![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המילה ציונות זה גם לא סיסמה שאין הסכמה על משמעותה וציונות זה גם לא שם מאוד ספציפי לאידיאולוגיה שכולם מסכימים על כל פרט ופרט שבה. אין שום סתירה בין שתי האמירות הללו והויכוח הסמנטי (הלא מעניין) נוצר כי מניחים שיש. ציונות זה ״שם מטריה״ למספר אידיאולוגיות שיש ביניהן משותף (הגדרה לאומית לעם היהודי בארץ ישראל) ולכן המילה הזאת היא לא ״סתם סיסמה״. זאת מילה עם משמעות מוסכמת ויש ערך לשימוש בה. ציונות זה ״שם מטריה״ למספר אידיאולוגיות שיש ביניהן הרבה ״מן השונה״ וכך זה היה אפילו בראשית ההתעוררות הלאומית של היהודים במאה ה-19. לכן זה נכון שזו מילה רב משמעית וזה נכון שיש להשתמש בה בתוך קונטקסט (וזה לא מיוחד למילה ״ציונות״. גם אם אומרים ״נצרות״ צריך עוד המון קונטקסט כדי להבין למה בדיוק מתכוונים). ציונות מדינית (הרצל), ציונות סוציאליסטית (בן־גוריון, ברל כצנלסון), ציונות רוחנית (אחד העם), ציונות דתית (הרב קוק ואחרים) וציונות רוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי). עם הזמן נוספו גם כמה מוטציות כמו הכהניזם והימין הלאומני-דתי-התנחלותי. כל הנ״ל הם זרמים בציונות (גם אלו שאתה לא אוהב). כל הזרמים הנ״ל (גם אם הם יכולים להיות יריבים רעיוניים מאוד מרים) נופלים תחת שם המטריה המכונה ציונות. גם הזרמים שאתה לא אוהב (או שאתה חושב שהם מסוכנים למפעל הציוני כפי שאתה מבין אותו). זאת משום שכולם עונים את אותה התשובה על השאלה הבסיסית – שעתיד העם היהודי ראוי שיהיה בביסוס חיים לאומיים בארץ ישראל. להגיד על סמוטריץ ובן-גביר שהם ״אנטי ציונים״ זה כמו מוסלמי שאומר על ג׳יהאדיסט איסלמי שהוא אנטי אסלאם. אפשר להשתמש ככה במילים כדי להביע סוג של התרעמות על הזרמים הרעיוניים שאתה לא אוהב שנמצאים תחת אותו ״שם מטריה״ בזרם האידיאולוגי שאתה כן מאמין בו, אבל שימוש כזה במילים מטרתו לטשטש ולערפל את המציאות ולא לראות את הדברים כפי שהם. זה להתנער, להיתמם, לרחוץ בניקיון כפיים ולהתחמק מהבעיות הרעיוניות שיש לך בתוך הבניין הרעיוני שלך (גם אם זכותך להתעקש על הנקודה שזה בדירה אחרת). לדעתי, עדיף להתיחס אל סמוטריץ׳ ואל בן-גביר *כן* כאל זרם רעיוני בתוך הציונות כי זה בדיוק מה שממחיש את הסכנה הברורה והמיידית שהאנשים האלה מהווים לציונות. הם לא סתם סוכנים חיצוניים שמציעים אלטרנטיבה לציונות. הם פועלים בתוך אותו בניין ועובדים על עיצוב הציונות כפי שהם מבינים אותה (ואפילו הולך להם לא רע - הם הגיעו לשלב בו הם לא רק משפיעים על השלטון אלא הם ממש השלטון). צריך להודות שהגידול הזה גדל בתוך הציונות (וכמוטציה שלה) כדי לעשות את העבודה הקשה של לנסות לעקור אותו ממנה. להתיחס אל האנשים הללו כאל ״גוף זר״ זה לנסות להתיחס אליהם כאל ״הם״ ולעשות לעצמנו את החיים ל(כאילו) יותר קלים. עדיף לא לטמון את הראש בחול. סמוטריץ׳ ובן-גביר הם ציונים (עם כל הצער שבדבר) ופרצופה של הציונות היום הוא אכן לא להיט ומשהו שדורש תיקון. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |