בתשובה למאור גרינברג, 20/10/02 1:42
שלושה חודשים 100150
קראתי את "תת-עולם" לפני הרבה זמן, והתרשמתי ממנו עמוקות.
דלילו הוא בין הסופרים האמריקאיים החביבים עליי ביותר, והספקתי לקרוא מאז עוד מספר ספרים שלו (באנגלית).
הוא כמעט לא איכזב אותי, גם בספרים המאוד לא-מוכרים שלו ("מאו 2" וכו').

בנוגע ללני ברוס - אמנם דלילו מצליח להציג אותו באור בו ראוי להציג אותו בקשר לתקופה המוטרפת של המלחמה הקרה, אך קשה לתפוס את גודל ההומור הפוליטי שלו בלי לשמוע אותו הלכה למעשה.
אופן הדיבור שלו הוא הססני, עם התפרצויות נחישות שפגה במהרה, ומותירה אחריה שובלים של צחוק מעורב בתמיהה.
הוא מדבר בסלנג אמריקאי רדיקלי של שנות ה-‏50, מעורבב ביידיש ובהומור ומבטא יהודי, על נושאים כמו קומוניזם, הומואים/לסביות ומהות המשפט.

הוא יותר נועז ויותר פגיע מהסטנדאפיסטים של היום, וגם יותר מצחיק מרובם (ברגע שמצליחים להבין על מה לעזאזל הוא מדבר).
שלושה חודשים 100407
אחרי שקראתי את הספר הורדתי מספר קטעים של לני ברוס מהאינטרנט, ואכן השמיעה מוסיפה הרבה.
שלושה חודשים 111473
מדי פעם אני ממשיך לחפש. היום ניסיתי להוריד מערכונים מKazaa וראיתי שיש מי שטרח ושינה את שם המערכון dykes and fags ל lesbians and gays, והגדיל לעשות משתמש אחד שקרא למערכון "הומוסקסואלים".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים