בתשובה לאריק, 11/06/25 10:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני מציע שבמקביל לחלוקה שאתה עושה, בה "אנחנו" מיעוט, יש את החלוקה שאני עושה בה "אנחנו" הרוב." הציטוט הזה ממך, נראה גם לי מרכזי. נשמת אפו של החיבור בין דמוקרטיה לבין חברה שבטית ומפולגת (ע"ע ארה"ב) היא היכולת לעשות פשרות ולבנות קואליציות. א. מחלוקת מרכזית בינינו, היא תאור ה"שליש" המכונה בפי א-פוליטי. כמו בגנטיקה, ההרכב של השלישים הוא עניין סטטיסטי ולא מבני. אבל, אני מסכים שהשליש הא-פוליטי נוטה ברובו למסורתיות ולתפיסת עולם ימנית (במובן לאומי-בטחוני). ולכן קואליציית הימין בין הימין המלא לימין הא-פוליטי היא טבעית וגם יוצרת רוב ברור של כ-70%. במובן הזה אנו מיעוט "טבעי". ב. אני לא מסכים למשתמע ממשנתך, כאילו השליש הא-פוליטי מחוייב לדמוקרטיה ליברליזם והומאניזם. בעיניי השליש הזה מאופיין במחוייבות חלשה לאיזמים למיניהם והעדפת שיקולים דינמיים, תועלתניים ומזדמנים. אני חושב שמחנה השמאל מחוייב למה שהייתי מתאר כערכים אנטי-נאציים. למשל מוסכם עלינו שמדיניות של "ניקוי אתני" אינה יכולה להיות משאת נפש באידאה הפוליטית שלנו. מוסכם אצלנו שהרעבה והריגה של ילדים אינה משמחת אותנו. את הנאמנות לעיקרון הזה הייתי מתאר כעקרונית ודתית. בשליש הא-פוליטי העיקרון הזה קיים אך הוא כפוף לשיקולים אחרים וזמניים. נכון לעכשיו העיקרון הזה "מושתק" ע"י שיקולים רגשיים, בטחוניים ולאומיים. וזה מה שיוצר את הרוב הגדול בציבור היהודי האדיש לסבל האזרחים העזתיים. ג. אם להיות אופטימי ולהאמין לסקרים, הכשלונות, הקיצוניות והקקיסטוקרטיה של הימין המלא, עשויים להתבטא בקואליציה של הימין הא-פוליטי עם השמאל וליצור רוב זמני אחר. אשרי המאמין. אני רוצה להתייחס ולתקן גם לגבי ברית ארבעת הפינות בראייתי. ד. ברית ארבעת הפינות שניסחתי היתה מבנה תיאורטי שנועד לתאר את האידיאולוגיות שמרכיבות את קואליציית ה-64. הקונסטרוקציה הזו מטיבה לתאר את הדעות במחנה והיא נועדה בעיקר לתאר את ההרמוניה בקואליציה: העדר חילוקי דעות קריטיים בתוך המחנה. זה מתבטא גם בעובדה שרוב תומכי הברית השתייכו ליותר מפינה אחת. ה. הפינות המקוריות שלי היו החרדית, הדת"לית, המזרחית-צוא"ש (צוררי אשכנזים) והרויזיוניסטית-לאומית (לוין, הנגבי וכאלו). על הצל ולה-פמילייה בכלל לא חשבתי. הללו הם חוליגנים פוליטיים ש"מקלקלים" את התבניות שלי. נכון שחוליגנים פוליטיים בד"כ נדבקים לרדיקליות אידאולוגית. אבל מנהגו של עולם הוא שהם לעיתים מחליפים את האידיאולוגיה שלהם בקיצוניות ההפוכה, אבל החוליגניזם נשאר אותו הדבר. גם בשמאל יש מיני גידולים של שמאל קיצוני, עובדי השטן וסלבים צוררי יהודים. הכל זה שאלה של מספרים וגודל. כפי שציינתי התבנית של ארבעת הפינות מטיבה לפרוש את הדעות. היא פחות טובה בפרישת המרחב האנושי של הבייס. ו. וגם ההרמוניה האידאולוגית שהמבנה הזה נועד להסביר כבר אינה קיימת. חילופי הדעות וריבוי הכיפות הסרוגות בין נפגעי פעולות האיבה, הפכו את שאלת גיוס החרדים שהיתה בעבר עניין שולי (של טהרנים וטרחנים משפטיים של שיוויון וזכויות) הפכה בצוק העיתים למחלוקת קריטית. ז. מעניין בעיניי איך המחלוקת האידאולוגית הזו, חלחלה בדרך לא דרך לכנסת (כאשר לאף ח"כ קואליציוני אין אינטרס לקצר כהונתו) ומסכנת את המשך הקדנציה. זוהי הסיבה שאני מאמין, בניגוד לכל חישוב הגיוני, שהממשלה עומדת ליפול. ומי יודע אם היא לא תיפול בגלל רגשי הקיפוח של אריה דרעי הרואה כיצד הליכוד מוכן להפר את דבר הבג"ץ כדי להדיח את היועמ"שית, מה שלא היה מוכן לעשוץ כדי להחזיר את דרעי לכס המיניסטר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |