![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ככל הנראה הוא לא הבעיר שום ספינה (ואגב, אני חושב שהמראות באותה תקופה היו מנחושת). הבעיה העיקרית עם המראות היא שאין לאף אחד דרך לדעת לאן המראה האישית שלו מכוונת, כך שאין סיכוי ליצור מוקד של ממש. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז אני אזכיר שימוש נוסף למראות פשוטות יחסית שמשלב מידע שלא היה להם: איתות באמצעות קוד מורס. לעניות דעתי, אפילו בלי לזכור את כל הסימנים הרשמיים (ואני לא), עצם הרעיון של תקשורת ממרחק על ידי סימני קו-נקודה ושילוביהם ואיתות בעזרת מראות ושמש לטווחים נאים של כמה קילומטרים, יכול לקסום לאנשי צבא שיבינו די מהר את היתרון בשיטת התקשורת הזו. זה יכול לעבוד בלילה אפילו עם פנסים ומחיצה חוסמת ניידת, לשימושים עירוניים יותר. אגב, אם המראות היו מנחושת, אני תוהה אם עצם הידיעה שאפשר על ידי שכבת מתכת שצמודה לזכוכית ליצור מראה טובה, היתה מאפשרת לי לבנות כזו בסיועו של נפח מקומי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הרעיון של תקשורת ויזואלית מקודדת ממרחק היא בת אלפי שנים. כבר היוונים פיתחו מערכת תקשורת בעזרת פנסים ומערכת אותיות. הראשונה היא כנראה השיטה הנאיבית שהיא שיטת פוליביוס1 (מטריצה של אותיות ומתקשרים ויזואלית למרחק עם פנסים, מדורה בלילה או אמצעים אחרים מספר עמודה ומספר שורה) אבל היו אחר כך גם שיטות מתוחכמות יותר. ________________ |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה! אז הורדתי את המורס מרשימת האופציות שלי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם יש לך מראות טובות אתה יכול לייצר קיטור ללא הגבלה (אחרי שכרתת את כל העצים כמו האימפריה העות'מאנית) באמצעות מגדל סולארי. כמו העצם החייזרי באשלים בנגב. אגב כריתת עצים. הטיפ לויקינגים היה צריך להיות להזהר עם כריתת עצים באיסלנד, כי הרוחות החזקות סוחפות את האדמה והעצים לא גדלים בחזרה כמו ביבשת. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במראות הצלה ימיות יש חריר במרכז מראה עגולה, אתה מותח זרוע ואגודל זקור, מכסה את המטרה באגודל ומתחיל לשחק עם המראה עד שהיא ממקדת את האור על האגודל, הורד במהירות את האגודל ושרוף את הסטי''ל במערב, או לפחות תעורר את תשומת ליבו של אחד החיילים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה גם מה שהסבירו בקישור שהבאתי. מישהו אשכרה עשה את הניסוי במאה ה 17 והצליח להבעיר סירה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ה NYT אינו peer reviewed, וכל מה שידוע על אותו ניסוי הוא שמישהו טען שהוא הצליח וצילם כמה אנשים עם מראות. אני חושב שהם ניסו להעלות באש את המפלצת מלוך נס ולא סתם ספינה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כאשר אתה מסנוור את החייל באניה מולך אתה אדם אחד כך שקל לך לראות לאן המראה שלך מכוונת. השיטה עם החריר במראה נותנת רק קירוב של המטרה ( הו, הטריגונומטריה), ובלי כוונון עדין של הכתם שנוצר הפיזור של המראות גבוה מכדי להיות יעיל (חשבתי על הרעיון של מראות בצורות שונות (משולש, עיגול וכו') כך שתיאורטית כל כתם יכול להיות מזוהה ע"י האיש בעל המראה המתאימה, אבל החפיפה הגדולה בין הכתמים הפילה את הרעיון). אם מנסיונך האישי מיד אחרי שהסרת את האגודל כתם האור היה בול על הראש של אותו ספן בלי שהיית צריך לתקן, ספר לי בבקשה באיזה מרחק מדובר (ובאיזו יד אתה יורה :-)). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המרחק היה קילו או שניים, והכיוון הכללי היה גשר הספינה הנעה, זה עבד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב, הפרטים כאן חשובים. בגדול, כשאתה מצליח להאיר על ''גשר הספינה'' יש להניח שקרן האור שלך עוברת על כמה וכמה נקודות שם עד שבמקרה מישהו בגשר מבחין בהבזק או משהו כזה. אחרי הכל, כל תזוזה זעירה של המראה משנה הרבה את מקום הפגיעה במרחק של ק''מ או שניים. הארה רגעית של אזור מסויים מספיקה למשוך תשומת לב אבל לא להצית אותו. בכל מקרה, המידע מעניין. אם הייתי צריך לנחש הייתי בטח חושב שממרחק גדול כזה המצב יהיה יותר גרוע ממה שאתה מתאר. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |