|
היהדות עצמה היא לא באג ולא פיצ׳ר. היא גוף קוד (עם הרבה Legacy, כפי שמקובל בכל גוף קוד עם היסטוריה ארוכה) שעושה משהו ואי אפשר ליחס לגוף הקוד הזה שיפוט ערכי, בלי להסכים בכלל על מה הם מסמכי הדרישות. ביהדות אכן זוהו באגים ע״י התנועה הציונית, אבל רק במובן של חוסר התאמה של היהדות הדתית-אורתודוכסית למסמכי הדרישות החדשים שהתחילו לצוץ במאה ה-19 וה-201. התנועה הציונית רצתה ושאפה לעדכן ולתקן את הקוד ולתקן את הבאגים (לשיטתה), כדי לממש את החזון של ״עם ככל העמים״. הציונות אכן הכינה את השינויים הללו וקידמה אותם. לאורך תקופה היא אכן חינכה כמה דורות על בסיס הערכים הללו (מישהו זוכר את הימים בהם לימדו ביקורת המקרא בבתי הספר החילוניים?), אבל בסופו של יום הציונות לא עשתה Commit ולא פתחה את ה-PR כדי לסיים את התהליך. בעשורים האחרונים ישראל עוברת תהליך של רגרסיה אל מנטליות השטעטל, כי מה לעשות שהרעיון הזה של להמשיך לסובב צלחת על קצה מוט זה טריק נחמד למופע קרקס תחום בזמן, אבל אי אפשר לקיים ככה מדינה מודרנית לאורך זמן. עם המנטליות הזאת, של חזרה אל החשיבה השטעטלית, זה די טריביאלי שהחברה הישראלית תתפורר והיסודות של המדינה לא יחזיקו מעמד (כפי שרואים היום עם שלטון המאפיה הליכודית, היסודות כנראה יופלו על ידי יושבי הבית עצמם ולא על ידי אויב חיצוני. הם אולי יבינו בסוף מה הם עשו, אבל נראה שזה יהיה רק אחרי החורבן).
מדינת ישראל קמה רק חלקית ויצור הכלאיים שאריק כל כך מחבב (אותו ״סטאטוס קוו״ ארור) תמיד היה שעון מתקתק שבישר את סופו של הרעיון הציוני כבר שם בהתחלת הדרך2 כשדחו את סיום הקמת מדינת ישראל בגלל צורך קואליציוני שחשבו אז שהוא זמני. כל כך זמני שהוא נמשך עד עצם היום הזה. הסטאטוס קוו יגיע אל סיומו, בין אם אריק מחבב אותו ובין אם לא. המשכו הוא לא sustainable והוא גם לא tenable והוא יגיע אל סיומו בדרך זו או אחרת3. השאלה רק היא אם זה יקרה ביוזמתנו כדי לתקן ולהמשיך או כי אנחנו כבר בפרק האחרון של הרעיון הציוני.
________________ 1לאומיות [ויקיפדיה] 2 תגובה 756801 3 הטיעון ״זה עבד עד עכשיו, אז אין סיבה שזה לא ימשיך לעבוד״ לא מחזיק מים כי את זה יכול להגיד גם הליצן המזיע במופע הקרקס שרץ בין המוטות כדי להמשיך לסובב עליהם צלחות. ככה לא בונים יסודות של מדינה.
|
|