 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שעניין הנקמה הוא חשוב. אני חושב שכולם יסכימו שזה רגש נפוץ מאד אצל בני אדם בכלל. זה לא עושה אותו למעניין. אצל היודו-נאצים זה מעין אקסיומה דתית ועיקר אמונה. כך שכל ה"נימוקים" למענה אינם אלא רציונליזציה של פסיכופטיה מושרשת היטב. אצל האחרים, זה רגש שמכירים בקיומו אבל לא הופכים אותו למורה דרך לחיים. אותי יותר מעניינת ומפתיעה ההזדהות הרחבה מאד שיש בכל הציבור כלפי המאבק של משפחות החטופים. בתופעה הרחבה הזו הכי פחות מעניינים הרדיקלים משני הכיוונים המנסים לרכב על הגל כדי לקדם עניינים שבכלל לא קשורים לחטופים. המפתיעה והמעניינת היא התגובה של מרכז הציבוריות. ההתנהגות של תנועת משפחות החטופים נקבעת במידה רבה ע"י הקצה הסקטוריאלי שלה. העמדה הקיצונית הזו גורסת שמצוקת החטופים ומשפחותיהם היא הנושא המרכזי בחיים הישראליים וכל השאר כפוף לכך. א. זו אינה בהכרח עמדת כל המשפחות או אפילו הרוב. אבל המעניין הוא שאפאחד אינו מבקר את הגישה הזו. ב. הגישה הזו של שחרור החטופים ואפסי עוד, דומה מאד לעמדת החרדים בשאלת הגיוס. אך בעוד האחרונים זוכים לעוינות ובוז מצד רוב הציבור, הראשונים זוכים להבנת כולם. ג. הסקטוריאליות של משפחות החטופים כל כך פופולארית שהיא עשוייה לשמש ספין בחירות מרכזי של שלטון הימין. תחת הטענות "כל עוד החטופים בשבי, אין זה הזמן לעסוק בבחירות" ו-"קיום בחירות מפקיר את החטופים", עשוי להשאיר רבים בבית ולפעול באופן חד צדדי לטובת שרידות השלטון הנוכחי. ד. רבים מתארים את ההזדהות עם משפחות החטופים כארץ ישראל היפה וכשריד של הפטריוטיות הישראלית הישנה. אני חושב שמדובר יותר במנטליות קולקטיבית של קורבנות אסון. כולנו יודעים שבקלות יכולנו להיות בין החטופים ומשפחותיהם ולכן קל מאד להזדהות עם מצוקתם שהיא בעצם הפחד שלנו. ה. רבים רואים בהזדהות עם מחאת משפחות החטופים מפגן של סולידריות והזדהות ישראלית. אני חושש שמדובר כאן במראה מעלת עשן ומוליכת שולל. הסולידריות החיצונית מחפה על חגיגה של ניהיליזם אינדיבידואלי והתפכחות מן הזהות בין האינטרס האישי לאינטרס הישראלי-ציוני הקולקטיבי. ו. הקושי להודות בכך שגורלם של 20 החטופים נתון בידיהם של פסיכופטים כמו יחיא סינואר ודניאלה וייס ושל מדינאים צבועים והליוצנטריים כמו BB וטראמפ, גורם לאנשים רבים לתלות יהבם בפעילות העקרה של משפחות החטופים. משפחות החטופים אולי אגוצנטריים כמו כולם, אבל הם לפחות כנים ובאמת גורלנו משותף. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |