בתשובה לאריק, 11/06/25 10:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפרשנות שלך לדעותי היא יותר מלא מדויקת. אפשר אפילו להגיד שפשוט לא נכונה. אני מתנגד בתוקף לביטול הצביון היהודי של מדינת ישראל. זה ההיפך הגמור מהדעה שלי. אי ההבנה בינינו נובעת מאי ההסכמה על מה זה צביון יהודי ומה מקומה הראוי של הדת היהודית (בכלל והאורתודוכסית בפרט). אנחנו גם לא מסכימים על מה הציונות והקמת מדינת ישראל אמורים היו לעשות לגבי היחס שבין היהודי/ישראלי לבין מוסדות השלטון לבין מוסדות הדת לבין האורתודוכסיה (ולמה לדעתי הנסיון הזה נכשל באופן שגם אלו שקוראים לעצמם היום ציונים ליברלים נטשו את כוונת האבות המיסדים הן לגבי תפקידה של הציונות והן לגבי ליברליזם). אם נתעלם מסוגיות הסכסוך הישראלי-ערבי, בסיווג האידיאולוגי שלך אני הייתי אומר שאני יהודי-ציוני-ישראלי-ליברלי (אבל עם לב שבור ושאיבד אמון בישראלים אחרים שמכנים את עצמם ציונים ליברלים). לכן, היום אני יותר ציני, פחות ישראלי (עם מגמה להיות אפילו פחות) ופחות ציוני. פחות ציוני לא בגלל שאני מאמין פחות בציונות, אלא כי אני חושב שהרוב המוחלט של הציבור (גם אלה שמכנים את עצמם ציונים) נטש את הדרך (או הלך לאיבוד בתוך נרטיב הסטטוס קוו, בלבול האילוצים הקואליציונים בחזון המקורי, חיבה לתאור הגם וגם שלדעתי הוא הבעיה ולא הפתרון, קבלה של קיום אקס טריטוריות וכל הג׳ז הזה). אני תומך בקיום בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אידיאולוגית אני מחזיק באותן דעות שהיו להרצל ולדב״ג בעניין זה. אני אפילו מסכים עם ה״אם תרצו אין זו אגדה״. הדבר שאני יותר ויותר לא מסכים איתם הוא שאני לא שותף לאופטימיות שהיתה להם לגבי העם הזה - אני חושב שאתם לא באמת רוצים ולכן זו, לצערי, בכל זאת אגדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שאנחנו באותו מחנה! מהו אותו "צביון יהודי" שאתה מוכן לשמור? 1. האם אתה מסכים עם החלטות בג"ץ שלעתים חוק שעות עבודה ומנוחה (1951) האוסר על יהודים לעבוד בשבת גובר על חוק יסוד: חופש העיסוק? ראה בג"ץ "הנדימן נגד מדינת ישראל" מ 2003 (רק 5 עמודים שמתמצתים ענין שנדון באריכות קודם)? נכון שהשופט אגרנט היה יותר ליברלי (בג"ץ מירון נגד שר העבודה [ויקיפדיה]) והרבה יותר אקטיביסט בטרם חוקק חוק יסוד: חופש העיסוק. איפה אתה עומד? 2. האם אתה מוכן שחיילים ייענשו על אחזקת חמץ בבסיס בפסח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מהו צביון יהודי דיברתי ועניתי וחפרתי בלא מעט תגובות (חלק מהן ישירות לך) וכבר תארתי את העמדה שלפרש את ״צביון יהודי״ כ״צביון האורתודוקסיה היהודית״ זה לא ציונות אלא ההיפך הגמור ממנה (כי יהדות זה הרבה יותר דברים ואנשים מאשר היהדות-האורתודוקסית). גם עניתי (עם עמדות סופר שמרניות/מתונות/על סף המשעממות) על השאלות הספציפיות לגבי חוקי שבת בישראל ולגבי הסוגיה עליה מדינת ישראל תעמוד או תיפול - מה לעשות עם חייל שנתפס עם סנדוויץ עם פסטרמה וגבינץ או על נושא כשרות המטבחים בצה״ל. לשים את השאלות בסעיף 1 ו-2 במרכז המטא-ויכוח הפוליטי בישראל, לדעתי, זה התחלת הדיון מקבלת ההנחות של הנרטיב שלך (הגם וגם / הסטטוס קוו / האיזון בין דתיים/מסורתיים לחילוניים, האיזון הקדוש של משיכת החבל לכאן ולשם, כמן איזה עמוד תווך של מדינת ישראל) וניהול הדיון של חיפוש דרך האמצע תחת ההנחות הללו. אני לא מסכים עם ההנחות וטוען שמה שאתה חושב שהוא עמוד התווך של מדינת ישראל (By design) הוא הבאג במימוש (Tech debt וטעויות מתכנת שלא פעל על פי ה-Specs בגלל אילוצים ב-Sprintים). זה בדיוק מה שמיאש: בתוך המחנה ״שלנו״ מתנהלים הויכוחים שאמורים היו (ולדעתי אכן היו פעם) להיות הויכוחים של הציונות עם סמוטריץ׳, בן גביר, החרדים והציונות הדתית. בגלל זה, אני ממש לא שמח שאנחנו באותו המחנה. המחנה הזה רוצה לשים את בנט ראש ממשלה. זה מחנה זה? זה מחנה דמיקולו. לא תודה. אתם לא רוצים ולכן זו אגדה. לא רוצים? לא צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בן גוריון טוב לשנינו אנחנו באותו מחנה. את הבאג/פיצ'ר הזה אתה כבר לא יכול להוציא כי הוא בליבת המערכת ומספיק אנשים מתייחסים אליו כפיצ'ר יסודי. הוא לא עיקר העניין אבל הוא תנאי יסודי בכך שזו הפרשנות של בג"ץ ל"יהודית ודמוקרטית". כלומר הפרשנות של הצד הליברלי יותר, הצד שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |