בתשובה לטל כהן, 10/12/02 21:23
תתרן בלתי נלאה 112213
אינדי_גו • בתשובה לטל כהן יום ד', 11/12/2002, 10:49
לא ממש מהזוית המדיקלית - המוח מסנן כמעט כל קלט חושי קבוע שהוא חשוף אליו במשך זמן מה (יש יוצאי דופן, יעידו המטנטנים), ונשאר אדיש לרמה קבועה שלו, אם כי מגיב לשינויים. כך שההגיון אומר שאדם לא מריח את עצמו רוב הזמן, אלא רק כשריח הגוף שלו משתנה, כמו למשל במקרה של הזעה מאומצת או של אכילת חילבה/שום/אספרגוס.

וסוגיית הריח היא עדינה ביותר. איך מעירים למישהו שיש לו ריח לא נעים מהפה? לעתים מדובר במפגע של ממש שמקשה על תקשורת פנים אל פנים. האם ייתכן שלאדם תהיה צחנת פה של בואש, שקוטלת כל חי במרחק מטר מהבל פיו, ושהוא לא יהיה מודע לזה?
תתרן בלתי נלאה 112557
עלמה • בתשובה לאינדי_גו יום ה', 12/12/2002, 0:17
שיטה שעובדת לא רע (כלומר, גם מסלקת את המפגע וגם לא פוגעת) היא להוציא מסטיק או סוכריות מנטה מהתיק, לאכול אחד ולכבד את הצחנן.
מי כאן מנוי נשיונל ג'יאוגרפיק? 112713
ברקת • בתשובה לאינדי_גו יום ה', 12/12/2002, 14:29
בהוואי אנשים מברכים זה את זה בכך שהם מצמידים מצחים זה לזה, ונושפים אחד על השני "הה!" את רוח החיים. גוועלד, זה במקום לחיצת יד!
געוואלד! 112925
ירדן ניר • בתשובה לברקת יום ו', 13/12/2002, 7:26
סליחה, זה מרוב התרגשות 113122
ברקת • בתשובה לירדן ניר שבת, 14/12/2002, 13:09
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות