בתשובה לג. שמעון, 20/10/02 15:54
התבזרות העצמיות 100290
הספר נכתב על חברה שלי :-)

ואכן, האדם הפוסט מודרני, אם אפשר לאפיין טיפוס כזה, לעד ירגיש שמה שקורה לו לא קורה באמת, שאין לו מילים מתאימות‏1 לתאר את המתרחש, שכל תיאור הוא בנאלי או קלישאתי ואין דרך להביע דברים בכנות. לכן הוא ישתמש תדיר בציניות ויחזור באופן מודע לתבניות ביטוי מוכרות. זאת, לעומת האדם המודרני, שהאמין בלב ונפש ביכולת להגיע לעצמו האמיתי, וחשוב לא פחות - ביכולת שלו להשפיע על העולם שמסביבו.

מהפכות אידיאולוגיות מתאימות לעידן מודרני, ואילו בעידן פ"מ הן הופכות לניסיונות רנדומליים, ספקניים לגבי עצמם וסנטימנטליים באותו הזמן. דוגמה - ילדי הנרות. להגיד "היה לי כאילו עצוב כזה כשאמרו שרבין מת" זה מצד אחד לרדד את הרגש, אבל להתעקש שהוא בכל זאת קיים. להציג אותו בצורה סנטימנטלית, ולא לדעת מה לעשות איתו הלאה.

1 מכאן נולד "כזה כאילו".
כמובן 100293
הוא לא באמת נכתב על חברה שלי, יא?
כמובן 100301
זה בסדר, כולנו יודעים שאין לך חברות.
כמובן 100305
יש לי המון, הן רק הלכו לרגע ותיכף יחזרו.
אבל בוא נפסיק כאן, לא נעים מג''ש 100307
תתביישי לך 133046
אמרת לי שזה עלי!
עכשיו תחפשי אותי!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים