 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר להסתכל על מה שעשו האחים מונגולפייה ב-1783: בלון ענק מפשתן ונייר, מחוזק ברשת, שהונע על ידי אש של קש וגללי כבשים. לא מדובר בכדור פורח מודרני שאנו מכירים היום עם בדים סינתטיים קלים ועמידים. כל הנ״ל הם דברים שאפשר לטעון שהיו קיימים גם בתקופת רומא העתיקה. אבל! נראה לי שהנוסע בזמן לרומא העתיקה היה נכשל בכל זאת לשחזר את מה שהצליחו ב-1783 בגלל המחסום התרבותי. נסיונות הנדסיים ראשוניים מתאפיינים בד״כ בשיטת הניסוי והטעייה. המון כשלונות ונסיונות חוזרים ולמידה מניסיון בשטח ועם מוכנות ללמוד מכשלונות קולוסאליים בניסיון החוזר. למרות שבראש המודרני שלנו בניית כדור פורח נראת טריביאלית, כשקוראים על הבעיות איתן התמודדו האחים מונגולפייה, מגלים שיש עוד המון פרטים קטנים. למשל: - אכן היתה סכנה של התלקחות או התפרקות של הבד בגלל החום. החומרים לא ממש התאימו למשימה. המעטפת צופתה בתערובת/תמיסות מעכבות בעירה (לא מונעות!) כדי להקטין את הסיכון שהאש תצית אותה. - הם השתמשו במתקן מתכת שתפקד כתנור פתוח, כך שהחום עלה פנימה אך הלהבה לא "ליקקה" ישירות את הבד. אני לא חושב שנוסע בזמן חסר ניסיון ספציפי בבניה של מתקנים בדיוק כאלה, בדיוק למטרה זו, גם אם הוא אדם מלומד שמגיע מתקופה מודרנית, יצליח לבנות דבר כזה שעובד בלי המון ניסוי וטעייה. - למרות שההיסטוריה זוכרת את ״שני האחים״, זה לא פרויקט שהם הרימו בכוחות עצמם. היתה לאחים תמיכה מעמדית־חברתית ופטרונות של האצולה הצרפתית. הם נהנו מתהילה והתלהבות לפני שהם הצליחו. למה הפרטים הללו על האווירה התרבותית סביבם חשובה בעיני? כי אני חושב שזה בדיוק יהיה המחסום שיתקל בו אותו נוסע בזמן שימצא את עצמו עם רעיונות באוויר וראש באדמה, כאשר הוא ינסה להרים את הפרויקט ברומא העתיקה. גם אם הוא יצליח לשכנע מישהו לעשות איזה ניסיון/שניים/אולי שלושה, הוא מאוד מהר יסומן כמשוגע עם תאוריות מוזרות ומופרכות על ״אוויר כחומר שאפשר לצוף בו״, סנטימנט שיקבל חיזוק לאחר שהנסיונות ההנדסיים הראשונים (וזהו תמיד אופיים של נסיונות הנדסיים ראשוניים) יתפרקו או יגמרו בשריפה (או פגיעה בחיי אדם). פריצות דרך כאלה מתרחשות באווירה תרבותית/חברתית מסוימת. המון דברים צריכים להבשיל והדבר תמיד כולל תשתית שכוללת עבודה ותרומה של המון אנשים. למרות הרומנטיקה שבדבר, ״איש עם רעיון בראש״ זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם אני צריך להמר מה יהיה גורלו של הנוסע בזמן, אני מהמר שזה יהיה גורל דומה למה שתואר בסיפור הקצר מהכותרת, כמעט בכל ניסיון שלו להקפיץ טכנולוגית תקופה קדומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים 1(Alright! So apart from the sanitation, medication, education, wine, public order, irrigation, , roads, fresh water system, and public health. What has the Romans done for us?!)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים (בטון!) אני קולט עד כמה ימי הביניים תקעו את ההתקדמות הטכנולוגית. אני חושב שמי שהיה מגיע לרומא עם חידושים טכנולוגיים היה מתקבל בברכה. בימי הביניים היו מעלים אותו על המוקד. זה נראה כאילו הרנסנס פשוט המשיך מאיפה שעצרו אלף ושלוש מאות מאות שנים קודם. כאילו ההמצאות של המאה ה 15 וה 16 היו יכולות לקרות באותה מידה במאה השלישית והרביעית אילו האימפריה הרומית היתה ממשיכה לשגשג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית, נכון. למצוא פתיחות לרעיונות חדשים יחסית לימי הביניים זה לא הישג מאוד מרשים. זה נכון שהרומאים היו פתוחים לחידושים טכנולוגיים, אבל זה גם נכון שהתרבות שלהם שמה דגש גבוה על הפרגמטי והפרקטי. אני בספק אם היה ערך פרגמטי/צבאי ברעיונות של כלי תחבורה שקשה לנווט בו, בעלויות אסטרונומיות של בדי משי ענקיים ושהפיטצ׳ לכל זה הוא בואו נחמם את זה ככה שהכל עלול להישרף כל רגע וכולם נופלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על המודיעין הצבאי של אמצעי שעף גבוה מעל שדות הקרב ייתן לך. לדעתי זה יתרון מאד מאד פרגמטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיתוס היווני על דדלוס ובנו איקרוס היה ידוע מאוד בתקופה הרומית והפך לפופולרי במיוחד בספרות, באמנות ובחינוך הרומי. ה-Pitch לכלי תחבורה מרחף, מאתגר מבחינת ניווט ועם סכנה סבירה של עליה בלהבות, נשמע לי כמו משהו שיתייג אותך בחברה הרומית כמי שסובל ממקרה קשה של היבריס ולא כמישהו שמציע התקדמות טכנולוגית כמו שינוע מים, התיעלות בחקלאות או כלי נשק אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונים שעוד לא עלו פה, אבל נראים לי אפשריים באמצע הדרך בין מכשיר הדגמה לתיאוריות מתימטיות, היא פתרונות חישוביים לדברים שכבר היו קיימים, רצוי כאלה שאפשר להראות שהם מעלים את היעילות באופן מהיר יחסית. דוגמה שחשבתי עליה - בהינתן בליסטראה, אני יכול לחשב באופן סביר את המרחק שהאבן תעשה, אחרי כמה מדידות של המהירות ההתחלתית והזווית. ואז גם ללמד אותם את התלות בין הזווית למרחק למשל. קורס תותחנים 101. באופן דומה, יכול להיות שחישובים בסיסיים בתחום הבנייה (לאור הבטון שלך) יכולים מאד להועיל לעוסקים בתחום. עומסים, מומנטים, לחצים וחבריהם. לא הצלחתי למצוא דוגמה ספציפית בתחום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם בטון. לנושא המקורי: עכש"י הרעיון של סיפון בשרותים הוא חדש יחסית, כך שהרומאים בטח היו מעריכים אותו. אגב, כמה אנשים בימינו מבינים את גדולת הרעיון, לא רק מבחינת נקיון האסלה אלא בעיקר מבחינת מניעת הצחנה מהביוב? זה אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי בצה"ל, שני רק ל"תת-מקלע עוזי אינו רובה" שנאלצתי לכתוב 100 פעם אחרי טעות נוראה שעשיתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שמשקית לא גדולה ופיסת בד אני יכול ליצור מדגים קטן שמראה את ההיתכנות, ואז לגייס עוד משאבים. עשיתי כזה כשהיינו ילדים וזה אף למרחק של מאות מטרים בתנאים מתאימים. אני ממש מסכים איתך לגבי התיאוריות המופרכות, ולכן מאד בעד מדגימים אמפיריים ולא דיבורים באוויר (הה). אני דוקא חושב שכשאתה מראה משהו שייתן למישהו תמורה ברורה, הוא יהיה מוכן להשקיע קצת כדי להרוויח ממנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |