש איזה מוצרים מוכרות החברות שמממנות את קמפיין הספקנות נגד שינוי האקלים (אגב לא צריך לנחש.. פרטים בערך הכחשת שינוי אקלים בויקי).
מקום לדאגה 716880
אותי זה מאוד יפתיע, אבל גם ישמח במידה לא קטנה. אם אכן קרינה של מכשירים סלולריים גורמת לכל מיני ''מריעין בישין'', היא עושה את זה באמצעות מנגנון פיזיקלי שאנחנו עדיין לא מכירים. גילוי של עיקרון פיזיקלי חדש כבר מזמן לא היה לנו ולך תדע אילו פריצות דרך טכנולוגיות יגיעו בעקבותיו.
מקום לדאגה 716899
הרבה יותר סביר שזה עקרון ביולוגי שאתה לא מכיר. איכשהו נראה לי שהגילוי ה(הרבה יותר סביר) הזה פחות ילהיב אותך.
מקום לדאגה 716900
איך בדיוק קרינה עם אורך גל ארוך בכמה סדרי גודל מגודל התא (או אברוני התא) יכול לגרום לפגיעה במנגנונים שלו? בשביל זה תצטרך מנגנון פיזיקלי לא ידוע.
מקום לדאגה 716905
אין לך מספיק דמיון. גוף האדם הוא מערכת הרבה יותר מורכבת מאשר אוסף תאים בדידים.
אני יכול לגרום לך נזק משמעותי רק עם גלי קול שאורך הגל שלהם פי אלף יותר גדול.
ונזק מתמשך כתוצאה מקרבה לכבלי מתח גבוה ושנאים הוא תופעה ידועה ומתועדת למשל כאן אבל גם במסמכים רשמיים של משרד הבריאות בארץ ובחו"ל.
ואלו תדרים מאד נמוכים.
מקום לדאגה 716907
למיטב ידיעתי אין שום הוכחה שקרינה בתדר של 50 הרץ גורמת לנזק כלשהו.
גלי קול הם שינויים בלחץ האוויר. ללחץ האוויר יש כמה וכמה דרכים להשפיע על גוף האדם..
מקום לדאגה 716908
אמרתי השפעה של כבלי מתח גבוה. לזה יש לך מנגנון מסביר? אם לא, אתה מוזמן להביא קישור סותר ולא לסמוך על מיטב ידיעתך.
מקום לדאגה 716915
אני לא יודע על שום ראיה שקווי המתח כשלעצמם באמת גורמים נזק ולא, למשל, היותם של קווי מתח גבוה בסביבה של כבישים מהירים, מפעלים מזהמים (למשל תחנות כוח), שכונות עוני עם שירותי בריאות לקוים ושאר גורמי נזק.
אולי אני לא מעודכן, אבל בפעם האחרונה שבדקתי זה לא היה ידוע שכבלי מתח גבוה מזיקים לבריאות (כל עוד לא מתחשמלים מהם). קצת קשה לי להביא קישור למשהו שהוא לא ידוע, בעיקר שכן יש קורלציה בין מגורים בסביבת קווי מתח גבוה ובעיות בריאות, אך בדרך כלל יש לכך הסברים אפשריים נוספים.
מקום לדאגה 716921
אז איזה יופי, היום זה אחד מהימים שבהם תלמד דברים חדשים שלא היו ידועים לך.

מהאחרון למשל:
. Childhood leukemia has been the most consistently outcome associated with magnetic field exposure. Recent studies have also shown an association between magnetic fields and amyotrophic lateral sclerosis.

עכשיו, עם זה שהתעצלת ושלחת אותי לגגל בשבילך, גם פספסת את הנקודה העיקרית בטיעון שלי.
גם גלי הקול, גם חום כמו שצפריר הזכיר, וגם חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים, כולם מראים שקרינה לא מייננת יכולה להזיק דרך מנגנונים ביולוגיים אחרים.
אבל הם ספציפית לא עיקר הטיעון, אלא העניין הכללי שיש מנגנונים סבוכים בגוף הרבה יותר מםגיעה בתא בודד, שיכולים לגרום להשפעות בריאותיות משמעותיות. וייתכן מאד שאת חלקם אתה לא מכיר, ואת חלקם גם מומחים בנושא עוד לא מכירים.
מקום לדאגה 716924
למה אתה חושב שזה לא ידוע לי? אמרתי שיש קורלציה, אבל שלא הצליחו להראות סיבתיות ולבודד את קיומם של קווי מתח גבוה ממשתנים אחרים. Association לא אומר שזאת הסיבה.
מקום לדאגה 716909
עם מספיק קרינה אלקטרומגנטית תמיד אפשר לחמם.
מקום לדאגה 716881
הטענות על 5G מזכירות לי כל פעם את פרק הסיום הנהדר של "עמק הסיליקון"
מקום לדאגה 717027
לפי המחקר הזה, מידת הוודאות בכך שההתחממות הגלובלית נגרמת בשל פעילות אנושית היא כבר מעבר ל 5 סיגמה‏1. כלומר טעות של 1 ל 3.5 מיליון. מסקרן לקרוא.

בתור השוואה: על פי המאמר הזה של מכון וייצמן הטעות של בדיקת קורונה היא 3 ל 100.

---
1 או כמו שנתן פלדור קורא לזה, "יש התחממות אבל עדיין לא ברור למה"
מקום לדאגה 716923
המומחה לענייני האקלים שלו אני נוטה להאמין יותר מכל הוא פרופסור נתן פלדור שעמד בראש מכון כלשהו למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית או או אוניברסיטת תל אביב , לא זוכר איזו מבין שתי האוניברסיטאות. נדמה לי דהמכון הוא מכובד מאוד, משהו כמו בית הספר למדעי הסביבה באותה אוניברסיטה. הוא פרסם לפני מספר שנים הרצאות פופולריות ביוטיוב. הוא מביא את הנימוקים שלו הרבה יותר טוב ממה שאני יכול. הוא מהקבוצה הקטנה אבל איכותית של מומחי סביבה שכופרים בשינויי אקלים דרמטיים ב 40 השנים האחרונות. לפי זכרוני הוא גם הביא דוגמאות על סמך מימצאים מדודים לכך שהיו בעבר הרחוק הטרום תעשייתי שינויי טמפרטורה דרמטיים בטמפרטורה הגלובלית, או האירופאית, או במסופוטמיה. שינויים אילו היו לפי זכרוני של ירידת טמפרטורה או עליית טמפרטורה ממושכים ומשמעותיים בגודלם , הכל באותם איזורים גיאוגרפיים.

לא יודע מה שאלת אותי ולא עניתי מכיוון שקשה לי לעקוב אחר הפתיל בעזרת הסמרטפון. נידמה לי ששאלת אותי לגבי עליית פני הים. בעניין זה אמרתי או התכוונתי לאמר שעליית פני הים במשך תקופה ארוכה מאוד היא 3 מילימטר לשנה עד 6 מילימטר לשנה, כאשר אין וודאות מספקת לטווח הזה. לפי זכרוני אתה טענת שלפי ויקיפדיה עליית פני הים היא 2.5 סנטימטר לעשור שנים, המספר הזה קרוב למספרים שאמרתי, יתכן שהתבלבלתי בניסוח ועל כן אני מנסח כאן מחדש את העניין המספרי הזה.

אם אתה רוצה לקבל תשובות טובות יותר מאילו שלי אתה יכול לפנות לנתן פלדור במכתב, ויש סיכוי שהוא יענה לך ברצון או יתן לך רפרנסים. אני עצמי לא כתובת מספיק מוסמכת לעניין, לכן אם אתה חושב שאני טועה ואתה רוצה לקבל תשובות טובות מאילו שלי מוטב שתיפנה לנתן פלדור.
מקום לדאגה 716931
אבל אם הקבוצה כל כך איכותית, והטיעונים שלה כל כך טובים - מדוע 97% מהמומחים בתחום (והאמן לי - גם הם ממכונים מכובדים מאד. כולל בישראל) טוענים אחרת? מדוע הדוגמאות של נתן פלדור, שמשכנעות אותך, לא משכנעות את המומחים בתחום? בעיני זה אומר דרשני.

מצטער, אני לא משוכנע שהנתון על 3-6 מ"מ הוא בלבול או חוסר וודאות. כי גם טענת שזה אותו קצב עלייה במשך זמן רב. וזה ממש בניגוד למה שכתוב בויקי. אני פשוט ממליץ לך לקרוא מה כתוב בויקי. נוח לקריאה גם בסמארטפון.
מקום לדאגה 721099
אני לא מבין מה הטענות שלך לגבי ההבנה שלי. מה שידוע לי מזה זמן רב הוא שקצב עליית פני הים הוא 3 מ תן לתתילימטר לשנה (מספר מקורב, כפוף לקשיים במדידה). אלא שבמקום המספר 3 מילימטר לשנה כתבתי בטעות מספרים אחרים. לאחר ההערה שלך(?) תיקנתי את הטעות, אין לי צורך בבדיקות נוספות את מה שבדקתי בעבר לפחות 3 פעמים.

ההפניה שלך שאקרא בויקיפדיה, לא מקובלת עלי. קראתי במקומות שונים, והויקיפדיה אינה מקובלת עלי כאסמכתה בלעדית. ויקיפדיה היא אסמכתא חלשה מאוד בעיניינים שנתונים במחלוקת (קונטרווורסליים). אדרבא, מן המפורסמות היא שויקיפדיה היא גן עדן לסטראטוטורפיות, (לא בטוח לגבי האיות שלי, אבל בערך).

אפרורופו הפניות, אני מפנה אותך לחפש באינטרנט את תופעת הסטראוטורפיות כאמצעי להפצת מידע כוזב על ידי הצגתו בתור מידע של "מומחים אובייקטיבים". המומחים ה"פסאודו אובייקטיבים" הנ"ל הם תועמלנים של בעלי אג'נדה שמתחזים ל"מומחים אובייקטיבים". במיוחד ראיתי הצגה מעולה של תופעת סטראטוטורפיות באחת ממצגות TED, ההצגה נעשתה על ידי אשה בעלת כושר ביטוי טוב שהציגה בצורה יפה את התופעה. לצערי לא זוכר את הלינק, גוגל עם מילות המפתח אסטרוטורפיות ו TED עשויות לאתר את הלינק לדבריה.
להערכתי התחום של שינוי האקלים מוצף בפעילות אסטרוטורפיות, בעיקר על ידי מדעני שינוי האקלים שמתיימרים להציג את נושא שינוי האקלים בתור נושא שאינו שנוי במחלוקת בין המדענים.

הטענה ש- 97 אחוז מהמדענים בנושאי אקלים וקרובים לו תומכים באג'נדה של שינוי האקלים. זו טענה אסטרוטורפיות מופרכת, כאשר בודקים בדיקה סטטיסטית מגלים שלא 97 אחוז ולא נעליים. עשו מניפולציה על מיספרים (דוגמא למניפולציה: לקחו את המדענים שמאמינים שקיימת התחממות - בלי שהתייחסו לסיבות ההתחממות- וניכסו אותם להיות לכאורה תומכי האג'נדה של "התחממות באשמת האדם").
מקום לדאגה 721100
כמוכן אתה צודק שהמספר 97% הוא מספר קנוני שמקורו לא ברור. המספר האמתי הוא איפשהו בין 90% ל־100%. ר’ לדוגמה סקירה מ־2016. זה כבר כל כך מוסכם, שמאמרים לא עוסקים בשאלה הזו.
מקום לדאגה 721103
לא מקובלת עליך ההפניה לויקיפדיה? אני מקבל את האתגר! הבה נעבוד עם מקורות מקובלים יותר.
הנה כמה מקורות יותר מדעיים:

מקור א: https://www.pnas.org/content/pnas/early/2010/06/04/10...
תקציר: מדובר במחקר מ 2010 שבדק את הפרסומים של 1372 חוקרים בתחום האקלים. את רשימת החוקרים סיננו ע״י כמות מינימלית של פרסומים בתחום האקלים (לפחות 20).
את הסיווג ל״כן משוכנעים ששינוי האקלים נגרם ע״י פעילות אנושית״ (כמ) לבין ״לא משוכנעים״ (למ) בדקו לפי מסמכים שהחוקרים חתמו באופן *אקטיבי*. כלומר, כדי להחשב בתור ״כמ״, אתה צריך לחתום, למשל על דו״ח של ה IPCC (אותו ארגון שמייצר את התחזיות על שינוי האקלים) או על הצהרה שקוראת להגביל את פליטות הפחמן. כדי להחשב ״למ״, אתה צריך למשל, לחתום על מכתב פתוח לאובמה שקורא לו לשקול מחדש את המדיניות שלו, וגו׳.

לא רק שיש 98% מהחוקרים בקבוצת (כמ) - הם גם הרבה יותר חשובים בתחומם (יש להם בממוצע יותר פרסומים, יותר ציטוטים וכו׳)

מקור ב: https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/027046761988...
המחקר הזה, חיפש מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים שמכילים את המילים ״שינוי אקלים״ או ״התחממות גלובלית״ שפורסמו במהלך 7 חודשים ב 2019. זהו. עלו 11602 מאמרים. מספר עצום! כמה מהמאמרים האלו מטילים בו איזשהו ספק בשינוי אקלים?
החוקר טוען שבודדים. לעיונך, אתה יכול להוריד אקסל עם רשימת השמות של כל המאמרים.

מקור ג׳: https://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-9326/...
מטא-אנליזה עם השם המעולה: ״קונצנזוס על הקונצזוס״: המחקר הזה סוקר 14 מחקרים *אחרים* בין 1991 ל 2015. כל אחד בדק את הקונצנזוס בדרכים קצת אחרות. הוא מגיע למסקנה שהמספר 97% הוא מספר ״אמין״ (robust)

מקור ד׳: הצהרות של אקדמיות למדעים ממדינות שונות: https://skepticalscience.com/joint-statements-on-clim...

אני יכול להמשיך אבל זה נראה לי מספיק.

אני מציב לך אתגר. כשם שאתה לא מקבל ויקיפדיה במקור, גם אני לא מקבל את המשפט ״כאשר בודקים בדיקה סטטיסטית מגלים שלא 97 אחוז ולא נעליים. עשו מניפולציה על המספרים״. אנא הבא מקור אמיתי לכך - לא ויקיפדיה ולא מישהו אחר שאומר שסיפר ש״עשו מניפולציה על המספרים״.
מקום לדאגה 721105
כתבתי תגובה ײַקצרה" בסמרטפון והיא נימחקה בטעות , ביזבזתי לפחות חצי שעה. אין לי כוח לבזבז עוד זמן, הנושא לא בוער בעצמותי, לכן אסתפק באמירה שלא שוכנעתי מדבריך. וכן באמירה שבמדעי האקלים יש לחצים קשים בכסף ובקריירה שכופים מיוריזציה שהולכת וגוברת של חסידי החממה,( כיוון שמי שאינו מצטרף לרוב משלם מחיר כבד). לכן המסכימים עם האג'נדה מתחזקים יותר ויותר בעוד המתנגדים פורשים למקום אחר או מעדיפים להנהן או לשתוק.
בעניין זה שמע מה אומר גיורא (?) שביב על התלאות שעברו עליו כאשר ניסה לפרסם תזה שנוגדת את הקונצנזוס ומה העצה שנתן לתלמידים שלו ושל חבריו בדבר הכדאיות המפוקפקת בכניסה לתחום אם הם חולקים על האג'נדה .

אילו הייתי צריך להמר: לא יותר מ- 90 אחוז תומכים באג'נדה של ההתחממות בלב שלם, השאר מעדיפים להסתפח לעדר כדי לא לשלם מחיר כבד על יציאה נגד הקונצנזוס (וישכנעו את עצמם שהההצטרפות לעדר היא מנימוקים כשרים).

יתר על כן, מי שלא מסכים לאג'נדה עלול שלא לעבור את שלב הסינון הראשוני, לכן המצטרפים החדשים לאקדמיה יהיו רק מהצד "הנכון" של האג'נדה.
מקום לדאגה 721109
כלומר: אתה מסכים שיש קונצנזוס רחב מאוד.
מקום לדאגה 721110
מסכים שיש קונצנסוס רחב.

אבל — אני לא מחוייב לקונצנסוס אלא רק לאמת, והאמת (להערכתי) לא שם.

מכיוון שכבר הרסתי לעצמי לילה של שינה אוסיף את דעתי על "חשיבות" הקונצנזוס כראיה לאמת. כאשר גלילאו גלילי הציג לאקדמיה את עיקרי תורותיו על חוקי הטבע הוא היה במיעוט מזהיר, הקונצנזוס נגדו היה מן הסתם 99 אחוז ויותר. האקדמיה למדעי הטבע של זמנו כל כך היתה מרוגזת עליו עד שפנתה לאינקוויזיה הספרדית בטענה שגלילאו גלילי הוא כופר דת, שהרי לא יתכן שהארץ תנוע סביב השמש. משום כך חובה על האינקוויזיציה לסתום את פיו, כלומר למנוע ממנו לפרסם את ספריו.

גלילאו גלילי היה בידידות עם האפיפיור של זמנו ופנה אליו כדי לקבל עצה מה עליו לאמר לאינקוויזיציה. האפיפיור יעץ לו: אל תלך ראש בראש נגד האינקוויזיציה, בהיותך בחקירה של האינקוויזיציה תן תשובה מתחמקת כזו או אחרת.

אם זכרוני לא מטעה אותי — גלילאו גלילי אמר לאינקוויזיה שדבריו על השמש והכוכבים הסובבים אותה הם היפותזה בלבד, מין שעשוע אינטלקטואלי, מי שירצה יהנה מהשעשוע ומי שלא יהנה יחשוב כרצוני מה נכון. האגדה אומרת שבסיימו את דבריו אילו לאינקוויזיציה מילמל גלילאו את תוך זקנו "ואף על פי כן נוע תנוע הארץ".

כיום לא מעלים על המוקד חוקרי אקלים שלא מסכימים עם הקונצנזוס, כלומר לא מייחסים לאדם האשמה בדבר התחממות כדור הארץ. אבל כתחליף לשריפה על המוקד או שריפת ספרים אומרים להם: תוכלו לאמר מה שתאמרו , אבל לא בבית ספרנו. הנה הסברתי מניין נוצר הקונצנזוס. הקונצנזוס הצנוע עשה מיוריזציה גדולה לעצמו רמז לחוקרים: מי שלא איתנו לא יקודם ולא יפורנס. אני מזכיר שוב מה אמר גיורא (?) שביב לתלמידיו בעניין הכדאיות שלהם להתמודד נגד הכפיה של הקונצנזוס בעניין האקלים.

על המחלוקת של גלילאו עם האקדמיה של זמנו, ועל ההסתה של האקדמיה נגדו באמצעות לאינקוויזיה קראתי בספר שתורגם לעברית אבל כנראה מזמן נעלם משוק הספרים.

אני מנסה להזכר מה היה שם המחבר של הספר הזה. אם זכרוני לא מתעתע בי שם המחבר היה משהו כמו בלייק, או בלאק, או בראון (חום באנגלית). אנסה לאתר את הספר דרך גוגל.
מקום לדאגה 721111
לפני שאני מחפש בגוגל את הספר שהזכרתי בעניינו של גלילאו, אני רוצה להזכיר ידיעה שקראתי אתמול בלילה בעניין השיטות הפסולות, האנטי מדעיות, שבעזרתן הקונצנזוס של נביאי החממה מחזק את עצמו. כוונתי לכך שבימים האחרונים יש שריפות ענק בסיביר ובמקביל יש שם טמפרטורה יומית של 38 מעלות צלסיוס. הקונצנזוס של החממיסטים מנכס לעצמו את את הטמפרטורות בסיביר כהוכחה לצידקתו. כמובן שזה קישקוש גמור. מזג אוויר חם ושריפות הן תופעות טבע שקורות מעת לעת , פעם פה ופעם שם, הן לא הוכחה לכלום. לא מן הנימנע שהחממיסטים הופכים בטיעוניהם על סיביר את היחס "סיבה מול תוצאה".

ביתר פירוט, סיבה מול תוצאה, מה שיתכן וקרה בסיביר
הוא הדבר הבא: בגלל מזג אוויר חם ויבש פרצו שריפות ענק בסיביר. כתוצאה מהשריפות (החום שלהן שהתפזר לאטמוספירה, העשן הממושך, התאדות של מתן ודומיו מהקרקע) — נוצר אפקט חממה מקומי שהעלה את הטמפרטורה מעבר לטמפרטורה החמה שהיתה מלכתחילה. אין שום קשר בין ההתחממות הגלובלית ( עליה של שהיא מקסימום 1 מעלות צלסיוס במשך שבעים שנה) לבין עליית טמפרטורה של עשר עשרים מעלות תוך מספר ימים. אני מציע לחוקרים, ממציאי המודלים, שלפני המצאת המודלים שלהם ילמדו בבקשה מחדש את החוק השני של התרמו דינמיקה. מהחוק השני של התרמו דינמיקה משתמע: עליה זעירה ואיטית בטמפרטורה הגלובלית לא יכולה לחולל עליה של עשרות מעלות תוך מספר ימים. טענה כזו אם הושמעה היא עלבון לאינטליגנציה.
מקום לדאגה 721113
זהו איש קש.

מי שמסתכל על תופעות נקודתיות הוא, בדרך כלל, אדון טראמפ. מכחיש התחממות ידוע: ״מזג אוויר מקפיא לאורך כל המדינה. כנראה שזו התחממות גלובלית״

הדבר שכן החוקרים מצביעים עליו הוא, שככל שהטמפ׳ הממוצעת הגלובלית עולה, יהיו בממוצע יותר תופעות של מזג אוויר קיצוני. זה טריוויאלי. יש בממוצע יותר אנרגיה במערכת.

מקורות:

Land surfaces are heating faster than the ocean surface,‏6 leading to heat waves, wildfires, and the expansion of deserts.‏14 Increasing atmospheric energy and rates of evaporation are causing more intense storms and weather extremes, damaging infrastructure and agriculture.‏15

---
6 "Global Annual Mean Surface Air Temperature Change". NASA. Retrieved 23 February 2020..
14 IPCC AR5 WG2 Technical Summary 2014, pp. 44–46; D'Odorico et al. 2013.
15 Campbella et al. 2016; National Research Council 2012, pp. 26–27.

מקום לדאגה 721116
נפלה טעות בתגובה שלי. כאשר הטמפ הממוצעת הגלובלית עולה - יש יותר אנרגיה במערכת נקודה.
מקום לדאגה 721112
השם הנכון של מחבר הספר שהזכרתי
על פועלו של גלילאו הוא Stillman Drake. מקווה שזה מספיק מדוייק כדי לאתר את הספר למתעניינים.

תיקון/הערה: יתכן שהאינקוויזיה שחקרה את גלילאו ניקראה "האינקוויזיציה הרומית", לא " האינקוויזיציה הספרדית".

האיתור של השם הנכון דרייק. נעשה בפירסום קצר ופומבי של אוניברסיטת Stanford. לא הצלחתי להביא את הלינק המדוייק לפירסום של סטנפורד. בכל אופן הפירסום הזה אומר שהספר של דרייק הוא האיכותי ביותר על פועלו של גלילאו מול האקדמיה של זמנו ומול האינקוויזיה הרומית , כמו כן נכתב באותו פירסום שהאפיפיור חברו של גלילאו הוא אורבן השלישי, אם אני לא טועה.
מקום לדאגה 721117
השמיני. מפאו ברבריני.
את רדיפת גלילאו ע"י האינקביזיציה הרומית-קתולית, חוששני שהמציאו ברכט וחבריו במאה ה-‏20. אם זוכרים שלא הרבה שנים לפני, ג'ורדנו ברונו נשרף על המוקד בכיכר הפרחים והלימונים, ממש בכניסה לגטו היהודי, הכנסיה התיחסה לגלילאו בכפפות של משי. הוא הוזמן לחקירה ונאסר עליו ללמד את התאוריה הקופרניקאית. אם זוכרים שהאוניברסיטאות באותה תקופה עדיין היו לפחות רשמית מוסדות דתיים, זו לא החלטה כל כך קיצונית.
מקום לדאגה 721128
מדי פעם אתה מספר על תגובות שכתבת בסמרטפון ונמחקו לך. אתה יודע שדי קל לפתור את זה טכנית - אם אתה מתאפק וכותב את התגובה תחילה באפליקציה אחרת, ובסוף רק מעתיק ומדביק לאייל. מסך עריכת מייל בג'ימייל, למשל, עושה יפה את העבודה אם במקרה אתה משתמש בג'ימייל ממילא.
מקום לדאגה 721134
סביר מאד שהוא התרגל לאתרים שתומכים בפיצ'ר הזה.. שמה שאתה כותב לא נמחק.
מקום לדאגה 716932
השאלה שלי היא מה גרם לך להאמין לפרופ' פלדור יותר מאשר לאחרים?

לכמה מומחי אקלים האזנת, ומה הפך את פרופ' פלדור לבחירה שלך ביניהם?
מקום לדאגה 716926
המומחה לענייני האקלים שלו אני נוטה להאמין יותר מכל הוא פרופסור נתן פלדור שעמד בראש מכון כלשהו למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית או או אוניברסיטת תל אביב , לא זוכר איזו מבין שתי האוניברסיטאות. נדמה לי דהמכון הוא מכובד מאוד, משהו כמו בית הספר למדעי הסביבה באותה אוניברסיטה. הוא פרסם לפני מספר שנים הרצאות פופולריות ביוטיוב. הוא מביא את הנימוקים שלו הרבה יותר טוב ממה שאני יכול. הוא מהקבוצה הקטנה אבל איכותית של מומחי סביבה שכופרים בשינויי אקלים דרמטיים ב 40 השנים האחרונות. לפי זכרוני הוא גם הביא דוגמאות על סמך מימצאים מדודים לכך שהיו בעבר הרחוק הטרום תעשייתי שינויי טמפרטורה דרמטיים בטמפרטורה הגלובלית, או האירופאית, או במסופוטמיה. שינויים אילו היו לפי זכרוני של ירידת טמפרטורה או עליית טמפרטורה ממושכים באותם איסורים.

לא יודע מה שאלת אתי ולא עניתי מכיוון שקשה לי לעקוב אחר הפתיל בעזרת מהסמרטפון. נידמה חי ששאלת אותי לגבי עליית פני הים. בעניין זה אמרתי או התכוונתי לאמר שעליית פני הים במשך תקופה ארוכה מאוד היא 3 מילימטר לשנה עד 6 מילימטר לשנה, כאשר אין וודאות מספקת לטווח הזה. לפי זכרוני אתה טענת שלפי ויקיפדיה עליית פני הים היא 2.5 סנטימר לעשור, המספר הזה קרוב למספרים שאמרתי, יתכן שהתבלבלתי בניסוח ועל כן אני מנסח כאן מחדש את העניין המספרי.

אם אתה רוצה לקבל תשובות טובות יותר מאילו שלי אתה יכול לפנות לנתן פלדור במכתב, ויש סיכוי שהוא יענה לך ברצון או יתן לך רפרנסים.
מקום לדאגה 716933
אתה יכול בבקשה להביא את הדוגמאות בעצמך? המידע שאני מכיר הוא שהיו שינויים, אבל לא חדים כל כך. ר’ לדוגמה כאן. אתה יכול לראות שם שהיו מקרים של קצב עליה טבעי מהיר יחסית של מעלה אחת ב־700 שנים (ולרוב קצב השינוי היה איטי בהרבה). בעשרות השנים האחרונות כבר עלינו במעלה, ועוד היד נטויה.
מקום לדאגה 717393
קשה לי להביא בעצמי, יש לפלדור מישנה סדורה סדורה ונתונים מסודרים. זה המקצוע האקדמי שלו . אם אני אביא נתונים בתור כלי שני להעברת מידע — סביר שאסתבך ואטעה במספרים ומהסיבוכים שרק אני אשם בהם תסיק מסקנות שהנתונים אותם אני מביא מפוקפקים כשלעצמם.

בכל זאת. אם זכרוני לא מטעה אותי פלדור סיפר שלפי מדידות פרוקסי לפני מספר אלפי שנים היתה תקופה ארוכה במסופוטמיה שבה היתה טמפרטורה גבוהה בהרבה ממה שיש כיום. כמו כן בימי הביניים, היתה תקופה ארוכה למדי של התחממות באירופה. לגבי התקררות מונדרר באירופה לפחות , זו הנקראת תקופת הקרח הקטנה, אתה כנראה מודע. ברגע שאתה משתכנע שאכן היו תנודות קטנות בטמפרטורת כדור הארץ באלפי השנים האחרונות — ההתחממות הגלובלית ב- 40 השנים האחרונות, שמוחרגת רק בחצי מעלה ביחס להתחממות האיטית מאז שנת 1880 מקבלת פרופורציות והפרופורציות הנל לא מפחידות כלל.
מקום לדאגה 717410
תסתכל בעצמך ותחליט אם לפחד

שינוי בטמפ. ב 2000 השנה האחרונות

וזה 140 שנה אחרונות

ורמת ה CO2 ב 800 אלף השנה האחרונות

וב 300 השנה האחרונות
מקום לדאגה 717414
אני מקווה שתסלח לי אם כרגע הפחד היחסי שלי מוירוס עתידי (או עכשווי) קטלני גדול יותר מאשר 20 ס"מ בקו החוף.
מקום לדאגה 717415
אתה מוכן לוותר על הבית שלך בגלל הווירוס הזה?
מקום לדאגה 717416
אני לא רואה סיבה לוותר על הבית שלי (בטח לא 20 ס"מ בקו החוף), והאיום מהוירוס נראה שהרבה יותר קרוב מבחינת הזמן הסביר עד אליו.
מקום לדאגה 717417
האיום של שינויי האקלים הוא בהחלט מסדר הגודל של ויתור על הבית. הוא לא קרוב. אבל ככל שנאחר להגיב אליו, השינוי הנדרש יהיה יקר יותר.

אז כן, מבחינתי אין בעיה לוותר לכמה חודשים על מנהגים סביבתניים כרגע (אבל מצד שני אני כמעט לא נוהג). אבל זה קיים. כמו שעזה לא נעלמת פתאום.
מקום לדאגה 717418
צר לי לומר לך, אבל אני חושב שזה חשוב:
המנהגים הסביבתניים שלך (ושלי) מועילים לרגשי האשמה/הסיפוק שלך, אבל זניחים לגבי ההתחממות הגלובלית.
הם שקולים לזה שתמשיך לעשן אבל תאכל פחות בשר ותאמר לעצמך (ולאחרים) שבזה אתם מקטינים את סיכוייך למות מסרטן.
מקום לדאגה 717420
בלי שאני מקיים אותם בעצמי, אני לא יכול לבקש מאחרים לקיים אותם. ואני לא הגרגר היחיד בערמת החול.
מקום לדאגה 717421
כן כן, זה ברור לי, התכוונתי לך ולאחרים גם יחד.
מקום לדאגה 717422
כאמור: בלי זה, לא נוכל לבוא בדרישות לאחרים.
מקום לדאגה 717423
למה? כפי שרק ראינו לאחרונה, אין שום בעיה לבוא בדרישות לאחרים, גם בלי להחיל את הדרישות על עצמך.
מקום לדאגה 717425
פספסת את כל הנקודה שלי.
הנקודה היא שמה שמספרים לך שיעזור כ''התנהגות סביבתנית'', היא כוסות רוח למת, כי היא לא תפתור את הבעייה הראשית, שהיא פליטת פחמן מתחנות כוח ושאר צרכני אנרגיה ראשיים.
הפתרון האמיתי שיעזור - שהוא זה ששקול להפסקת העישון, ולא לעשיית פילאטיס ולהמשיך לעשן - זה מעבר לשימוש באנרגיה לא מזהמת, שהיא אנרגיה גרעינית בטווח הקצר בינוני, ואנרגיות מתחדשות ככל האפשר בטווח הבינוני ארוך.
והקמפיין הציבורי שמשכנע אותך ואת האחרים שהם האחראים להתחממות ולפתרונה, הוא לא מאד מועיל, ואולי אפילו מזיק, ובעיקר הוא מאד משמח את חברות האנרגיה הגדולות שהקמפיין הזה מסיט מהן את האש.
מקום לדאגה 717432
מה גם שאת דוגמה א' הבאת בלי לומר בדיוק דוגמה למה היא. אני לא דיברתי על פניה לטיפולים, אלא לביקורות שגרתיות. והידיעה מוויינט על הסטטיטיקה ממד"א על ה-‏200 הנוספים שמתו בבית לא כוללת ראיות האם הם נמנעו מפנייה לטיפול, ואיזה טיפול.
מקום לדאגה 717443
לא בדיוק. יש כרגע בארץ ממשלה שמתגאה בהחלפת הפחם בגז. בארץ אין בינתיים מה לדבר על תחנת כוח גרעינית כל עוד אנחנו לא מצטרפים לאמנה. הנושא הזה לא נראה כאיום קיומי, כי קורונה, עזה ואיראן נראים קרובים ומאיימים הרבה יותר. אני רוצה להכניס אותו למודעות. אני עושה את שלי, אבל מודע לכך שזו בעיה חמורה.

אבל מעבר לכך, פליטת הפחמן מייצור אנרגיה היא בערך חצי מהבעיה. נכון, זה חצי שבולט לעין. אבל יש עוד הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות. טכניקות בניה, חקלאות, ותחומים רבים אחרים. צריך להשקיע עכשיו במחקר שיישא פירות בעוד עשר שנים ויותר.
מקום לדאגה 717453
א. ההשפעה של ישראל על ההתחממות הגלובלית היא קטנה, אז מה זה משנה במה מתגאה הממשלה? (וכבר נאמר כאן שהגז מועיל במעט). אפילו כאן נרגיש את ההשפעות הגלובליות ביתר עוצמה מאשר את תחנות הכח המקומיות שלנו. גם על בירוא היערות אין לנו הרבה השפעה (נו, כי אין לנו יערות).
ב. המספרים שאני מכיר הם 70-75%. וכל שאר הגורמים, כל אחד שאתה מזכיר, מהווים אחוזים בודדים. כמו בדוגמה שלי - אכן אם תעשה הליכה פעם בשבוע ותמשיך לעשן, תקטין כהוא זה את סיכוייך לחלות בסרטן. אבל אם זה מרגיע את המצפון שלך ולכן אתה ממשיך לעשן - לא הועלת, אולי אפילו הזקת לעצמך.
מקום לדאגה 717429
הגרפים שהבאת מזכירים לי את הבדיחה שאי אפשר לטבוע בשלולית מים שעומקה הממוצע הוא 50 סנטימטר. במילים אחרות תלוי מה _הרזולוציה_ של הגרפים כדי להגיע למסקנות רציניות. אגב בילדותי חייתי ליד ביצת חורף שעומקה הממוצע משהו כמו 50 סנטימטר , פעם נפלתי מרפסודה שם וחברים הצילו אותי מטביעה.

תסתכל על גרפים בטווחי הזמן 1880 עד 1955
ותעדה הערכה גסה לגבי כמות ה- co2 באותה תקופה ותופתע לגלות שבאותה תקופה בה ה co2 שנוצר על ידי בני אדם היה זניח למה שקורה היום, עליית הטמפרטורה היתה בקצב שהוא חצי מקצב העליה של הטמפרטורה מאז 1970 ועד היום.

במילים אחרות הקשר בין ייצור co2 על ידי בני אדם לבין עליית הטמפרטורה הוא מאוד לא ברור, אולי לא קיים כלל קשר משמעותי.

שנית — אני שמעתי על תנודות הרבה יותר גדולות בטמפרטורה מאילו שציינת בגרף: תנודת מונדרר הייתה נאמר משהו בסדר גודל של מעלה צלסיוס עד שתיים, תנודת ימי הביניים הייתה משהו בסדר גודל של חצי מעלה עד מעלת צלסיוס .

כמו כן ---
התנודה של הטמפרטורה במסופוטמיה לפני כמה אלפי שנים היתה בסדר גודל של 2 עד 3 מעלות צלזיוס. תלוי לאיזה נתונים של איזה מדענים מאמינים יותר, בכל אופן הנתונים לא חד משמעותיים כדי להרוס את המשק של היום רק כדי לצמצם קרבונים באויר.

תסתכל מה קורה בימי הקורונה היום כאשר המשק מזועזע ובסכנת התמוטטות תוך חודש משום שצימצמו באופן דרסטי את הפעילות הכלכלית.
האם אתה חושב שקיצוץ דרסטי בקרבונים שניפלטים לאמוספירה לא מסכן עד התמוטטות את הכלכלה העולמית ? כל זאת על סמך תחזיות שכלל אינן ברורות במונחי מדידות של היום ? אני אישית מעדיף שעד סוף המאה ה- 21 הטמפרטורה תעלה במעלת צלסיוס אחת ובלבד שלא תהיה קריסה של המשק העולמי בשל קיצוץ דרסטי בקרבונים.

תוך כ 20 שנה ייצור החשמל לשימוש ביתי עשוי לעבור כולו או רובו לחשמל סולרי, שהוא זול מחשמל פוסילי או שיעבור לחשמל גרעיני. אם כך — ייצור הקרבונים לאטמוספירה עשוי לרדת בעשרות אחוזים בלי שיהיה קיצוץ כפוי ודרסטי באנרגיה פוסילית. יש עוד תהליכים שאין לי יכולת ורצון לפרטם כרגע שעשויים להוריד באופן דרסטי את פליטת הקרבונים בלי שום כפיה.

בכל אופן , אין שום סיבה למהר ונוכל
להמתין 20 עד 50 שנה כדי לראות האם פליטת הקרבונים בכלל הכרחית.

איני חושש ממצב אל חזור והמתנה של 20 עד 50 שנה בלי קיצוצי קרבונים, הקרבונים באטמוספירה אינם מהווים סיכון משמעותי. המודלים המאיימים של התחממות יתר לא מתאימים לנתונים של הטמפרטורה בין שנת 1996 עד 2020. כמו כן, הקרבונים באטמוספירה הם חומר מזון לצמחיה, ברגע שיגיעו לכמות גדולה מאוד.
יתכן שהם יטמעו בתוך הסביבה הצמחית, בין אם טבעית ובין אם חקלאית. גם צורות החיים האוקיאניות שמשתמשות בפוסינטזה עשויות לשגשג באטמוספירה עשירה בקרבונים. בכל אופן, אין מה למהר.

אמרתי כמה דברים אבל קשה לי להוסיף בכתיבה מהסמרטפון, עכשיו ובתגובות נוספות.
מקום לדאגה 717438
>> תסתכל על גרפים בטווחי הזמן 1880 עד 1955

הבאתי קישור לגרף של 140 השנים האחרונות. האם הסתכלת בו? חצי ממנו היא התקופה שאתה מדבר עליה. אני מסתכל בו ואני לא רואה על מה אתה מדבר.

>> הקשר בין ייצור co2 על ידי בני אדם לבין עליית הטמפרטורה הוא מאוד לא ברור

תגובה 712845 אבל אין שכל אין דאגות תגובה 712849
מקום לדאגה 717444
> שנית — אני שמעתי על תנודות הרבה יותר גדולות בטמפרטורה מאילו שציינת בגרף: תנודת מונדרר הייתה נאמר משהו בסדר גודל של מעלה צלסיוס עד שתיים, תנודת ימי הביניים הייתה משהו בסדר גודל של חצי מעלה עד מעלת צלסיוס .

העליה במעלה היא עליה בממוצע העולמי. בראש הערך Global warming [Wikipedia] יש תמונה שמראה את ההתחממות במקומות שונים ברחבי העולם: הממוצע של העשור 2010–2019 לעומת הממוצע של השנים 1951–1978. ברוב היבשות יש התחממות של בין מעלה לשתי מעלות. אבל יש מקומות שההתחממות גדולה יותר (ויש גם כמה אזורים בדרום שהתקררו).

בקצב הזה עוד כמה עשורים מסופוטמיה (ולא רק היא) תשלים עליה של שתיים שלוש מעלות.

> תסתכל מה קורה בימי הקורונה היום כאשר המשק מזועזע ובסכנת התמוטטות תוך חודש משום שצימצמו באופן דרסטי את הפעילות הכלכלית.
האם אתה חושב שקיצוץ דרסטי בקרבונים שניפלטים לאמוספירה לא מסכן עד התמוטטות את הכלכלה העולמית ?

מה שקורה הוא שחלק גדול מהתחבורה עצר. זה מאפשר לנו להסתכל על הפליטה ללא תחבורה. ברור שזה אינו פתרון רצוי. דוגמה לפתרון סביר יותר: מכוניות חשמליות שנטענות מאנרגיה שמופקת מתחנות כוח גרעיניות או סולריות. לעומת זאת, אין עדיין באופק (למיטב ידיעתי) תחליף טוב למטוסי הסילון עם הפליטה הגבוהה שלהם (וכאן אני לפחות משתדל לטוס עם כמה שפחות חניות ביניים).
מקום לדאגה 717446
ועוד נקודה:

> תוך כ 20 שנה ייצור החשמל לשימוש ביתי עשוי לעבור כולו או רובו לחשמל סולרי, שהוא זול מחשמל פוסילי או שיעבור לחשמל גרעיני. אם כך — ייצור הקרבונים לאטמוספירה עשוי לרדת בעשרות אחוזים בלי שיהיה קיצוץ כפוי ודרסטי באנרגיה פוסילית. יש עוד תהליכים שאין לי יכולת ורצון לפרטם כרגע שעשויים להוריד באופן דרסטי את פליטת הקרבונים בלי שום כפיה.

קשה מאוד לבסס את כל משק האנרגיה על אנרגיה סולרית: מרגע שהיא לא משלימה אלא מהווה את העיקר, שינויי התפוקה שבה (לדוגמה: סדרה של כמה ימים מעוננים, או סופת אבק) דורשים יכולת אגירה גדולה מאוד ותפוקת יתר גדולה (כדי לאגור מראש במאגרים) ולכן עלות הייצור עולה מעבר למחיר הבסיסי.

בארץ לא תהיה אנרגיה גרעינית ללא שינויים מדיניים רציניים. בינתיים שר האנרגיה מאוד מרוצה מהגז וישראל מקדמת בניית תחנות גז חדשות. ובלי קשר, האוכלוסייה בארץ ממשיכה לגדול. לכן רק בשביל לשמור על הרמה הנוכחית של הפליטה, צריך להוריד את הרמה של הפליטה לנפש.
הטמפ׳ בישראל עד 2100 724033
דו״ח חדש של המכון המטאורולוגי על הטמפ׳ בישראל עד 2100
תקציר: התחממות גלובלית זה רע, ובישראל זה יהיה גרוע מהממוצע..
תקציר קצת ארוך יותר:
״נראה כי לפי התרחיש החמור, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בכ- 4 מ"צ עד סוף המאה הנוכחית. בהתאם לתרחיש המתון, בו פליטות גזי החממה תפחתנה החל מ- 2040, הטמפרטורה הממוצעת תעלה עד לאמצע המאה ב- 1.5 מ"צ ביחס לממוצע של 2017-1988, ותישאר ללא שינוי ניכר לאחר מכן. הדו"ח מציג גם את השינוי בטמפרטורות המקסימום והמינימום לעונת הקיץ ולעונת החורף, ונראה כי שיעור ההתחממות עשוי להגיע לתוספת של 5 מעלות צלסיוס לטמפרטורות המינימום בקיץ, בהתאם לתרחיש החמור.״
מקום לדאגה 717413
אם היית מסתכל בגרף שאליו קישרתי, היית רואה שההתחממות שלנו (כבר בערך מעלה בפחות ממאה שנים) היא יותר מכל תקופת הקרח הקטנה של אירופה (הצטננות של פחות ממעלה במשך יותר מחמש מאות שנים).

חצי מעלה ב-‏40 שנים זה קצב שינוי גבוה מאוד.
מקום לדאגה 716859
ובינתיים, בויקי באנגלית..

In recent decades, sea ice in the Arctic Ocean has been melting faster than it re-freezes in winter.

The Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC) Fourth Assessment Report states that greenhouse gas forcing is predominantly responsible for the decline in Arctic sea ice extent.

The IPCC Fifth Assessment Report concluded, with high confidence, that sea ice will continue to decrease in extent, and that there is robust evidence for the downward trend in Arctic summer sea ice extent since 1979.‏4 It has been established that the region is at its warmest for at least 4,000 years‏5 and the Arctic-wide melt season has lengthened at a rate of 5 days per decade (from 1979 to 2013)
  מקום לדאגה • צפריר כהן
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • צפריר כהן
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  ספוילר אםשרי למשחקי הכס • הפונז
  ספוילר אםשרי למשחקי הכס • תשע נשמות
  ספוילר אםשרי למשחקי הכס • הפונז
  ספוילר אםשרי למשחקי הכס • תשע נשמות
  ספוילר אםשרי למשחקי הכס • אריק
  ספוילר אםשרי למשחקי הכס • הפונז
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • צפריר כהן
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • עע
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • דב אנשלוביץ
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • ירדן ניר-בוכבינדר
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • אורי גוראל גורביץ'
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • easy
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • אריק
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • אח של אייל
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • הפונז
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • ab
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • תשע נשמות
  מקום לדאגה • ירדן ניר-בוכבינדר
  מקום לדאגה • תשע נשמות

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים