 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל אפילו המוטיבציה הזו לא מסבירה למה לוקח שנה וחצי ויותר להשיג את המטרות האלה, כשהעצימות רק יורדת או מדשדשת. בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה - שגם הם לא היו בעצימות מקסימלית יחסית למלחמת יום הכיפורים למשל - נהרגו יותר פלסטינאים בעזה מאשר בכל הסכסוך היהודי-פלסטיני לדורותיו. ואלו גם היו החודשים שבהם היתה לישראל לגיטימציה לכל פעולה בעזה1. זה שמאז לאורך כבר 15 חודשים המלחמה שם מדשדשת לא עולה בקנה אחד עם מטרת ה"נקמה". אפילו להיפך - נראה שבחודשים רבים החמאס ניצל את התקופה כדי להתאושש, לגייס עוד עשרות אלפי מחבלים ולשלוט דה פקטו במשאבים של רצועת עזה ללא עוררין. מה שאומר שמטרת "המשך המלחמה ויהי מה" מסבירה הרבה יותר טוב את ההתנהלות של ממשלת ישראל בעזה. הרי דה-פקטו הטיעונים של שרי הממשלה להרחבת הפעילות בעזה מסתירים באופן עלוב את זה שהם מודים בעצמם שעד עכשיו המלחמה הזו היא כשלון חרוץ במונחי השגת המטרות המוצהרות שלה. כולל מטרת ה"נקמה". לו הנקמה היתה הסנטימנט המוביל בציבור, לא היתה תמיכה גורפת של 75% בסיום המלחמה והחזרת החטופים. 1 חוץ מנשק לא קונבנציונלי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |