|
||||
|
||||
כן. לזה אני מסכים. השאלה היא אם השמרנים לא עושים כאן טעות גדולה. השמרנים כנראה מאמינים שהפלות זו בעיה של שחורים ומהגרים, אבל קשה לי להאמין שזה באמת המצב. חקיקה כזו שלא רק מסכנת את אחדותן של ארה''ב, צפוייה רק להחמיר את הפשיעה ואי הסדר החברתי, היא עשוייה גם לפגוע במעמד העובדים הלבן ולהקטין את בסיס התמיכה של הרפובליקנים. לדעתי יש כאן מקרה מובהק של ''החלקת'' המפלגה הרפובליקנית בגלל צורך למלא אחר הבטחות שניתנו ללא כוונה לממש אותן. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאת התשובה על השאלה הזאת נקבל בקרוב בבחירות האמצע. - אם להחלטה האומללה הזאת תהיה השפעה על הבחירות, אז כנראה מדובר רק במעידה של הפוליטיקאים השמרנים (תוצאה לכהונה המוזרה של הג׳ינג׳י המצחיק שפשוט הגיעה בדיליי כי טחנות האי צדק גם טוחנות לאט) והעם האמריקני כבר יתקן את זה בשיטת המטוטלת. - אם להחלטה הזאת לא יהיה אפקט משמעותי לכיוון הליברלי, אז אני חושב שאפשר להגיד שהשכ״ג צודק (דמיין קישור פה. אני עצלן). אמריקה נקרעת לקיצוניות של ה-Woke המג׳ונן מול הטראמפיזם המפונפן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא חושב. לתופעות היסטוריות יש זמן בישול ארוך. אנשים אינם ממהרים לשנות את דעותיהם (פרט לאלו שממילא אין להם דעה). יקח זמן עד שהפיגוע של השמרנים בעניין ההפלות ישפיע. ההשפעה לא תהיה סופתית. זו תהיה הצטברות איטית של אלו שיפגעו פה ושם מן הבירוקרטיה של החקיקה נגד הפלות. יקח זמן עד שאנשים יבחינו שהחקיקה נגד הפלות לא מלכדת את החברה אלא מפוררת אותה. אתה צריך לזכור שהאנשים הפעילים ביותר בנושא ההפלות הם אלו ה''מתפרנסים'' מן ההטפה נגד הפלות ויקח זמן עד שהמטוטלת תשנה כיוון. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. אז אם לא יקרה כלום בבחירות הקרובות, לא צריך לאבד תקווה בגלל שהמטוטלת זזה לאט כפי שאתה מתאר. אבל אם כן, אז זה בהחלט יהיה סימן שהפוליטיקאים של השמרנים עשו טעות פטאלית והם קצת איבדו קשר מרצון העם האמריקני. אני חושב שההחלטה הזאת תשפיע על אנשים, גם אם הם לא באופן אישי יפגעו פה ושם מן הבירוקרטיה של החקיקה נגד הפלות. להחלטה הזאת (שמחזירה את היחס לנשים בארה״ב עשרות שנים אחורה) יש גם משמעות סימבולית. |
|
||||
|
||||
האומה האמריקאית הולכת ומתחרפנת. מצד אחד הליברלים המצועצעים עם ה PC שלהם, ליה תומאס וכד'. מצד שני השמרנים עם המטיפים המלוקקים, ה NRA הבריאתנות וכד'. זה כאילו שאצלנו כל השיח היה בין מרץ והמשותפת לבין סמוטריץ' ובן גביר. דמיין כנסת עם שתי לשונות מאזניים- 20 מנדטים למרץ ו 20 לסמוטריץ', וכוחן עולה מבחירות לבחירות. בבחירות של 2016 לא היה רחוק שברני סנדרס יתמודד מול טראמפ. מי יהיה מועמד הדמוקרטים ב 2024? קמאלה האריס? אם סאנדרס הוא הזהבה גלאון של האמריקאים, האריס היא איימן עודה. |
|
||||
|
||||
לגבי אמריקה - ברור. אתה צודק. לגבי ישראל - אתה מפספס משהו עיקרי בתאור הזה. השיח הכי מחורפן בישראל לא מגיע מהאידיאולוגים הקיצוניים (לא מהגלאונים1 ולא מהסמוטריצ׳ים). השיח הכי מחורפן מגיע ממפלגת השלטון (שהיא כרגע, זמנית, באופוזיציה) ומעריציה. מפלגה שיש לה את מספר המנדטים הגדול ביותר. לא צריך להרחיק עד אמריקה כדי לשמוע שיח מחורפן על כל המוח2 לגמרי במיינסטרים. השיח הפוליטי הישראלי המיינסטרימי מטומטם במוח לא פחות מזה האמריקני (רק בצורה שונה). _____________ 1 קצת אנכרוניסטי, לא? 2 סגנון ושיח של שונאי ישראל: D9 על בתי המשפט, אמסלם שמקלל ומגדף כל מה שזז, פניני החוכמה של מירי רגב ועוד. |
|
||||
|
||||
סתם דוגמה (יש עוד המון אחרות): הקשב חמש דקות לשיחה בין בן כספית לבין ינון מגל (גועל נפש ששומעים מרצון המוני אנשים בארץ) כדי לחטוף הרעלה ישירה לתוך הנשמה. שיח מתלהם, מטומטם, חסר תוכן, לא לוגי, מגדף, מהפוזיציה, עם סתירות פנימיות והמון בלבול. שני הליצנים האלה לא מיצגים את האידיאולוגים של מרצ ולא אידיאולוגים כמו סמוטריץ׳. הם מיצגים את המיינסטרים של השיח של הפוליטיקה הישראלית. דוג שני ישראלים רנדומליים שמצביעים עבודה/לפיד/ליכוד, סגור אותם לרבע שעה ״לדבר פוליטיקה״ בחדר ותשמע אותם (בסבירות לא נמוכה) אומרים אחד לשני בדיוק את אותם הדברים באותו הסגנון. |
|
||||
|
||||
אז אנחנו מסכימים על אמריקה, וכיוון שאני לא צורך אקטואליה ביום יום לא נותר לי אלא לוותר על ההצעה שלך ולקבל את דעתך. עולה השאלה אם יש איזה סיכוי לשיפור (בארץ, על ארה"ב של אמריקה כבר אמרתי קדיש)? לאנשים לא ימאס בשלב מסוים מהשטויות ויתחילו לחשוב על חינוך, בריאות, תחבורה וכו'? הרשתות החברתיות בלה בלה, בסדר (היום למדתי מי זו אנה זק), גם מטמטום החושים שלהן אפשר בשלב מסוים להגיע לאוברדוז ולהגמל. |
|
||||
|
||||
זאת השיטה הרי - ברגע שלאנשים קצת נמאס ומתחילים לחשוב על בריאות, חינוך ותחבורה, ישר יוצאים השופרות ומחצרצים "ימין! שמאל! ימין!", והכל חוזר לסורו. תראה את ההצבעות של האופוזיציה בשבועות האחרונים - נגד תקנות בשטחים, נגד מטרו, נגד פטור מויזה, נגד ונגד ונגד. שכחו שמטרת הכנסת היא להיות *בעד* האזרחים ולא רק נגדם ובעד החזרה לכיסא שמקדשת כל גיזרה שמושתת על האזרחים בגללם. אבל האזרחים יצביעו ליפ "שמאל" או "ימין". כנראה שמגיע להם. |
|
||||
|
||||
גם אני לא צורך אקטואליה1. מידי פעם יוצא לי לשמוע בטעות דיון פוליטי ישראלי שמישהו אחר שומע ברדיו ו/או צופה בטלביזיה ובא לי לרדת מהעולם כבר אחרי דקה או שתיים. ___________ 1 לרדיו אני לא מאזין אף פעם והטלביזיה שיש לי זה רק עם אפליקציות ספציפיות כמו נטפליקס, דיסני פלוס, אמזון וכאלה. על מה קורה במדורות השבט אני לומד רק מביקור בבתים של אנשים אחרים (או מוניות - וואו שם הם שומעים את הזבל הזה כל הזמן). |
|
||||
|
||||
זו מחלה כרונית ידועה של אנשי ציבור, לדבר כאילו הם מבינים במאקרו כלכלמאלה שמדברים כאילו הם מבינים במאקרו. אני לא חושב שהם היו מתבטאים באותה רמה של בטחון בתחומים אחרים של מדעי החברה. גאוגרפיה עירונית, נניח, אבל אולי אני טועה, כי כל אחד כבר מבין במדעי האקלים. למרות שאני לגמרי לא מסכים עם סמוטריץ' בהרבה דברים, הייתי רוצה לראות עוד כמוהו בכנסת. היינו- ח''כים שמגיעים עם ערכים. |
|
||||
|
||||
ולכן אני משתדל 1 לתת את קולי לקצוות. זה או מרץ או הציונות הדתית. לפחות כך אתה מבין היטב מה הצבעת. 1 וכך הצבעתי בעבר ובהווה. פעם אחרונה שמתי הציונות הדתית הפעם אני אשים כמעט בוודאות מרץ. |
|
||||
|
||||
לי זה לא עזר ברוב הפעמים. או שלא עברו את אחוז החסימה או שגנבו לי את הקול. |
|
||||
|
||||
ההצבעות לי הן תמיד הצבעות מחאה. אני אפילו מתבאס שזה שהצבעתי לו כן עבר את אחוז החסימה וזה שרציתי שיהיה ראש הממשלה נהפך לראש הממשלה. אני חושב שהצבעות למפלגות קצה מתוך אהבת הקצה - ולא אהבת הגוש /הפוזיציה היא הצבעה ערכית שיש בה משום שימור מהות הליברליזם. אני הולך ברחוב ואני מרגיש מאושר שאף אחד לא יכול לתייג אותי פוליטית כי אני מצביע לכולם בלי אפליות. אין מצביע יותר ערכי ואדיוט ממני. |
|
||||
|
||||
נו טוף, בחלק מהמקרים גם עבורי זה היה עדיף מלשים פתק לבן. |
|
||||
|
||||
אני ההיפך ממך. אני מעדיף מנהיגים פרגמטיים שרואים משם מה שלא ראו מכאן, שמתפשרים על עקרונותיהם ועל הבטחותיהם כי זה לא הזמן המתאים, כי השותפים הקואליציונים מכופפים את ידם, כי האמריקאים לוחצים, כי יש דברים יותר דחופים כרגע. המנהיגים הכי מפחידים בעיני הם אלה שלעולם לא יתפשרו על עקרונותיהם, שלעולם לא יפרו הבטחת בחירות, שהמטרה מקדשת עבורם את האמצעים ולעזאזל המחיר. |
|
||||
|
||||
תנו לנו ממשלות אפורות של פשרות ודרך האמצע, מנהיגים פרגמטיים/משעממים שמוחלפים בהקדם האפשרי באחרים, שלטון רבים במקום שלטון יחיד ולחיות בזמנים הכי לא מעניינים שאפשר. |
|
||||
|
||||
אמן, כן יהי רצון. כבר התנ''ך, אגב, מספר בשבחם של מנהיגים כבדי לשון ובורחים משררה. |
|
||||
|
||||
כולם נהיים פרגמטיים כשהם מתישבים על כסא ראש הממשלה. אני מדבר על שאר ה 119. וגם בעלי הערכים הם במהותם פוליטיקאים ויודעים להתפשר על א' כדי להשיג את ב'. ע"ע שולמית אלוני, זבולון המר, בני בגין ואחרים מהשנתון ההוא. |
|
||||
|
||||
לו יהי. יובל שגב מצייץ ש: 'סמוטריץ מתקרב לתיק האוצר - על פי מקורבים לנתניהו, ראש הממשלה המיועד יסכים בסוף לותר על משרד האוצר, אחרי עוד כמה ניסיונות והצעות מול סמוטריץ. נתניהו מעדיף בבירור לשחרר את האוצר ולא את הבטחון' |
|
||||
|
||||
מה שהכי משעשע כאן, זה שמי שיכול היה בקלות לקבל את תיק האוצר - אריה דרעי מיודעינו - מתרחק ממנו כמו מאש. והוא יודע למה. אחרי שגם כשר אוצר הוא לא ישפר את מצבן של השכבות החלשות, כפי שלא שיפר אותו בעשרות שנותיו בקואליציה - יהיה לו הרבה יותר קשה לצאת שוב בקמפיין הצבוע של אוי אוי אוי למה יש רעבים במדינה. |
|
||||
|
||||
היה פעם שר אוצר במדינת ישראל ששיפר את מצבן של השכבות בישראל? זה בכלל תפקיד שר האוצר? איך משפרים את מצבן של השכבות החלשות ; בעזרת שוברי מזון או בהשקעה בחינוך ובתשתיות או גם וגם. |
|
||||
|
||||
על ידי הורדה של מדד ג'יני. איך עושים את זה? על ידי מיסוי פרוגרסיבי מצד אחד והשקעה בהון מצד שני. מיסוי פרוגרסיבי יש לנו אבל הפריון בישראל נמוך בגלל שההשקעה בהון נמוכה- גם בהון פיזי (לדוגמה - השקעה בקווי יצור משוכללים) וגם בהון אנושי (הכי חשוב לדעתי- השקעה ממשלתית בתכניות להכשרה מקצועית). אז תכלס מה ששר האוצר צריך לעשות זה להשקיע הרבה בתכניות להכשרה מקצועית. מה שישראל כץ לא עשה, וגם לא ראיתי שליברמן הזיז |
|
||||
|
||||
ועדיין - האם ייתכן שבמבחן התוצאה ליברמן הוא שר האוצר הטוב היותר בעשור האחרון? |
|
||||
|
||||
מסתבר שגם ה"אקונומיסט" נותן ציון גבוה לכלכלת ישראל ב-2022. מקום 4 בדירוג. |
|
||||
|
||||
כיוון ש 1. לרוב הממשלות בעשורים האחרונים לא היתה מדיניות כלכלית מוצהרת. 2. ממשלות מתחלפות הרבה לפני שפירותיה של מדיניות כלכלית מבשילים. על כן לא ניתן לתלות הצלחה או כשלון כלכליים של מדינת ישראל במעשיה או במחדליה של הממשלה המכהנת באותה עת. מה שכן - ניתן לתלות הצלחה מתמשכת או כשלון מתמשך במעשיהן או מחדליהן של ממשלות רבות. |
|
||||
|
||||
העדפת תעסוקה על סגרים נראית לי מדיניות ברורה ואף מוצהרת. כנ''ל הסרת חסמים ורפורמות לעידוד תחרות. |
|
||||
|
||||
בויכוח בינך לבין הפונז אני נוטה לצידך. הסיפור הוא שקשה מאד לקשר באופן ישיר, שלא לומר להוכיח את הקשר בין מהלכי הממשלות לבין התפתחויות כלכליות. אנו בכלכלה גלובלית ולא רק לכן , התפתחויות כלכליות לא בהכרח קשורות למהלכים ממשלתיים ספציפיים ובכלל. מדיניות הסגרים הלכה והתפוררה בעודה בחיים. ממשלת נתנ'-ליצמן לא הצליחה לממש את מדיניות הסגר במוקדי ההפצה החרדיים, איך ממשלת לפיד-הורוביץ היתה עומדת במשימה? אפשר לקרוא להימור של בנט-הורוביץ על החיסונים ועל קלות המחלה הימור מושכל, אבל לא הייתי קורא מדיניות או תכנון, להליכה במסלול שאין לו אלטרנטיבות. עוד יותר מכך, ממשלת בגין לא הצליחה לחתום על הסכם שלום עם מצריים מפני שהמצרים חיכו לעלייתה של ממשלת ההתנחלויות וא"י השלמה כדי להציע שלום (ואולי דוקא כן?). יחד עם זאת ודוקא בשל כך, אין לקחת ממשלות את הקרדיט על התפתחויות טובות שקרו בזמן משמרתן. לכל הפחות יאמר, שהן לא הצליחו להפריע להתפתחויות. לכן בהחלט הייתי מזכה את ממשלת בנט בנקודות על המצב הכלכלי הטוב (וגם על ההסכם עם לבנון), בדיוק כפי שנתנ' זכאי לנקודות בשל ההתפתחויות בכלכלת ישראל שחלו בזמן כהונתו כשר אוצר אצל שרון. |
|
||||
|
||||
ציון לשבח נוסף - 2022 מסתיימת בעודף תקציבי של מיליארדים לראשונה מאז 1987. |
|
||||
|
||||
זה גם בגלל ביבי, שהצליח להפיל את הממשלה מספיק מוקדם, אבל לא הספיק להקים ממשלה לפני סוף השנה. לא הייתה ממשלה כדי להשתמש בעודפים. |
|
||||
|
||||
דוקא הכתבה מדגישה שבדצמבר היה שימוש נרחב בחלק מהעודפים, ועדיין השנה הסתיימה בתוצאה יפה. |
|
||||
|
||||
1. כשמחירי הדירות יירדו השנה זה לא יהיה בזכות זר האוצר המכהן. כנ"ל העודף התקציבי בשנה שעברה. 2. כשהתחרות היא ישראל כץ כל קופאית בסופר היתה מנצחת. 3. אם כבר, אז עודף תקציבי לא מתוכנן זו נקודה שלילית לשר האוצר (ולכל הממשלה). לא התכוננו בזמן ולא הוציאו כסף על מה שצריך. אצל שר אוצר טוב (אולי יותר נכון- בעבודה נכונה של אגף התקציבים ושל משרדי הממשלה) העודף או הגרעון המתוכנן בתחילת השנה הוא זה שיוצא בסוף. 4. נאמר זאת כך- היית מעדיף שהממשלה הקודמת או הנוכחית ישתמשו בעודפים האלה? |
|
||||
|
||||
ברור שהקודמת. אבל זה שולי לנקודה העיקרית,והיא שמי שמשאיר עודף (במיליארדים) עדיף על מי שמשאיר חוסר (במאות מיליארדים) פי מיליארד. |
|
||||
|
||||
וממש לא מסכים לגבי 1, והסיבות ידועות. (סגרים זה גרעון, פתיחת המשק זה חסכון. הממשלה הקודמת אחראי ישירה על הבחירה בין 2 האפשרויות.) לגבי הדירות זה נכון , וגם כאן הסיבות ידועות בריבית דריבית. לגבי 2 - ישראל כץ היה בובה של מי שניהל את המדינה והכלכלה. |
|
||||
|
||||
1. על זה אחראית כל הממשלה, ובעיקר ראש הממשלה 2. ישראל כץ גם אם היה בובה, היה בובה גרועה במיוחד. הצליח לגרום לכל צמרת המשרד לברוח |
|
||||
|
||||
עוד מדלית הצטיינות לליברמן וממשלת השינוי ז"ל - הצמיחה ב-2022 מעל המצופה. |
|
||||
|
||||
תראה מה זה ממשלה מוצלחת: בקושי חודשיים בתפקיד וכבר משנה *רטרואקטיבית* את הצמיחה ב-2022 ומפחיתה את התייקרות הדירות. לגבי האינפלציה אי אפשר להאשים את הליכוד כי הם קיבלו ירושה נוראה מליברמן/לפיד, אבל או-טו-טו, כשההשפעות של ביטול המיסים על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים יבואו לידי ביטוי במדד, גם העניין הזה ייתוקן. אבל מה? החמוצים נשארים חמוצים, ולמרות כל הטוּב הזה שמומטר עליהם כמן מן השמיים הם ממשיכים להתלונן, זרע אספסוף שכמותם. טוב, גם העניין הזה יתוקן. |
|
||||
|
||||
קודם כל, מה שאריק אמר. דוגמה נוספת - מורידים את גיל הפטור מגיוס ל-21, כך שאברכים לא נכפים על ידי המדינה לא לעבוד כדי שלא יגייסו אותם לצה"ל. משייצאו לעבוד - גם אם לא כולם - מצבם הכלכלי ישתפר, ועל הדרך הכלכלה כולה תשמח. אולי זה אפילו יעודד אותם ללכת להכשרות מקצועיות בכיוונים שאריק פירט. |
|
||||
|
||||
הורדת גיל הפטור ל-21, תשנה מהותית את המציאות בחברה החרדית בכל המובנים. אני חושש שהקואליציה הנוכחית תעגן את גיל 26. לא בקיא במתווה טל שנפסל ע"י בגצ . האם מתווה טל מאפשר לבחורי הישיבות לצאת לעבודה בגיל צעיר? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא לא אפשר,וזו היתה הבעייה העיקרית. אגב, אם יש סעיף הזוי שמראה עד כמה לעסקני החרדים לא אכפת מהמדינה וגם לא מהערכים שלה, זה ההתנגדות להורדת גיל הפטור ל-21. לכאורה, זה win-win: מצד אלה שרוצים ללמוד ולא לשרת בצבא - תפאדל, קיבלתם פטור, לכו ללמוד או לעשות מה שטוב לכם. איזה אזרח רוצה שיכפו עליו להיות בשיבה רק כדי להרחיק מעליו את השירות בצבא? רוצה ללמוד - ילמד, לא רוצה, יהיה חופשי לדרכו. ומצד שאר האזרחים - זה ישחרר עשרות אלפי אנשים - מי שרוצה מהם - לעשות ככל העולה על רוחו, ועל הדרך גם להתפרנס ולשלם מיסים למדינה. זה סעיף שלא נוגד את הערך של לימוד תורה תחילה, וגם עולה בקנה אחד עם הצרכים של המשק. ההתנגדות לסעיף הזה מראה על צרכים פוליטיים עסקניים נטו, ושליטה על אוכלוסיה בכפייה ללא צורך. ושמדינת ישראל תלך לעזאזל. |
|
||||
|
||||
החוק שהוצע על ידי הממשלה הקודמת קובע את גיל הפטור על 23. 21 ו-22 הם לשנים ספורות. |
|
||||
|
||||
במדינת הגמדים שלנו, בה הזמני הוא הקבוע, אני מחשיב את נקודת ההתחלה כרפרנס. אחר כך נראה. (כמו שראינו, אפילו לזה לא הגענו). |
|
||||
|
||||
כמה נוח. כן, הקואליציה סתם ברברה ולא באמת העבירה את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. |
|
||||
|
||||
(בכל מקרה זה עדיף על גיל הפטור היום בכמה שנים טובות). |
|
||||
|
||||
'ההתנגדות לסעיף הזה מראה על צרכים פוליטיים עסקניים נטו, ושליטה על אוכלוסיה בכפייה ללא צורך. ושמדינת ישראל תלך לעזאזל' אני מסכים. חד משמעית. אני מקווה שבג"צ ידרש לענות על השאלה, איך זה ולמה שזכות חופש העיסוק נפגעת בריש גלי ואי קיום חובה אחת תכשיר התעללות והפרות חוקי יסוד שלמים בנערים שרק עתה יוצאים מהגטו? מהו ההיגיון המשפטי והשכלי שמונע מבחור חרדי בן 21 לצאת לעבוד בהיי-טק או לעבוד בניקוי אשפה? אני באמת חשבתי שגוש השינוי ייעשה זאת ולכן במידה זאת מסויימת סמכתי עליה שהיא תעשה זאת. אם גוש השינוי לא מסוגל להעביר חוקים בסיסים, אז אולי כדאי שהגוש המשפטי יטפל בזה. |
|
||||
|
||||
הצחקת אותי, מטרתו של הגוש המשפטי הוא שהחרדים גם לא ישרתו בצבא, גם לא יקבלו השכלה ולא יצאו לעבוד, וגם - וזה הקטע היפה - יהיו מחוייבים וכפויים בחוק להישאר בכוללים ולא לצאת לעבוד עד אבסורדום. |
|
||||
|
||||
למה לדעתך זאת מטרתו של הגוש המשפטי? |
|
||||
|
||||
תקרא את כותרות העיתונים, זה כתוב שחור על גבי עיתון. |
|
||||
|
||||
אז מי באמת עדיף - דרעי או סמוטריץ? ראיון מרתק של דרוקר עם זליכה עם האשמות קשות כלפי ממשלת 'השינוי' היוצאת. |
|
||||
|
||||
במקרה הזה יש לי באמת הרבי מעוטו, כי סמוטריץ' מדברר את פורום קהלת. אני מעדיף סוציאליסט מורשע בלקיחת שוחד על נאו-ליברל נקי כפיים. |
|
||||
|
||||
הדבר הכי מגניב בכל הסיטואציה הזאת של מי אנחנו מעדיפים - סמוטריץ׳ או דרעי הוא שלאף אחד לא אכפת מה אנחנו רוצים או מעדיפים. בעיית הקרונית, כשאין לך אפילו גישה למתג, היא דילמה מאוד פשוט לפתרון - קונים פופקורן. |
|
||||
|
||||
בעניין הנדל"ן - זליכה טוען בראיון דקה 6:05 שהקשר בין מספר התחלות הבנייה לבין עליית מחירי הדירות הוא קלוש ו-90% מעליות המחירים בנדל"ן הם כתוצאה ממדיניות מקרו שגויה ומדיניות של מיסים גבוהים על האזרחים והקלה במיסים של בעלי ההון. אתה מסכים איתו? |
|
||||
|
||||
לא. כמובן שהסיבה שהוא מציין גם תרמה את חלקה, אבל לתלות עליה את חלק הארי של עליית המחירים זה מוגזם לדעתי. הוא מדבר על חלק מהגדלת צד הביקוש, בזמן שלדעתי הפיגור הגדול של צד ההיצע לאורך שנים, הוא הגורם העיקרי. |
|
||||
|
||||
בתוכנית הרדיו, 'הבוקר הזה' עם אריה גולן, עלה לשידור לראיון פרופ ' ירון זליכה בעניין הרפורמה המשפטית 2023. רצ"ב החל מדקה 42:30 ; 1. הקשר בין הרפורמה המשפטית לבין דרוג האשראי הוא קשר שולי אם בכלל. 2. הזהרות ראשי המשק לשעבר ובהווה לוקים בשיקולים 'זרים' ומערבבים בין דעות פוליטיות לבין דעות מקצועיות. 3. המונופלים,הבנקים,הבלעדיים עושקים את הציבור על בסיס יומי והמערכת המשפטית לא אוכפת ומגבילה אותם ומכאן הצורך ברפורמות המשפטיות. 4. חוסר האחריות של ראשי הבנקים בכך שהם מצהירים שהיה משיכת כספים וזאת כאשר בפועל לא הייתה משיכה, היא בבחינת הדהוד פוליטי וכלכלי - בכך שהם גרמו במכוון לירידת שווי מניות הבנקים1. ומכך הוא סבור ש'עדיף שיתרכזו בכלכלה ולא בפוליטיקה' 5. רוב ההון של המשק נמצא בשמאל2, וכלשונו : 'נמצא בצד מסוים של המפה הפוליטית'. אריה גולן מודה שהוא תמיד סבר שההון נמצא אצל הימין. זליכה נבוך על 'בורותו' של השדרן הירושלמי השמנמן והחביב. 6. מאחר והבנקים נותנים שירותים פיננסים למי שמחזיק את רוב ההון, הרי ברור שהם יצטרפו לבעל המאה ולא ינשכו את היד שמאכילה אותם. ----------------- 1 מי נפגע מירידה זאת ? הציבור? או 2 2 העובדה שרוב ההון של המשק הישראלי, רוב האקדמיה, הכלכלה, התרבות, המחשבה המשפטית, הרוח החילונית החופשית, התקשורת הכותבת וקובעת עמדות, המיתוס, הגבורה, נמצא אצל המיעוט שמאיים לעזוב, מעלה את השאלה - האם על זה בונה נתניהו ? |
|
||||
|
||||
הקטע שהכי שעשע אותי הוא החלק על שיקולים זרים בזמן שנתניהו ''שקוע עד צוואר''. ההמשך כבר מזכיר את הפרוטוקלים של זקני ציון, פחות מצחיק. |
|
||||
|
||||
ראשית, מתנצל על ההודעה הארוכה. הטענות של זליכה נשמעות פשוטות באופן מטעה, וכדי להסביר אותן צריך לפרוק כמה דברים. ניסיתי לקצר ככל האפשר, אבל ת'כלס אפשר לכתוב עמודים שלמים על כל נקודה בדבריו. לדעתי זליכה מציג את המצב באופן צר מדי. בגדול, דירוג אשראי של מדינה הוא מדד ליכולת של המדינה לפרוע את ההתחייבויות שלה. המדד העיקרי לצורך כך הוא יחס חוב-תוצר. הרפורמה לכשעצמה לא נוגעת לתוצר או לחוב הממשלתי. אז איפה הבעיה? במערכת בלי איזונים ובלמים, תפקידים בכירים מאוישים לא ע"י אנשי מקצוע, אלא ע"י מלחכי פנכה ופעילים פוליטיים. ראה הניסיון של אקוניס ורגב למנות מנכ"לים פוליטיים וחסרי ניסיון מקצועי למשרדם. משרד תחבורה שפועל באופן גרוע גורם לאנשים לבזבז זמן בפקקים, ויוצר חסם להשתתפות בכח העבודה. משרד מדע שפועל גרוע הופך את ישראל לפחות מושכת למשקיעים זרים (מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות ומכירת חברות סטרטאפ הם חלק משמעותי מהתוצר). במערכת בלי איזונים ובלמים, הממשלה משתמשת בתקציב שלה בתור אתנן פוליטי, לדוגמא מימון מערכת חינוך שלא נותנת ללומדים בה כלים להשתלב בכח העבודה, במקום להשקיע בפרוייקטים שמעודדים צמיחה. במערכת בלי איזונים ובלמים, פוליטיקאים יכולים להעביר חוק פופוליסטי שעלול להוציא את המערכת הפיננסית מאיזון, לדוגמא חוק לפיו העלאת הריבית לא תחול על המשכנתאות של רוכשי דירות ראשונות. אז הפוליטיקאים יכולים להצהיר עד מחר שהעם אמר את דברו ו-2.5 מיליון מצביעים בחרו בהם. אבל לחברות דירוג האשראי, וגם למציאות, לא אכפת מ-2.5 מיליון מצביעים. אכפת להם ממוסדות שיכולים לתפקד באופן נאות וסביבה עסקית טובה. או כמו שאמר מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P. שהוא, ואחזור על זה רק כדי שלא יהיה מקום לאי הבנות, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P1: "חשוב להבהיר כי איננו מעניקים דירוגים על בסיס מפלגה או פוליטיקאי מסוים במשרד כזה או אחר. מבחינתנו, לא המפלגה או האישיות הפוליטית חשובות, אלא התפקוד הכולל של המערכת המוסדית במדינה. ומה שראינו, לפחות עד לאחרונה, הוא שהמערכת הפוליטית הישראלית למרות התנודתיות התאפיינה בקיומה של מערכת של איזונים ובלמים שבאה לידי ביטוי במדיניות שוישמה על ידי כל הממשלות האחרונות. הכלכלה הישראלית הפגינה איתנות למרות כל סבבי הבחירות והמדיניות הפיסקאלית (תקציבית) היתה אחראית [...] אם בניגוד למצב הקודם, המערכת המוסדית בישראל תיכנס למסלול עקבי של היחלשות, לרבות פגיעה במערכת האיזונים והבלמים, והכוח הפוליטי יתרכז יותר מדי בידי אדם אחד או קבוצה אחת, הדיון הציבורי גם ינזק. הדברים יובילו לכך שהמדיניות הפיסקאלית תהיה פחות אחראית - לא בשנה אחת בלבד, אלא שכל מה שאני מתאר הופך למאפיין בקביעת מדיניות. כל הדברים האלה עלולים להפוך לסיכון אמיתי לדירוג. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות סביב בית המשפט העליון וההשלכות הפוטנציאליות של השינויים האלו. זו לא בשורה טובה לאותה מערכת מוסדית שחוקים מסוימים משתנים בצורה כזו כדי שיתאימו לאנשים ספציפיים בתפקיד". לגבי שאר דבריו של זליכה: 3. קצת תמוהה לשמוע דבר כזה מפיו. תפקידה של המערכת המשפטית אינו לאכוף ולהגביל את הבנקים. זה תפקידה של הממשלה, רשות התחרות והפיקוח על הבנקים. המערכת המשפטית יכולה, נניח, להצר את רגלי המדינה אם האחרונה תחליט להגביל את הבנקים, אבל למיטב ידיעתי דבר כזה לא קרה אף פעם. אני יכול להביא בשליפה מקרים הפוכים, בהם בית המשפט עמד לצד הצרכן ונגד הרגולטור. לדוגמא: "הממונה על התחרות שמה לה למטרה לסכל תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד המונופולים (חלקם הלקוחות שלה לשעבר), וזאת בדרך של הגשת ניירות עמדה שמקשים ביותר על בתי המשפט. די אם נזכיר כי רק בעקבות צו של בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהגשנו, נסוגה הממונה מניסיון לקבוע שעילה של מחיר מופרז בכלל לא קיימת בדין הישראלי. עד כדי כך." האם פסיקה כזאת תתאפשר אחרי ה"רפורמה" המשפטית? 4. ראשית, ראשי הבנקים אכן מתרכזים בכלכלה - הם מסבירים את ההשלכות הכלכליות של שינויים פוליטיים. שנית, הדברים נאמרו בפגישה שנתניהו בעצמו יזם מטעמים פוליטיים. הדבר האחרון לחלוטין שראשי הבנקים רוצים לעשות זה להוריד את ערך המניה שלהם, ורק משהו מאוד דרמטי יכול לגרום להם לפעול באופן כזה (גם אם, ואולי אפילו ביתר שאת, אם הירידה תהיה לטווח קצר. אלה אנשים שחיים מדו"ח רבעוני אחד למשנהו). אין מחלוקת בין זליכה למתנגדים לרפורמה שהרפרומה תפגע בבנקים. רק שזליכה מייחס את זה לממשלה דימיונית שתילחם במערכת הבנקאית. אבל אם זה נכון, למה נתניהו כינס את ראשי הבנקים בניסיון לשכנע אותם לצאת בעד הרפורמה? זה לא כמו לשכנע את ראשי חמאס לצאת בהצהרה בעד הפעולה של צה"ל בג'נין? 5. לא נראה לי שבעלי הון חייבים בהצהרה על השיוך הפוליטי שלהם, וזה לא באמת חשוב. בעלי ההון האמיתיים, אלה שאשכרה יכולים להשפיע על המשק (למשל אלוביץ, מוזס או מילצ'ן), הם לא "שמאל" או "ימין", אלא אינטרסנטים שיתמכו בכל פוליטיקאי שיקדם את האינטרסים שלהם. בהקשר הזה, כדאי לציין שפורום קהלת, הגורם ה"מקצועי" שעומד מאחורי הרפורמה, ממומן ע"י, ניחשת נכון, שני בעלי הון מארה"ב. 6. המשפט הזה מקפל בתוכו כ"כ הרבה הנחות שאני לא יודע מאיפה להתחיל... הנטיה הפוליטית של 95% מהאוכלוסיה לא באה לידי ביטוי בחיי היומיום שלהם, ובטח שלא באה לידי ביטוי כשהם בוחרים שירותים פיננסיים. __________________ 1 רציתי להדגיש את הטקסט, אבל התצוגה המקדימה הציגה את הטקסט כפי שהוא הוקלד וללא הדגשות. אולי כי הטקסט מסתיים באנגלית? <מודגש האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P> |
|
||||
|
||||
1. זליכה מביא בראיון בע13 את הונג קונג כדוגמא ל'מדינה' עם מערכת משפטית מסורסת ונטולת 'בלמים ואיזונים' עם דרוג אשראי גבוה שלא נפגע חרף היותה בת חסות של דיקטטורה מודרנית ומחדדת את עמדתו של האנליסט בSP (&?) שהבאת בקישור. 'בלמים ואיזונים' במובן הדמוקרטי של הפרדת הרשויות אינו קשור בהכרח לקבלת החלטות מקצועיות שממנות בעלי תפקיד מעולים ומיומנים. 3. אני לא בקיא בהיסטוריה השיפוטית ולא שמעתי תימוכין פסיקתי בעניין מאת זליכה. יחד עם זאת ומאחר וזליכה האקדמאי והכלכלן צופה גם את העתיד הפוליטי האישי שלו, שמתי לב שגם הוא מצטרף לטרנד לתקוף את בית המשפט וזאת כשהוא מציג את הבנקים כגורמים עצמאיים ומערבב בין הרפורמה המשפטית הטכנית והניהולית לבין רפורמת לוין שעוסקת כמדומני יותר בשינוי יחסי הכוחות בין הרשויות. 5. השיקול האינטרסנטי הוא כמובן קודש הקודשים ומכאן התהייה מתי האינטרסים הכלכליים יגברו על האינטרסים הערכיים הנלווים לכך. לדעתי זה קרוב מאוד ונציג האליטות הישנות - כבוד הנשיא - כבר רמז יותר מפעם אחת על כך. |
|
||||
|
||||
נראה לי שכולם צודקים או לכל הפחות לא ממש טועים. מדינה יכולה להיות עם משטר יציב דמוקרטי וגם משטר יציב לא דמוקרטי. אני מניח שאם מדינה היא עם משטר לא דמוקרטי אבל יציב וכלכלה חזקה, לכסף הגדול של העולם לא (יותר מידי) אכפת והוא יעשה עסקים עם מדינה כזאת. בכל זאת הכסף הגדול הוא זה שמסובב את העולם. הסיכוי לשינוי משטרי בישראל, שאנחנו רק בתחילתו ורבה אי הודאות, לא נעשה בהסכמה רחבה ואיננו מבשר יציבות (בטח שלא בטווח הקצר). רוב האליטה של ישראל, הכסף הגדול של ישראל ואף סתם רוב תושבי שתי הערים חיפה ותל-אביב (תושבי ערים משכילים יותר, עמידים יותר ומצביעי שמאל יותר) שמחזיקים את כלכלת המדינה הזאת, מתנגדים נחרצות לשינוי המשטר הצפוי פה. ככל שהממשלה תלך על מהלך קיצוני יותר, הפושבק לה היא תזכה יהיה חזק יותר והיציבות הכלכלית צפויה להיות ודאית פחות. מצב כזה מוסיף קצת יותר אי ודאות לגבי מה יקרה עם ההשקעה שלך, לעומת השקעה במדינה שהיא אולי כבר עכשיו לא דמוקרטית (ל דמוקרטית אבל שום דבר מעניין לא הולך להתרחש בה שנים קדימה, אז מבחינת המשקיע ״Who cares״). |
|
||||
|
||||
1. המונח הרווח בהקשר הרפורמה הוא 'שינוי שיטת המשטר' כשלמעשה שיטת המשטר בפועל לא השתנתה. אופן החלוקה מחדש של הסמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית, אינה בהגדרת 'שינוי שיטת המשטר'. 2. אני לא בטוח שתושבי תל אביב או חיפה או מי שבקו האורך של הערים הללו, הם תושבים יותר עמידים או אמידים או משכילים ותרבותיים. גם הטענה - שככל הנראה נכונה - שההון שייך לשמאל, נותנת יותר מתשובה אחת לשאלה - למה ההון שייך לשמאל. |
|
||||
|
||||
1. מטאפורה |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
1. שינוי שיטת משטר לא מגיעה אף פעם עם הכרזה רשמית בסגנון ״הדמוקרטיה בוטלה״. יש מדינות שהן לא דמוקרטיות והן מכנות את עצמן כדמוקרטיות. הרפורמה המוצעת (כפי שהיא) היא שינוי שיטת משטר פר אקסלנס. ״אופן החלוקה מחדש של הסמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית״ זה משפט מכובס חסר תוכן שיכול לתאר כל דבר על הספקטרום מאיזו רפורמה טכנית קטנה ולא מהותית (שאולי אפילו מחזקת את הדמוקרטיה) ועד שינוי שיטת המשטר. לתאר את מה שלוין מתכנן כ״חלוקה מחדש של סמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית״ זה כמו לתאר הוצאה להורג באמצעות גיליוטינה כ - ״אירגון מחדש של היחסים המרחביים שבין ראשו של אדם לבין כפות רגליו״. ֿ 2. אין לי מושג על מה אתה מדבר ובמה אתה לא בטוח. נטיה להצבעה למלפגות שמאל בישראל (ומדינות אחרות כמו ארה״ב) בערים המרכזיות (בניגוד לישובי פירפריה), כשזה גם מגיע עם מתאם למעמד סוציו אקונומי והשכלה זאת *עובדה*. עם מה לא הסכמת בדיוק? כמובן שלא התאפקת והכנסת את המילה ״תרבותיים״ סתם בשביל הדמגוגיה ועיוות הנאמר (כי כנראה לא היה לך מה להגיד). כל הכבוד! |
|
||||
|
||||
אני לא יכול להימנע מלחשוב על הספר על אוגוסטוס קיסר שהיה מונח על שולחנו של נתניהו. נראה שלנתניהו יש הבנה מלאה של מה שהוא עושה להבדיל מחבורת רופאי האליל המתפללים דרעי-סמוטריץ-אבג. אוגוסטוס שהיה מנהיג פיקח לכל הדעות, כינה את המשטר שייסד ברומא "הרפובליקה שהוחזרה" ונהג כל חייו בכבוד עם הסנאטורים שהיו כביכול מנהיגי הרפובליקה (אוגוסטוס עצמו תואר כפרינקפס, כלומר הראשון בין השווים (הסנטורים)). הטריק שנקט היה פשוט: הוא העביר את אוצר המדינה מחזקת הסנאט לחזקתו הפרטית. מרגע זה הסנטורים יכלו לדון ולהחליט על כל דבר, אבל לא יכלו לעשות דבר, מפני שהארנק היה אצל אוגוסטוס ועוזריו. בדומה לכך, השופטים בבג"צ יוכלו להחליט כרצונם (כפוף לכך שכולם יבָּחרוּ בחסדי השלטון), אבל לא יוכלו לעשות עם זה כלום, מפני שהפוליטיקאים לא יהיו חייבים למלא אחר פסיקתם. מהלך שהתחיל בטענה שהשופטים בעליון לא מייצגים מספיק את העם, יסתיים בכך שהשופטים לא יוכלו לעשות הרבה מעבר ללייצג את העם. |
|
||||
|
||||
1א. אופן החלוקה מחדש של הסמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית, זאת מהות 'רפורמת לוין' והיא באה לידי ביטוי בשינויים המתוכננים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. 1ב. כל המילים יכולות להתכבס אם יש מי שמבקש לכבס אותם. 2א. אתה צודק. המילה - 'תרבותיים' התווספה שלא לצורך. |
|
||||
|
||||
1. נכון, היעדר בלמים ואיזונים לא קשור בהכרח להתנהלות לא מקצועית. אפשר להביא גם את סינגפור בתור דוגמא מפריכה, אבל שתי אלה הן היוצאות מהכלל. כמעט תמיד, ותמיד כשמדובר במדינות מערביות, היעדר איזונים ובלמים גורר ניהול לא מקצועי. חלק מהסיבה שהבאתי דוגמאות קונקרטיות לניסיונות של הממשלה הנכנסת לבצע החלטות לא מקצועיות משיקולים פוליטיים הייתה לא רק להדגים את המנגנון, אלא ממש להראות את הניצנים של המנגנון הזה בישראל. 3. זה הרושם שנוצר גם אצלי. מכיוון שהוא העלה טענות שיש בהן בשר (חוץ מנקודה 2), העדפתי להתייחס לטענות עצמן. |
|
||||
|
||||
1. יש ויטענו שדווקא 'איזונים' וחמור מכך 'בלמים' הם האשמים. אנחנו כמובן דנים על הרוח העומדת מאחורי המונח 'בלמים ואיזונים' שמטרתו היא מניעת ריכוז כוח שלטוני גדול מדי במקום אחד ולא בשאלה - האם באמת צריך איזונים ובלמים בניהול משרדים ביצועיים. |
|
||||
|
||||
אפשר לטעון הכל. כשהממשלה בעזרת הכנסת שולטת ללא מצרים בכל המערכת המשפטית, ממינוי שופטים דרך יוהמ"שים ועד פסקת התגברות ברוב קואליציוני רגיל1, אפילו בקנבאואר בימיו הטובים לא היה יכול לעשות כלום. איזונים? מתוך אלפי החוקים שנחקקו עד כה, <קישור chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.idi.org.il/media/14783/%D7%9B%D7%9E%D7%94... כנופיית בית המשפט העליון ביטלה 22 חוקים>, כלומר בממוצע חוק אחד בשלוש שנים. אם יש כאן חוסר איזון ודאי שהוא לא בכיוון של ניצול עודף של הכוח. __________ 1- יכלו גם להכריז שזה צעד זמני, שהרי בעוד כמה שנים ממילא לא יימצא בו צורך. לא רק שהשופטים יהיו בעלי הנטיה הפוליטית הנכונה אלא גם עורכי דין שרוצים להתמנות לשופטים בעתיד ישמיעו רק את הדעות שמכשירות אותם לכך בועדות המינויים, ויחד עם ההשתלטות על מערכת החינוך והתקשורת האיזון המושלם יגיע, וכולנו נלמד לאהוב את האח̶ב הגדול. |
|
||||
|
||||
ולמען הדיוק, לא מדובר אפילו בביטול 22 חוקים. ברוב המקרים מדובר בפסילת סעיף בודד בתוך החוק. |
|
||||
|
||||
1. עוד מוקדם, מאוד מוקדם, להגיד. פירוט למטה. 2. יכול להיות. הוא לא נתן דוגמאות. 3. ממש לא קשור. 4. יכול להיות. כמו סעיף 2- אחד יכול לומר ככה והשני אחרת. 5. נכון. גם בעלי ההון וגם העשירון העליון של השכירים. צפון תל אביב, סביון, הרצליה פיתוח וגם גבעתיים ורמת השרון מזוהות מאוד עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. בגבעתיים ורמת השרון (שתיהן אשכול 9) גוש השמאל מרכז זכה לכ 75% מהקולות. בטבריה (אשכול 5) ובאופקים (אשכול 4) גוש הימין זכה לכ 80% מהקולות. 6. נשמע הגיוני. |
|
||||
|
||||
5. זכותו של כל מיעוט להשתמש במנופים הנמצאים ברשותו. המיעוטים האחרים עושים זאת היטב היטב, באופן גלוי וברור וללא שום בושה (ואני אומר כדי להבהיר - באופן לגיטימי בהחלט). |
|
||||
|
||||
נכון ללפני חצי שעה - 3 הכתבות הראשיות של ווינט, מעריב ווואלה עוסקות באזהרות חמורות של ראשי הבנקים מול שר האוצר, למשל: "הכסף יוצא מישראל בקצב של פי 10 מהרגיל". התגובה של שר האוצר1 - "איפה הייתם באוסלו ובהתנתקות". 1 למוצאי הקשר ההגיוני יוענקו חולצה ותקליט |
|
||||
|
||||
דעתי- הסכנה הכלכלית המיידית היא שבעלי ההון השמאלנים יפסיקו להכניס כסף לארץ. פשוט ישאירו אותו בחו''ל ליתר בטחון עד ש''נראה מה יהיה''. השקל ייחלש, כתוצאה גם האינפלציה תעלה, ויגרם מיתון. לא נעים, לא נורא. כל עוד הממשלה תנהג באחריות הדירוג לא ישתנה. בטווח ארוך יותר הסכנה הכלכלית היא ממעבר של העשירון העליון לחו''ל- לקפריסין, לפורטוגל וכו'. יש שכבה רחבה של שכירים (אני מנחש שלא מעט מהכותבים כאן) שיכולים להיות ''נוודים דיגיטליים''. כאשר הם מעבירים את מרכז חייהם לחו''ל הם מפסיקים לשלם מיסים למדינת ישראל. טפטוף של מגמה כזו (קהילות של ישראלים לשעבר בפאפוס, בקוסטה ריקה, בתאילנד וכו') כבר התחיל לפני כמה שנים. אם הטפטוף יהפוך לזרם זו תהיה בעיה רצינית מאוד לתקציב המדינה. הפגיעה בכלכלה תהיה חמורה והדירוג ללא ספק יירד. לדעתי יש הרבה ששוקלים את האפשרות, ואם יחשבו שהמהפכה המשפטית עלולה לפגוע בזכויותיהם (לא בזכויות המסתננים) ובאיכות חייהם, למשל בחינוך של ילדיהם, הטפטוף עלול להפוך לשטפון, והפגיעה הכלכלית במדינה תתן פידבק חיובי למגמה. |
|
||||
|
||||
א. אני מסכים. ב. לדעתי יש פגיעות הרבה יותר ישירות ברפורמה שמאיימות על הכלכלה עוד לפני שאנשים אורזים דירה ועוברים לחו"ל. כשלשלטון אין מגבלות וחסמים, הוא יכול מחר להטיל מס של עוד 20% על המעמד העובד ומשלם מיסים. היא יכולה לשנות חוקים כלכליים של חברות לפי מה שמתאים לפוליטיקאי המגזרי המזדמן. היא יכולה להטיל על חברות מחו"ל כמו אינטל וגוגל מיסים אחרים מאלה שיש היום. היא יכולה לפגוע בזכויות של נשים/להט"בים בצורה שבלתי קבילה בעליל היום על חברות בינלאומיות מערביות שיש להן סניפים גדולים ומאד רווחיים כאן, ולהיכנס לעימות חזיתי במדיניות המוצהרת של אותן חברות. (תחשוב על הדרת/הפרדת נשים בהסעות למשרדי אפל בהרצליה). היא מאיימת על זכויות האדם הבסיסיות של העובדים במשק. מחר תחליט הממשלה לבטל את הזכויות הסוציאליות של מגזר/מעמד כזה או אחר. מי יעמוד בדרכה? מי יספוג את הנזק הכלכלי הזה? כלכלה אוהבת יציבות. לא קפריזיות. ואם כבר קפריזיות - גם קפריזיות (וקריזיונריות) במישור הצבאי מדיני היא סיכון מאד נפיץ באזורנו. וכמובן - היא מאד מעודדת זרימה של ההון למקורבים לשלטון ולא לשוק הקפיטליסטי החופשי, סטייל רוסיה של פוטין ושאר מדינות עם שלטון מושחת וחסר מעצורים. |
|
||||
|
||||
אם בעלי ההון לא יעזבו כל עוד 'העסק' יעבוד כמו שצריך, ובהתאמה גם שכירי בעלי ההון לא יעזבו כל עוד העסק עובד וחלקם הגדול ישאר כל עוד 'החירויות האישיות' שלהם לא נפגעות. הרי שלדעתי בנסיבות אלו, נתניהו יכול להסיק את המסקנות המתבקשות מעתיד המחאה הנוכחית. |
|
||||
|
||||
עדכון- 1. נראה שמשיכת הכספים היא די רצינית 2. "כל עוד הממשלה תנהג באחריות הדירוג לא ישתנה."- לא בטוח שהממשלה הזו מסוגלת. "בדיון האחרון שהתקיים במשרד ראש הממשלה בירושלים נרשם אירוע חריג בין הכלכלנית הראשית, האחראית על הנפקת תחזיות ההכנסות הצפויות ממיסים, לבין מנכ"ל רה"מ שלי. כאשר גרינברג ציינה את שלל הסיכונים שקיימים לתחזיות, היא התייחסה ביניהם גם למהפכה המשפטית. שלי התווכח עם גרינברג לגבי הטענה ולבסוף שחרר אמירה שחלק מהנוכחים פירשו כאיום סמוי - הוא הבהיר לה כי יוכל למצוא כלכלניות אחרות שסבורות שהמהפכה המשפטית איננה מהווה סיכון לתחזיות." 3. ה CDS של ישראל (מדד שוק לסיכון הפיננסי במדינה) אמנם קפץ, אבל רמתו עדיין נמוכה מאשר ב 2018-19. |
|
||||
|
||||
לאחר מות לנין, אלמנתו קרופסקאייה התלוננה על זיופים שנעשו בצוואתו. סטלין נשמע אומר לעוזריו שאם קרופסקאייה לא תפסיק לעשות בעיות, נמצא ללנין אלמנה אחרת. |
|
||||
|
||||
:-) מפליא שלא שמעתי את הסיפור החביב הזה עד היום. |
|
||||
|
||||
אני לא מוצא בדבריו שום איום סמוי. |
|
||||
|
||||
1. לדעתי הפעולה הכי טובה להגנה מהפיחות: העברת מסלול בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל למסלול מחקה S&P 500. זה מסלול שהוא צמוד לדולר, על הדרך. זו הפעולה הכי מהירה, הכי פשוטה, בלי עמלות, בלי המרת מט"ח, בלי מס רווחי הון, שתי דקות באתר או באפליקציה1 וזהו. אני עשיתי זאת השבוע. 1 מה שפעם קראו "טלפון אחד לבנקאי שלך". |
|
||||
|
||||
כל עוד מרכז חייך בארץ שער הדולר פחות מעניין אותך, ומה שמעניין יותר הוא האינפלציה. לכן אג"ח צמודה ממשלתיות ל 5 שנים נראית לי האפשרות ההגנתית העדיפה (לשנתיים, אם אתה חושב שהמדינה לא תחזיק מעמד חמש שנים). |
|
||||
|
||||
אחרי עשרות שנים בשוק ההון, אחד הלקחים שלמדתי הוא שאין כלי טוב להתגונן מפני אינפלציה. אג''חים הם כלים מסוכנים ולא יציבים. אם כבר להסתכן - עדיף לי סנופי. |
|
||||
|
||||
וחוץ מזה זו לא אופציה עבור קרנות השתלמות. האופציות האחרות מגלמות הפסדי מס רווחי הון עצומים. |
|
||||
|
||||
כן. יש קה''ש במסלול צמוד מדד אבל לא ידוע לי על כאלה שסתם מחזיקות צמודים ממשלתיים קצרים. |
|
||||
|
||||
סוכנות הדירוג מודי'ס תוריד את אופק דירוג האשראי של ישראל אם הרפורמה המשפטית תאומץ במלואה. (זו בעצם הורדת דירוג). |
|
||||
|
||||
הכלכלן הראשי של פורום קהלת(!!!) מתנגד לרפורמה הנוכחית וגם סובר שהיא תפגע בכלכלה. ד"ר מיכאל שראל (זה שהיה הכלכלן הראשי של משרד האוצר והתפטר תחת יאיר לפיד בגלל תכנית מע"מ 0) מתנגד לאקטיביזם השיפוטי, וסבור שיש צורך ברפורמה אבל "הרפורמה הספציפית המוצעת אינה זו הנדרשת. הרפורמה המוצעת תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה... הרפורמה המוצעת מעניקה כוח כמעט בלתי מוגבל לקואליציה. הרפורמה המקודמת כעת מעלה אצלי את החשש שקואליציה כלשהי, בהווה או בעתיד, תכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית." |
|
||||
|
||||
יותר מתאים - נו שיט ד״ר ויקטור פרנקנשטיין. פתאום נבהלת ממה שהמפלצת שלך הולכת לעולל? |
|
||||
|
||||
לא חושב שיש קשר ניהולי בין בין הזרוע הכלכלית לזרוע המשפטית של מכון המחקר. מיכאל שראל הוא לא המנהל של קהלת כמו שד''ר פרנקשטיין הוא היוצר של המפלצת שלו. אני מניח שגם לו, הגיעו מים עד נפש. |
|
||||
|
||||
תודה. האמת היא שאני די בור לגבי מי אלה האנשים האלה ומה הם רוצים. אתקן עם חיפוש וקריאה. |
|
||||
|
||||
אני אפילו עוד יותר מעריך אותו ממקודם. קשה לירוק לבאר שאתה שותה ממנה ככה בפומבי, ומאידך המכתב שלו לא נופל ל"הקיצונים משני הצדדים" אלא מאוד נחרץ. מצד שני, לא לקח יותר מחמש דקות כדי שברשתות החברתיות יגידו משהו כמו "הנה! הוא תומך ברפורמה כמו שאמרנו תמיד! כלומר תומך ברפורמה עם תיקונים! תיקונים קלים!" אפולוגטים יש בכל מקום. |
|
||||
|
||||
נתניהו מצייץ לפני שעה קלה. 'אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקאני SVB שמייצר משבר עמוק בעולם ההייטק. ' רצות שמועות במרחבי הרשת שיש סכומי כסף משמעותיים הועברו מישראל בעקבות המאבק ברפורמה המשפטית. אתה מכיר את הסיפור עם הבנק והאם אלו שמועות שווא? |
|
||||
|
||||
הבנתי שעשרות חברות ישראליות הספיקו לברוח ממנו לפני הקריסה אבל מאות נשארו תקועות, וזה ייצור להן בעיה תזרימית לא פשוטה. גם חברות שהיו להן פקדונות שם ומי יודע כמה ומתי יקבלו, וגם חברות שלא יקבלו השקעות המשך שכבר בנו עליהן. לא יודע אם יש קשר להוצאת כספים מהארץ. |
|
||||
|
||||
בלי קשר ישיר - ביום ה' האזנתי ברשת ב' לראיון שערך שאול אמסטרדסקי עם עידו גל, מנכ"ל חברת ריסקיפייד שהצהיר שהחב' תוציא מישראל את כל קופת המזומנים ושווי המזומנים שלה, בסך חצי מיליארד דולר, ותעבירה לבנקים זרים. בשלב מסוים שאול שואל את עידו, האם גם את נכסיו והונו הפרטי הוא העביר. הוא ענה שלא. אני מאוד חושש שהרבה נרדמו בשמירה בחסות הפחדים הקמאיים מ'הדיקטטורה' בשנות ה30' של המאה הקודמת. |
|
||||
|
||||
בסוף הכתבה הזאת יש פרטים |
|
||||
|
||||
תודה. תארתי לעצמי שזה שולי בגלל צמידות פרקי הזמן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |