בתשובה לעמית מנדלסון, 17/11/02 10:46
הצמיחה כמנטרה 107261
אני חושב שאתה מסתבך לשווא.
אתה יכול להסתכל על תקציב איכות הסביבה כעל "מעודד צמיחה מבוקרת" - השאלה היא מה זה אומר. בהשוואה לתקציב ללא שיקולי איכות סביבה, הוא בהכרח פחות מעודד צמיחה. יכול להיות שהוא חוסך הוצאות בריאות בעתיד - אבל גם הוצאות בריאות אינן נוגד צמיחה‏1. לכן, המובן הנכון של "מעודד צמיחה מבוקרת" אינו "מעודד צמיחה, אבל במידה מבוקרת", כפי שניתן להבין בטעות. המובן היותר נכון הוא "מעודד בקרה על הצמיחה".

אני הייתי מציג את תקציב איכות הסביבה פשוט כתקציב חוסך עלויות (בטווח רחוק)‏2. ועכשיו הדילמה יותר ברורה, מהי נקודת האיזון הנכונה בין עידוד צמיחה לבין חסכון בעלויות. כמובן שדאגה לבריאות הציבור פירושה לא רק חסכון בעלויות, אלא גם תועלת לחייהם ורווחתם של האזרחים, וגם את זה יש מקום להכניס למשוואה.

1 להיפך: השוק הפרטי ירוויח כאן עוד יצור של ציוד רפואי, עוד בניה של בתי חולים, עוד משכורות לצוות הרפואי. ובגלל החלק הפרטי במערכת הבריאות, לא כל ההוצאות הללו יבואו מהכיס הציבורי. לא, אני לא חושב שכדאי למדינה לעשות את אזרחיה חולים - ר' הפסקה האחרונה.
2 וכמוהו, אם רוצים, תקציב שיקום אסירים, ושאר ירקות.
תרנגולות וביצים 107529
אני חושב שהויכוח בינכם (ברקת-עמית) הוא מאוד מסובך ושום צד לא יכול לבסס את טיעוניו באופן מוחלט, מכיוון שבראיה לאופק, כלומר לטווח הרחוק, אפשר למצוא בהחלט השלכות "צמיחתיות" לנושאים שהם לא כלכליים. בזמנו, איזה פקיד באוצר חשב שהטפלת מים תועיל לכלכלה? (ושבעוד 10 שנים יצטרכו לייבא מים)?. אפשר גם לומר שחינוך הוא לא השקעה שמעודדת צמיחה, ובקיצוניות ההפוכה אפשר גם לומר ש"תרבות" זה דבר שאף פעם לא יביא צמיחה כלכלית.
והשאלה הבאה היא האם המדינה נועדה אך ורק כדי לעבוד על מזבח "הצמיחה"? מתי הכלכלנים יפסיקו להריץ אותנו במרתון ויחליטו שהמדינה צמחה מספיק, ועכשיו אפשר להשקיע בדברים שלא משרתים את "הצמיחה"?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים