 |
הצרה בפשע מאורגן היא שהאנלוגיה הציורית ״מגדל קלפים״ היא לא תאור מוצלח במיוחד. המגדל מתוכנן כך שהוא ממשיך לעמוד יציב על ידי עמידה על קופים וחיילים פשוטים שאפשר לזרוק מתחת לאוטובוס בשעת הצורך ולהחליפם באידיוטים אחרים. בוס הגדול תמיד נמצא רחוק מהאירועים. (מה? לא ידעתי! לא משכו בדש מעילי)
פעולות בגבול הסביר הופכות מהר מאוד ובלי לשים לב לפעולות בגבול הלא סביר. פעולות בגבול הלא סביר מעניקות לך אויבים מקרב אלה שעליהם רצית להגן. המצב לחלוטין לא דומה למצב של שוטר סמוי שמסניף שורת קוק או שודד פיצוציה, זאת משום שמאחורי השוטר הסמוי יש מערכת פורמלית שהפעילה אותו ומתעדת את תפקידו ככזה (בניגוד לתסריט המתואר למעלה של אדם שמחליט על דעת עצמו להתלכלך כסוכן סמוי שגייס את עצמו לתפקיד).
אני לא אומר שזה בלתי אפשרי. אני רק טוען את ההיפך ממה שירדן טען למעלה. אני טוען שגם אם זאת בחירה אפשרית, היא בטח לא בחירה קלה (עבור אדם נקי כפיים) ובגלל הקלות בה מי שכבר התלכלך יכנס לסחרור של היזון חוזר של סידרה של פעולות לא מוסריות, ספק גם אם הבחירה הראשונה היתה בחירה מוסרית.
בניגוד למה שרצו ללמד אותנו ההורים, הפשע כן משתלם, כאשר הוא מאורגן מספיק. לנסות לפרק מאפיה מבפנים זה לא פרויקט שאדם סביר לוקח על עצמו בקלות דעת. זה מסוג הבחירות שהן לא סתם סיכון, אלא ממש הימור כ״נגד הבית״. אפשר לתאר זאת כסיפור על גבורה והקרבה, אבל מעשית רוב הסיכויים שהמהמר יפסיד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות