 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהרגע שהתפרסמה העדות של בר, תהיתי מה הייתי עושה אילו ביבי היה מראיין אותי לתפקיד, ושואל אותי למי אהיה נאמן. אני כמובן אהיה נאמן לחוק ולא לביבי, אבל אומר לעצמי שכדאי לשקר ולומר לביבי שאהיה נאמן לו. מתישהו, אם אמונה, יהיה פיצוץ עם ביבי, אבל בינתיים ארוויח זמן למדינה. אם אומר לו את האמת ובגלל זה לא אמונה, אז ימונה מישהו שבאמת יהיה נאמן לביבי. נראית לי בחירה קלה, ואף מוסרית1, לא? 1 הקורא ע. קאנט מוזמן להמשיך להתהפך בקברו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלה מסוג השאלות שקשה לי להכריע בהן. לא שאני חסיד שוטה של אמירת אמת, אבל קבלת תפקיד ע"י הטעיה מכוונת היא פרקטיקה שקשה לי לתמוך בה, בעיקר מפני החשש שכך ימונו בעלי תפקידים גם בממשל אחר כשהשאלות עליהן הם יצטרכו להשיב תהיינה אחרות. האם הנסיבות המטורללות שלנו מצדיקות התנהגות כזאת1? בהחלט ייתכן, ואם זה מה שמר שרביט יספר אאמין לו ואמחא לו כפיים למרות הכל. מכל מקום, הנקודה העיקרית שלי היא פחות מה הוא ענה ויותר מה הוא נשאל. ביבי יותר חשוב ממנו. _______________ 1- כמו סרבנות. "יש הרבה סיבות טובות להתנגד לסרבנות, אבל לפעמים יש הרבה יותר סיבות לתמוך בה"2. 2- איש משרד החינוך מחדש היקר: מיד לאחר ששלחתי את ההערה הקודמת נמלאתי חרטה. היה זה רגע של ערפול חושים ואני מודיע קבל עם ועדה שאין לי היום שום קשר עם האידיוט שכתב אותה, שהיה סמולני בוגד אנטישמי מלא שנאה עצמית ושכח מזמן מה זה להיות יודונאצי. אופס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ''ד, במקרה זה התשובה פשוטה וברורה כאור היום. מי שאינו חייב בכך בתוקף עבודתו כעובד המדינה, צריך להימנע מכל מגע עם נתניהו וסביבתו הרעילה. להימנע פרושו להימנע מלחיצת יד או אפילו אמירת שלום. אפשר לטעון שזו מחווה חסרת משמעות ומעש. אבל היא נראית לי ההתנהגות ההגיונית היחידה במצב החמור כאשר רוה''מ לא זו בלבד שאינו רוה''מ שלך, אלא שהוא אוייב ממש (נניח כמו ארדואן או אחמד טיבי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן הצביע על הבעייתיות בגישה הזאת: היא משאירה את השטח לביביסטים. היית רוצה את עופר וינטר כרמטכ"ל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קורא למי שנמצא שם להתפטר. אני בהחלט חושב שאסור להסכים להתמנות על ידו. כל מי שממונה על ידו הוא בחזקת משתף פעולה איתו. BB אינו בחזקת רוה"מ שאינך מסכים אתו. הוא בחזקת מי שמפעיל בגלוי מכונת הסתה ותעמולה כנגדך. מי שמתמנה ואינו מסכים עמו, מבטיח הבטחות שווא כאילו יוכל לסכל את מדיניותו הנפשעת. מצד שני, גם אלו המסכימים אתו וממונים על ידו, לא תמיד מבצעים אותה. ולא חסרים דוגמאות לכאן ולכאן. אני מניח שמי שמתנגד לBB, סיכוייו להתמנות קלושים. הממונים המדוברים הם אלו העומדים מן הצד. ובשעה חמורה זו, אלו העומדים מן הצד, נזקם אינו פחות מאלו התומכים ברשע בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר שזו בחירה קלה, פרקטית או מוסרית, עבור אדם נקי כפיים. נראה לי שהבעיה מסתתרת בהנחה שהבוס של המאפיה מראיין ומספיקה לו התשובה הפשוטה ״אני נאמן״ כדי לקבל זאת כהבטחת נאמנות. מאפיה לא עובדת ככה ואנשים שמנהלים מאפיה הם לא טאמבלים (עד כדי כך). כדי להוכיח נאמנות, לא מספיק רק לענות בראיון ״אני אהיה נאמן״. התשובה הזאת היא תנאי הכרחי, אך סביר להניח שלא מספיק, כדי להתקבל לתפקיד. אחרי שאתה נותן תשובה כזאת, אתה רק בתחילת הדרך שלך אל הספירלה מטה שהיא הצטרפות אל המאפיה הליכודית. נאמנות במאפיה בנויה על בניה של שותפות גורל - אם תפיל אותי, אז אתה נופל איתי. לכן סביר להניח שיהיו שאלות המשך לראיון שיקשו עליך (בהנחה שאתה אדם נקי כפיים) להתקבל לתפקיד. אתה צריך להצליח להוכיח לבוס המראיין שאתה מוכן להתלכלך (או שאתה כבר מלוכלך). זה יעשה בשתי רמות: שאלות בהן אתה צריך לענות תשובות ברורות לגבי זה שאתה מוכן לבצע פעולות לא אתיות, שיתקבלו כבעייתיות לקריירה שלך אם הן יפורסמו ו/או אף הסכמה שלך לבצע פעולות מנוגדות לחוק. סביר להניח שהתשובות הללו יוקלטו (וישמרו באיזו כספת לשעת כושר) והמראיין לא יסתפק רק בקבלת הבטחת נאמנות. סביר להניח שגם ידרשו ממך לבצע ״פעולות להפגנת נאמנות״ (סביר להניח מפוקפקות) עוד לפני שממש קיבלת את התפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אם מישהו מוצא את עצמו בפוזיציה הזו והוא מזהה נתיב כלשהו להפלת מגדל הקלפים, אז הצהרת נאמנות שקרית וביצוע אי אילו פעולות בגבול הסביר (כאלה שהנזק שלהם הוא לא בלתי הפיך, בדומה לשוטר סמוי שמסניף שורת קוק או שודד פיצוציה), לא בהכרח אמורות להוות קו אדום. כמובן שלא מובטח לו שאם וכאשר דברים יתפוצצו אז מעשיו יתקבלו בהבנה מבחינה משפטית, אבל גם לא מובטח לו שלא, ואולי זה סיכון ששווה לקחת (או לא). אתה מציג טת ״שותפות גורל - אם תפיל אותי, אז אתה נופל איתי״ כדבר רע, אבל אם קיימת אפשרות אמיתית להפיל (או לבלום) אז יכול להיות שיש מחירים שפלוני כלשהו יחליט ששווה לו לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרה בפשע מאורגן היא שהאנלוגיה הציורית ״מגדל קלפים״ היא לא תאור מוצלח במיוחד. המגדל מתוכנן כך שהוא ממשיך לעמוד יציב על ידי עמידה על קופים וחיילים פשוטים שאפשר לזרוק מתחת לאוטובוס בשעת הצורך ולהחליפם באידיוטים אחרים. בוס הגדול תמיד נמצא רחוק מהאירועים. (מה? לא ידעתי! לא משכו בדש מעילי) פעולות בגבול הסביר הופכות מהר מאוד ובלי לשים לב לפעולות בגבול הלא סביר. פעולות בגבול הלא סביר מעניקות לך אויבים מקרב אלה שעליהם רצית להגן. המצב לחלוטין לא דומה למצב של שוטר סמוי שמסניף שורת קוק או שודד פיצוציה, זאת משום שמאחורי השוטר הסמוי יש מערכת פורמלית שהפעילה אותו ומתעדת את תפקידו ככזה (בניגוד לתסריט המתואר למעלה של אדם שמחליט על דעת עצמו להתלכלך כסוכן סמוי שגייס את עצמו לתפקיד). אני לא אומר שזה בלתי אפשרי. אני רק טוען את ההיפך ממה שירדן טען למעלה. אני טוען שגם אם זאת בחירה אפשרית, היא בטח לא בחירה קלה (עבור אדם נקי כפיים) ובגלל הקלות בה מי שכבר התלכלך יכנס לסחרור של היזון חוזר של סידרה של פעולות לא מוסריות, ספק גם אם הבחירה הראשונה היתה בחירה מוסרית. בניגוד למה שרצו ללמד אותנו ההורים, הפשע כן משתלם, כאשר הוא מאורגן מספיק. לנסות לפרק מאפיה מבפנים זה לא פרויקט שאדם סביר לוקח על עצמו בקלות דעת. זה מסוג הבחירות שהן לא סתם סיכון, אלא ממש הימור כ״נגד הבית״. אפשר לתאר זאת כסיפור על גבורה והקרבה, אבל מעשית רוב הסיכויים שהמהמר יפסיד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |