 |
1ב. הגישה הרווחת היא שהצורך או הכורח הוא אבי ההמצאה, וכלשונו של ג'ארד דיימונד: "ההמצאות מופיעות כאשר לחברה יש צורך שלא בא על סיפוקו". ׳פרויקט מנהטן׳ מהווה דוגמה מצוינת לכך. יחד עם זאת – ולרוב – לא תמיד נכון הדבר, שכן רוב ההמצאות הן אלו המולידות את הצורך בהמשך חייהן. דוגמה בולטת בת ימינו היא המצאת האינטרנט. ההמצאה, כמו האדם הממציא, יכולה להתגלות או לא להתגלות, להתקבל או להידחות על ידי החברה והממסד. אם התקבלה ההמצאה, לא תמיד הצורך יאלץ ליישם אותה. יפן, למשל, אימצה את המצאת אבק השריפה רק במאה ה-19, למרות שאבק השריפה הגיע אליהם מסין עוד במאה ה-13. המצאות יכולות לשנות עולמות בתרבות האנושית. יש המצאות שלא הותרו לשימוש יזמות פרטית והחברה, והוגבלו לשימוש רק על ידי הממסדים השלטוניים ו/או הדתיים. ׳המצאת הדפוס׳ היא דוגמה מתבקשת לאבחון טענות אלו. המצאתו של יוהאן גוטנברג מגרמניה שינתה עולמות במלוא מובן המילה הכתובה. גוטנברג כינה את המצאתו בשם ׳אומנות הכתיבה המלאכותית׳. הבינה חייבת את עוצמתה לכתיבה, וזו האחרונה חייבת לקריאה. גוטנברג החל את ניסיונותיו בייצור מכונת הדפוס בשטרסבורג ולאחר מכן במיינץ. הוא הצליח למצוא את התבנית הנכונה לייצור האותיות, להרכיב את הסגסוגת הנכונה של המתכות שמהן יוצרו האותיות, אשר הכילה עופרת, בדיל ואנטימון. הוא עיצב בצורה מיטבית את המסגרות עליהן הונחו האותיות, והצליח לאתר את הדיו המתאים לשימוש במכונות הדפוס, שהופק משמן פשתן ואבקת פחם. לכוונן בצורה מיטבית את עוצמת הלחץ של המכבש על גבי הנייר. למימוש המצאתו הוא היה חייב להיעזר בהון של יזמים פרטיים שהסכימו להשקיע את הונם והאמינו במוצר, ולשם כך הוא פנה ליוהאן פוסט ולחתנו פטר שפר. גוטנברג לא רווה נחת מהשותפות הזאת ולא זכה לאכול מפרי המצאתו, אבל שותפיו דאגו לפחות להנציח את שמו בשנת 1505 בדברים אלו: "יוהאן גוטנברג, איש התושייה המציא את האמנות הנפלאה של הדפוס בשנת 1450 לאדונינו, שלאחריה היא שוכללה והושלמה הודות לחריצותם, להשקעתם ולעבודתם של יוהאן פוסט ופטר שפר בעיר מיינץ".
המצאות מהפכניות חייבות את הכרת הטוב ל׳כתפי הענקים׳ עליהם הן עמדו. ׳החותמת׳ הראשונה המכונה דיסקית פאיסטוס [ויקיפדיה] ומתוארכת למחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה. בהמשך, במאה השישית, יוצרו בסין חותמות גדולות על בסיס הטכניקה הקסילוגרפית -xylograph שהיא הדפסה באמצעות חותמות העשויות מלוחות עץ שנמשחו בדיו וביצעו את פעולת ההדפסה הראשונה על נייר שהומצא גם הוא בסין במאה השנייה. השיטה הייתה נפוצה במזרח אסיה ובאירופה לפחות מסוף המאה ה-14. באותה תקופה, לורנס יאנסן קוסטר מארצות השפלה ניסה גם הוא להדפיס באמצעות יציקת אותיות על תבניות מעץ ולא ממתכת, כמו אצל גוטנברג, ולא הצליח, ולכן הוא לא זכה לתואר הממציא. להמצאה הזאת, יצירת אותיות בודדות וניידות היה כבר תקדים מסין במאה ה-11 שייצרו אותיות בודדות מחרס ומדבק, או מקוריאה במאה ה-13 בייצור אותיות מברונזה. המצאתו של גוטנברג היא שכלול של הטכניקה הקסילוגרפית או שדרוג הקסילוגרפיה לטיפוגרפיה [ויקיפדיה]. הצלחת ניסיונותיו של גוטנברג מהמערב נובעת מפשטות הכתב האלפביתי ומיעוט אותיותיו – כ-30 אותיות – וזאת לעומת אלפי האותיות בכתב המזרח. לא מן הנמנע שגוטנברג למד את טכניקת האותיות המטלטלות מהקוריאנים או משבט האויגורים ששכן במאה ה-13 בין מונגוליה לכורדיסטן, ופיתח גם הוא – אולי בהשראת הקוריאנים – אותיות מטלטלות בכתב השבטי שהיה אלפביתי והושפע מהארמית. כמו לורנס, בני השבט לא הצליחו בפיתוח ההמצאה בגלל השימוש בתבניות מעץ ולא ממתכת.
עד המצאת הדפוס, הספרות הייתה נקראת מהכתב הנדיר ומושמעת בקול מול השומעים. המרצה באוניברסיטאות שקמו באירופה בתחילת המאה ה-12 היה עומד על הבמה ומקריא טקסט לתלמידים מתוך ספר ענק שנכתב בחדרי העתקה המכונים סקריפטוריה, בהם הנזירים העתיקו בכתב יד על גבי עורות של פרות, כבשים או עגלים וטלאים – כתבים שונים מיוונית ללטינית, כתבי קודש וכו'. סטודנט שהיה צריך לעיין בטקסטים הנלמדים היה יכול ללכת לבתי ההעתקה שכונו גם Stationery:stationer Stationery#History_of_stationery [Wikipedia] ולבקש מהם שיכתבו עבורו דף ספציפי מתוך הספר. בהמשך, הקלף הוחלף בנייר שהגיע דרך המוסלמים מסין במאה ה-13 ויוצר מסיבי בדים וסמרטוטים שהופקו בעיקר מפשתן. הביקוש הגובר – הצורך – כתוצאה מגידול האוכלוסייה העירונית לכתבי יד ולספרים, כנראה דחף את היזמים לחפש דרכים לשכפול מהיר של המילה הכתובה. הצלחת ההמצאה הייתה פנומנלית במונחי התקופה. עד לשנת 1500 יצאו לאור למעלה מ-40,000 כותרים, שווי ערך ל-10 מיליון ספרים (מחושב לפי מהדורות של 250 ספרים בממוצע לכותר). בשנת 1550 כבר היו באירופה 60 מיליון ספרים, ובסוף המאה ה-16 למעלה מ-150 מיליון ספרים. בהתחשב שמאז תחילת הכתב ועד המאה ה-15 נכתבו כמה עשרות אלפי ספרים, הרי שהזינוק בפרק הזמן הקצר הוא דרמטי לכל הדעות. כתב הדפוס שודרג ושופר. פורמט הספר לפי ה׳קודקס׳ הרומאי מוזער מכרכים ענקיים שהיו בגודל של חצי גיליון, לספרים בגודל שמינית הגיליון. הוכנסו אותיות קטנות במקום האותיות הגותיות הגדולות, ונקבעו כללים לסימני פיסוק. בספרים שהודפסו מסוף המאה ה-15 כבר עוצבו עמודי שער עם פירוט של שם הספר, שם הכותב, שם המו"ל, מפתחות ואינדקסים. כתבי אפלטון ואריסטו ושאר הפילוסופים, הרופאים ואנשי המדע היוונים הודפסו לראשונה בשפה היוונית ב׳בית הדפוס האלדיני׳ מוונציה שהפיץ את תרבות הרנסנס, והוציא לאור גם ספרים בעברית ובארמית. רבי המכר של הספרות הלא דתית באותה תקופה היו: ׳על חיקוי ישו׳ שזכה ל-99 מהדורות. ׳ספר הפתגמים׳ שזכה לתפוצה של 34,000 ספרים, ורב המכר ׳ספינת השוטים׳ – סאטירה חברתית שתורגמה לשפות שונות ובעשרות מהדורות. אם בשנת 1500 כ-75% מהספרים נכתבו בשפה הלטינית, הרי שבשנת 1600 היחס היה הפוך, לטובת השפות הלאומיות שהרחיבו את קהל הקוראים והכותבים. ספרות ההגות והפילוסופיה והתיאולוגיות הנוצריות נכתבו עדיין לרוב בשפה הלטינית, אבל הספרות היפה והשירה נכתבו בשפות הלאומיות שהתעשרו והתחזקו על חשבון הדיאלקטים, דבר שגרם לחיזוק תחושות הלאומיות בקרב תושבי המדינות-ממלכות. יחד עם זאת, צמצום הדיאלקט לטובת עיקר השפה צמצם והעלים שפות רבות, ואכן החל מהמאה ה-16 מספר השפות הצטמצם במידה ניכרת.
הקריאה בקול האנושי היא אמנות אקוסטית, ומאז המצאת הדפוס היא מכוונת אל העין, ולכן היא אמנות הקריאה. תרבות הספר כמעט והשמידה את תרבות האפוס המסופר והורידה אותו לדרגת הרומן. בתחילה, המצאת הדפוס לא איימה על הנצרות, אבל לאחר שהכנסייה הבינה את עוצמתה של המהפכה היא הולידה את הצנזורה על הספרות המודפסת והנכתבת, שהצליחה להאט במידה מסוימת את המהפכה, ואף על פי כן, המהפכה נוע תנוע. ה׳פייק ניוז׳ הופץ במהירות ולמרחקים באמצעות פמפלטים ומנשרים שבחלקם סייעו למסעות הרג ורציחות. מסעות השמד נגד הכישוף שגרם לרציחתם של למעלה מ-100,000 בני אדם, שרובן היו נשים, הואצו תודות לפרסומי ה'פייק', כדוגמת הספר שהודפס בשנת 1486 בשם ׳פטיש המכשפות׳ שנתן סימנים במכשפות וסייע לנוצרי הכשר לזהות את השטן. ליטוש העדשות לצורכי מוגבלי הראייה החל להתפתח אמנם כבר במהלך המאה ה-14, אבל בין המאות ה-16 וה-17 פיתוח משקפי הראייה הגיע לכדי תעשייה של ממש. גם הזיכרון נפגם בשל אי שינון בעל פה טקסטים כתובים. מהפכת הדפוס הצליחה לחולל גם את מהפכת האוריינות. המתאם בין אוריינות לבין מהפכת הדפוס הוא הדוק. אם בשנת 1450, לפי אומדנים, כ-90% מתושבי אירופה הנוצרית לא ידעו קרוא, ויותר מכך לא ידעו כתוב, הרי שהיחס התהפך ל-95% יודעי קרוא וכתוב במערב בתחילת המאה ה-20. הרפורמציה הנוצרית וכל מה שמוסד מרפורמות אלו לא יכלו לבוא לעולם אלמלא מהפכת הדפוס. המהפכה האיצה את פיתוח המדעים, את הפילוסופיה, את התרבות האירופאית, את החשיבה הביקורתית, ובאופן כללי יש תימוכין לטענה שהמערב, כפי שהוא נראה כיום, היה נראה אחרת ללא המצאת הדפוס.
המצאת הדפוס היא תחנה אחת מתוך תחנות במסילה הארוכה בתקשורת האנושית בין בני האדם, שתחילתה היא בשומר המסופוטמית בסוף האלף הרביעי לפנה"ס עם כתב היתדות. ההיסטוריה מתחילה בשומר, כי ההיסטוריה נכתבת ולא נזכרת. לאחריה תבוא המצאת כתב החרטומים המצרי וזאת במהלך האלף השלישי לפנה"ס, ובהמשך לתחנה משמעותית ביותר בסוף האלף השני לפנה"ס עם המצאת כתב האלפבית הים-תיכוני-פיניקי, שהנגיש את הבנת הכתיבה וזאת באמצעות ההפשטה החזותית של הכתיבה לכתב מרובע וצנוע עם 26 אותיות בלטינית. וזאת בשונה מתרבויות אחרות כמו בסין או בדרום אמריקה, בהן הכתיבה היא פיקטוגרפית או אידאוגרפית, שהקשתה על הפצתה ועל אופן העברת המידע, ולכן הייתה נחלת המומחים שהיו כפופים לממסד השליט. המצאת הדפוס, כשאר ההמצאות המהפכניות בשלהי ימי הביניים ותחילת העת החדשה, הייתה אמורה לקבל הכשר מהממסד הדתי והשלטוני כדי ליישם את ההמצאה. הואיל ובנצרות השפה הלטינית לא הייתה שפת הקודש כמו השפה העברית, הארמית והיוונית, הרי שהכנסייה בשלבים הראשונים לא הטילה וטו על המילה המודפסת בשפות העמים, כולל זאת הלטינית, וכך הדפוס הצליח לדלג על משוכת התיאולוגיה הממסדית בנצרות, לפחות במידה כזאת שהסוסים כבר יצאו מהאורוות.
באיסלאם, לעומת זאת, ולמרות שהם הסכימו לקבל חלק מההמצאות של ׳'הכופרים׳ כדוגמת אבק השריפה, הרי שמלאכת ההדפסה של הכתב הערבי נאסרה בתכלית האיסור בנימוק של חילול כתב הקודש. וכך, בשנת 1485 הוציא הסולטן העות'מאני ביאזיד השני צו האוסר בחומרה רבה על כתיבת אותיות ערביות באמצעות מכונות, אלא בכתב יד. ההיתר לבתי הדפוס ניתן רק לשפות זרות למיעוט הנוצרי והיהודי שחי באימפריה העות'מאנית. רק מאמצע המאה ה-19 נכנסו האותיות הערביות תחת מכבשי הדפוס באישור הממסד. לדעת פרופ' מירי אליאב-פלדון, מחברת הספר ׳מהפכת הדפוס׳ – החלטת הסולטן חרצה את גורל העולם הערבי מוסלמי לדורות, ודברים אלו יפים גם בעת הזאת. בעוד שאירופה המרכזית והמערבית, ובעקבותיהן כלל העולם המערבי, הצליחה לעמוד על רגליה בשלהי ימי הביניים במיוחד בזכות מהפכת הדפוס, הרי שבעולם הערבי ההתאוששות זאת לא יכלה להיות בהעדר כתב הדפוס. בתחילת המאה העשרים הייתה רוב האוכלוסייה אנאלפביתית, הדיאלקטים הערביים התרחקו במקום להתאחד, ובכך גם החלישו את השפה הערבית כגורם מאחד ומגבש תרבויות לאומיות אחידות. ׳עולם האיסלאם מוצא את עצמו מן העת החדשה המוקדמת ואילך בפיגור ניכר ובעמדות חולשה בהשוואה לדינמיות הגוברת במערב׳'. גם ברוסיה הנוצרית – הצארית והקיסרית, ולפחות עד המהפכה הבולשביקית – הפיגור לעומת המערב נותר בעינו. וזאת כי בתי הדפוס, מתחילת הגעתם לרוסיה מאמצע המאה ה-16 ועד המחצית השנייה של המאה ה-19, הוכפפו בדווקנות לשלטון ולכנסייה ומנעו כל ניסיון להעברת הזכויות להדפיס לידיים פרטיות ויזמיות, ובכך הם חסמו את הפצת האוריינות בקרב ההמונים.
ביהדות, כמו בנצרות, התיאולוגיה הוכרעה במהירות לטובת מלאכת הדפוס, וזאת למרות קדושת המילים העבריות שמהם נברא עפ״י ספר היצירה העולם, שהן בתוקפן עד היום בהלכה היהודית המחייבת את קבירת ספרי הקודש באדמה משל היו בני אדם. בתי דפוס עבריים קמו במהירות במרחבים היהודיים באירופה. הספרים הראשונים בעברית שהודפסו ב-1475 בספרד היו פירוש רש"י על התורה וספר ההלכה ׳ארבעה טורים׳ של הרב יעקב בן אשר, בנו של הרא"ש. השפעת הדפוס על היהדות היא עצומה כאשר בוחנים אותה לאור התגבשותו של הקורפוס הקנוני של השולחן ערוך של הרב יוסף קארו, שהודפס בוונציה בשנת 1565 והופץ למערב ולמזרח. נגישות הספרות ההלכתית לתלמיד הפחיתה את הצורך בשינון הטקסטים וזאת לטובת הפלפול. כמו הלטינית בעלת 26 האותיות, כך גם העברית עם 22 האותיות, צלחה את מלאכת הדפוס וקבלתה. גם לניקוד העברי ניתן פתרון מהיר. כתב הדפוס העברי לבש צורה דומה לדפוס הלטיני דרך ריבועו ופשטותו. שיתוף הפעולה בין יהודים לנוצרים היה בשיאו בעקבות מלאכת הדפוס, וספרים בעברית הודפסו בבתי דפוס נוצריים. יחד עם זאת, בשונה מהנצרות, השפה העברית לא פוצלה כמו הלטינית למדע ולרפואה ושפות העם לספרות היפה. ביהדות, השפה העברית משמשת גם לקודש וגם לחול, ומחוסר פיצול זה ומאחידותה היא זאת שאפשרה לאליעזר בן יהודה למצב את השפה העברית, עם תחייתה של הציונות, להיות שפת היהודים, שפת הישראלים.
_______________
להרחבה >
- מהפכת הדפוס, הוצאת האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל, פרופ' מירי אליאב-פלדון
- להיות ברפובליקת ויימאר, רדיו וקולנוע, בעז נוימן
- רובים חיידקים ופלדה, ג'ארד דיימונד
- ההיסטוריה מתחילה בשומר, שמואל קרמר נח
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות