 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא סביר שזו בחירה קלה, פרקטית או מוסרית, עבור אדם נקי כפיים. נראה לי שהבעיה מסתתרת בהנחה שהבוס של המאפיה מראיין ומספיקה לו התשובה הפשוטה ״אני נאמן״ כדי לקבל זאת כהבטחת נאמנות. מאפיה לא עובדת ככה ואנשים שמנהלים מאפיה הם לא טאמבלים (עד כדי כך). כדי להוכיח נאמנות, לא מספיק רק לענות בראיון ״אני אהיה נאמן״. התשובה הזאת היא תנאי הכרחי, אך סביר להניח שלא מספיק, כדי להתקבל לתפקיד. אחרי שאתה נותן תשובה כזאת, אתה רק בתחילת הדרך שלך אל הספירלה מטה שהיא הצטרפות אל המאפיה הליכודית. נאמנות במאפיה בנויה על בניה של שותפות גורל - אם תפיל אותי, אז אתה נופל איתי. לכן סביר להניח שיהיו שאלות המשך לראיון שיקשו עליך (בהנחה שאתה אדם נקי כפיים) להתקבל לתפקיד. אתה צריך להצליח להוכיח לבוס המראיין שאתה מוכן להתלכלך (או שאתה כבר מלוכלך). זה יעשה בשתי רמות: שאלות בהן אתה צריך לענות תשובות ברורות לגבי זה שאתה מוכן לבצע פעולות לא אתיות, שיתקבלו כבעייתיות לקריירה שלך אם הן יפורסמו ו/או אף הסכמה שלך לבצע פעולות מנוגדות לחוק. סביר להניח שהתשובות הללו יוקלטו (וישמרו באיזו כספת לשעת כושר) והמראיין לא יסתפק רק בקבלת הבטחת נאמנות. סביר להניח שגם ידרשו ממך לבצע ״פעולות להפגנת נאמנות״ (סביר להניח מפוקפקות) עוד לפני שממש קיבלת את התפקיד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אם מישהו מוצא את עצמו בפוזיציה הזו והוא מזהה נתיב כלשהו להפלת מגדל הקלפים, אז הצהרת נאמנות שקרית וביצוע אי אילו פעולות בגבול הסביר (כאלה שהנזק שלהם הוא לא בלתי הפיך, בדומה לשוטר סמוי שמסניף שורת קוק או שודד פיצוציה), לא בהכרח אמורות להוות קו אדום. כמובן שלא מובטח לו שאם וכאשר דברים יתפוצצו אז מעשיו יתקבלו בהבנה מבחינה משפטית, אבל גם לא מובטח לו שלא, ואולי זה סיכון ששווה לקחת (או לא). אתה מציג טת ״שותפות גורל - אם תפיל אותי, אז אתה נופל איתי״ כדבר רע, אבל אם קיימת אפשרות אמיתית להפיל (או לבלום) אז יכול להיות שיש מחירים שפלוני כלשהו יחליט ששווה לו לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרה בפשע מאורגן היא שהאנלוגיה הציורית ״מגדל קלפים״ היא לא תאור מוצלח במיוחד. המגדל מתוכנן כך שהוא ממשיך לעמוד יציב על ידי עמידה על קופים וחיילים פשוטים שאפשר לזרוק מתחת לאוטובוס בשעת הצורך ולהחליפם באידיוטים אחרים. בוס הגדול תמיד נמצא רחוק מהאירועים. (מה? לא ידעתי! לא משכו בדש מעילי) פעולות בגבול הסביר הופכות מהר מאוד ובלי לשים לב לפעולות בגבול הלא סביר. פעולות בגבול הלא סביר מעניקות לך אויבים מקרב אלה שעליהם רצית להגן. המצב לחלוטין לא דומה למצב של שוטר סמוי שמסניף שורת קוק או שודד פיצוציה, זאת משום שמאחורי השוטר הסמוי יש מערכת פורמלית שהפעילה אותו ומתעדת את תפקידו ככזה (בניגוד לתסריט המתואר למעלה של אדם שמחליט על דעת עצמו להתלכלך כסוכן סמוי שגייס את עצמו לתפקיד). אני לא אומר שזה בלתי אפשרי. אני רק טוען את ההיפך ממה שירדן טען למעלה. אני טוען שגם אם זאת בחירה אפשרית, היא בטח לא בחירה קלה (עבור אדם נקי כפיים) ובגלל הקלות בה מי שכבר התלכלך יכנס לסחרור של היזון חוזר של סידרה של פעולות לא מוסריות, ספק גם אם הבחירה הראשונה היתה בחירה מוסרית. בניגוד למה שרצו ללמד אותנו ההורים, הפשע כן משתלם, כאשר הוא מאורגן מספיק. לנסות לפרק מאפיה מבפנים זה לא פרויקט שאדם סביר לוקח על עצמו בקלות דעת. זה מסוג הבחירות שהן לא סתם סיכון, אלא ממש הימור כ״נגד הבית״. אפשר לתאר זאת כסיפור על גבורה והקרבה, אבל מעשית רוב הסיכויים שהמהמר יפסיד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |