בתשובה לשוקי שמאל, 10/05/24 23:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנקודה היא לא שזה "לא פשוט", אלא שזה נותן כח למשרטט מחוזות הבחירה להכריע את הבחירות. הנקודה היא לא ש"יש הרבה עובדי ציבור לא הגונים שישמחו לעסוק בחלוקות", הבעיה היא כשפוליטיקאים (להבדיל מאנשי ציבור) עוסקים בחלוקות. וזה הרי ההבדל בין ארה"ב לבריטניה. שאלת עדכון מחוזות הבחירה לא מטרידה מאד את הציבור הבריטי הרחב משום שזאת לא בעיה בבריטניה. שוב, בבריטניה מצאו פתרון טוב (יחסית) לבעיה הזאת, בארה"ב לא (ז"א בחלק מהמדינות דווקא כן, בחלק לא). לכן זאת בעיה בארה"ב, ולא בבריטניה. אלה שתי מדינות שונות בשתי יבשות שונות. יש בישראל 82 ערים. ב-7 מספר התושבים גדול מ-100,000 וקטן מ-160,000 (בית שמש, אשקלון, רחובות, בת ים, הרצליה, חדרה וכפר סבא), אז מצאנו 7 מחוזות בחירה, מה עם השאר? בירושלים יש כמעט מליון תושבים ובבית שאן יש פחות מ-20,000. ורבים מאזרחי ישראל לא מתגוררים בערים. אין דרך פשוטה למפות מחוזות בחירה מגבולות מוניציפלים (גם בבריטניה ובארה"ב אין קשר פשוט בין מחוזות בחירה ומחוזות מוניציפליים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל הטיעונים נגד השיטה האמריקנית אינם רלאבנטים אליי, מפני שאמרתי שאני מעדיף את השיטה הבריטית. בחרתי בה לא בגלל בעיית הגדרת אזורי הבחירה. הרציונל הוא להקטין את מספר המפלגות בקואליציית השלטון. חשבתי גם ששיטה דו-מפלגתית הוא מבנה שלא מתאים לישראל. חברה שבטית ומפולגת כמו ישראל זקוקה ליותר מפלגות. מובן שבערים ירושליים, ת"א, חיפה וכל עיר אחרת שיש בה יותר מ-120K בוחרים, יהיו יותר מאזור בחירה אחד. אבל עד כאן עם תכנונים על הנייר ואפויים למחצה. כפי שכתב אביב, שינוי שיטת הבחירות הוא מאד רחוק היום מן הריאליה של המציאות הפוליטית כאן. מטרת הדיון היתה להוכיח ששיטת הבחירות היחסית כאן מקיימת מנגנון של משוב חיובי עם השבטיות, הפלגנות והאירידנטה שהן מחלות קבע של החברה הישראלית. בעיניי הדבר שחשוב להביא לידיעת הציבור זה את התאוריה שמטרת הדמוקרטיה המודרנית אינה למסור את השלטון לידי הבוחרים, אלא לסייע בידם לבחור את הנבחרים שיקיימו את השלטון והמשילות הטובים ביותר שאפשריים. כדי לפדט את הבעיה, אציג זאת כך: המועצה הנבחרת שלנו לא אמורה למפות כל בן גוון של טיפשות, בערות וקנאות בעם שלנו. הנבחרים שלנו לא די בכך שהם נבחרו על ידינו, הם צריכים גם להיות מן המובחר של החברה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, חשבתי שכשהגבת לתגובה 768904 התייחסת אליה ולא לתגובה אחרת. בנוגע לשיטה הבריטית, בבריטניה אתה שומע הרבה פחות קיטורים על שרטוט מחוזות הבחירה בגלל שאתה שומע הרבה קיטורים על עצם השיטה ו(חוסר ה)הגיון שלה. הדיונים בבריטניה על שיטות בחירה אלטנרניביות הרבה יותר ערים מאלה שבישראל. למעשה, מספר התומכים בשינוי השיטה הוא באופן די עקבי כפול ממספר המתנגדים. כאמור, יש בישראל 82 ערים, 7 בגודל מתאים (בערך) למחוז בחירה יחיד. זה משאיר אותך עם שלוש בעיות, (א) 11 ערים עם אוכלוסיה גדולה מידי, (ב) 64 ערים עם אוכלוסיה קטנה מידי ו(ג)אוכלוסיה שלא גרה בערים. את הבעיה הראשונה לא תמיד כל כך קל לפתור על ידי פיצול. ברמת גן, למשל, יש 170,000 תושבים, אם תפצל אותה לשני מחוזות תקבל מחוז בגודל של 85,000 תושבים, אם תזכור שמחוז בית שמש הוא 160,000 זה נשמע לי קצת לא הוגן. את השניה והשלישית אני בכלל לא מבין איך אתה רוצה לפתור. עוד דבר שראוי להזכיר הוא שעל מנת שתוכל לקיים ועדה ציבורים שתקבע את החלוקה אתה צריך אמון ציבורי במומחים. בבריטניה האמון הציבורי במומחים הולך ונשחק, בישראל הוא כבר לא קיים. ראית את זה בבחירת שופטים, תראה זה הרבה יותר בשרטוט מחוזות הבחירה. אני מבטיח לך שאם למצביע ברמת גן יהיה כח כפול מלמצביע בבית שמש אני לא אהיה היחיד שישים לזה לב, מאחורי המטומטמים שמדברים בערוץ 14 יש אנשים חכמים שמאכילים אותם בעובדות (וב"עובדות") והם יחזרו על העובדה הזאת 100 פעמים ביום. הסיכוי היחיד של ועדה כזאת להתקיים בהצלחה הוא אם היא תהיה מכורה מראש לניצחון של הימין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |