בתשובה לערן בילינסקי, 27/10/02 1:25
במעגל הנקמה 102250
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 27/10/2002, 9:02
אני נוטה להאמין שאכן כל עניין הנקמה הוא לא רציונלי במהותו, וכל ההצדקה בנוסח שאתה מצטט מאסף שרעבי איננה אלא נסיון שווא לתת מימד תבוני למשהו שאינו כזה.

אפשר לשער שרגש הנקם התפתח על יסודות שיש בהם הגיון אבולוציוני-חברתי, שהרי בעולם שלפני המשטרה ובתי הכלא הרגש הזה ותוצאותיו אכן היו המנגנון שדאג להענשת "פושעים" (אם אפשר לדבר על פושעים לפני שהיו חוקים) ולהקטנת ה"פשיעה". אנחנו נושאים עמנו מבנה נפשי שעוצב בהתאם לתנאים ההם, ואין כל טעם להתכחש לו, זה חלק ממהותנו כבני אדם, בדומה להרבה רגשות אחרים שאנחנו סוחבים איתנו כמורשת ההיסטוריה האנושית.

למה שננסה ל"התעלות" מעל הרגש הזה? כמובן, צריך לשלוט בו במידה מסוימת, בהרבה מקרים צריך לתת לפונקציות רציונליות יותר לקבוע את דרך הפעולה הנכונה, אבל כ*רגש* אין בו כל פסול. ההימור הפרטי שלי הוא שאם אינדי היתה סוהרת היא לא היתה מאפשרת את מימוש התחושה הראשונית שלה, אפילו שהיא בטח תכעס עלי שאני חושב כך.
''עניין הנקמה הזה'' 102762
אינדי_גו • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 29/10/2002, 4:44
יפה ציינת. במקום כמו "האייל" מסתובבים הרבה אנשים (לא נקרא להם כרגע בשמות גנאי גנריים), שכשהם אומרים על משהו שהוא בא ממקום לא רציונלי, הם מתכוונים שזה _רע_ שזה ככה. בתור אדם שמחובר גם לצדדים הלא רציונליים שלו ורוב הזמן אפילו מחבב אותם, אני דווקא חושבת שאין כל רע בקצת יצר נקמה. כן, אני אפילו סבורה שזה בסדר להרגיש רצון עז שהחרא הנ"ל יקבל את מה ש(לפי ראות עיני) מגיע לו, בכלא. כן, מעבר לזמן הקצר מדי שפסקו לו. ככה זה. לא רציונלית בעליל.
לשאלתך, ואחרי שנירגע לגמרי מהדימוי שלי כסוהרת (עם אזיקים תחובים בחגורה, המממ), ובכן, אם כי אין ספק שלא הייתי יוזמת או משתפת פעולה עם כל סוג של ענישה לא רשמית שהיתה מתרחשת, הרי שאשקר אם אומר לך שאני בטוחה לגמרי שלא הייתי מסוגלת לסייע בהעלמת עין קלה מאירועים כאלה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות