בתשובה להקריבו המקוטב, 31/12/02 13:15
מדינה יהודית 117464
בשולחן ערוך אין הלכות הנוגעות לענייני מדינה משום שהחיבור עוסק בדינים הנוגעים לאדם הפרטי (ולדיני מסחר, נזיקין ושותפויות). התלמוד הבבלי (למרות שנכתב אחרי החורבן) עוסק בהרחבה בהלכות התקפות רק בזמן שבית המקדש קיים, כולל מסכת סנהדרין שהנחת המוצא שלה היא שלטון עצמי יהודי (מבחינת השיפוט), גם אם לא מדינה; גם סוגיות העוסקות במלך ישראל אינן מקופחות.
ספרי הלכה בדרך כלל לא עסקו בהלכות האלה אלא בדברים הנוגעים יותר למעשה; יוצא דופן הוא "היד החזקה" של הרמב"ם, שבנסיונו לסכם את כל ענפי ההלכה הוא עוסק גם בהלכות התקפות כשישראל יושבים בארצם. בנוסף עסקו בהלכות האלה פרשנים רבים שספרי ההלכה שכתבו ערוכים במתכונת הש"ס.

ההצהרה שלך על שאיפת היהדות להפריד דת ומדינה נראית לי לא נכונה; (כפי שציין יהונתן) רעיון המדינה המודרנית חדש לא רק ליהדות, כך שקשה לבדוק את הטענה ישירות. אבל הקהילות היהודיות בגולה נוהלו במידת האפשר על-פי ההלכה, וספרי שו"ת רבים עוסקים בעניינים כמו מיסים, בחירת והדחת הנהגה לקהילה ("שבעה טובי העיר") ועוד.
מדינה יהודית 117486
קצת קשה לי לקבל את הטענה שדיני שלטון ומדינה אינם נוגעים לאדם הפרטי ואילו דיני מסחר ניזיקין וכ''ו קשורים לדלת אמותיו הפנימיות של האדם.

יש הבדל מהותי בין קהילה בעלת אוטונומיה לא תמיד ברורה שהחלטותיה מוגבלות (כמו הסנהדרין בזמנה או הקהילה היהודית של יה''ב) לבין חוק מדינה מחיב בו הסמכות והאחריות נמצאים בידי אדם ולא בידי שמים. היהדות עסקה הרבה בראשון וכמעט ולא עסקה בשני.

עוד פעם (אולי אני טועה) אבל העיסוק במלוכה תמיד הוסט לעתיד הבלתי נראה של אחרית הימים גם אצל הרמב''ם וגם בתלמוד.(גם הנצרות בהשפעת היהדות בחרה בדרך כלל להפריד בין השנים).

בכל מקרה (ואולי עוד פעם אני טועה) הקהיליה היהודית מעולם לא נחשבה למכשיר בעל מהות פנימית וקדושה פנימית מעצם קיומה, גם לסנהדרין לעניות דעתי לא היה מעמד של קדושה.שלא כמו מדינת ישראל.

דרך אגב אני ממחזר כאן (או מסלף מזכרוני הקלוקל) טעונים של גרשון וילר (פילוסוף ישראלי שנשכח קמעא )שעסק בנושא בספר (ששכחתי כרגע את שמו) שיצא מתי שהוא בשנות השבעים.
מדינה יהודית 117488
ולא לשכוח שהנצרות לא יצרה את הפן המדיני שלה יש מאין או מתוך ההגות הדתית יהודית אלא היא יורשת ישירה של החברה המדינית-משפטית הרומאית שלתוכה נוצקו הערכים היהודים-נוצרים.
גרשון וילר 117495
לפי דוד גוגל, בספריה (http://lib.yarden.ac.il:4330/ALEPH/HEB/JVC/JVC/BKS/F...) יש שלושה ספרים שלו:
הגות והתנסות (1996)
מדינה וחנוך (1980)
פילוסופיה של דברי יום יום (1978)
גרשון וילר 117523
נדמה לי שזה
תאוקרטיה יהודית או תאוקרטיה ישראלית
תנסה באחד הקטלוגים של האוניברסיטאות.
תודה 117526
תיאוקרטיה יהודית (עם עובד 1976) http://valeph.tau.ac.il/ALEPH/ENG/TAU/AAC/AAC/FULL/1...
מדינה יהודית 117614
אני לא טוען לאבחנה מהותית בין דיני מסחר (שהם כביכול פרטיים) לדיני מדינה‏1; לא זו הסיבה שהאחרונים אינם מופיעים בשלחן ערוך. העניין הוא שמרבית ספרי ההלכה עוסקים בדברים הנוגעים למעשה, ונכתבו בזמן שהעם בגלות. ישנם מקורות אחרים (שהזכרתי בתגובה הקודמת) שכן עוסקים בנושאים ה"מדיניים".

השאלה האם מותר לעם לפעול לעצמאות מדינית או שעדיף (היה)לחכות למשיח לשם כך, היא למעשה הקו המפריד בין העמדה הדתית-ציונית לבין העמדה החרדית. לא הייתי פוסק בקלות רבה כל-כך שהיהדות ה"אמיתית" היא חרדית.
מדינה יהודית 117650
אני אעדן את הטענה שלי ואטען שהעיסוק בעניני שלטון ומדינה היה שולי לאורך רוב ההסטוריה היהודית
ולא אתמקד כרגע על הסיבות

הנקודה המרכזית מבחינתי היא הטענה שמדינה יהודית היא אופק חדש שאתה צריכה הגות יהודית להתמודד.והתמודדות איתה מצריכה גם שינוי בהלכי רוח ומחשבה ולאוו דוקא דבקות במסורת (שלא ממש תעזור כאן).

אני האחרון שאטען שהיהדות האמיתית היא החרדית והראשון שיטען שיהדות היא ספקטרום של דעות ואמונות חלקן דתיות וחלקן אף חילוניות.
מדינה יהודית 117898
אני מסכים עם הטענה הראשונה (מהסיבה המובנת מאליה: אם אין מדינה, לא צריך לבנות הלכות לתפעול מדינה). מאידך ברור שחזרה לציון היתה חלום הדורות של העם היהודי (אבל אני לא טוען שהעצמאות המדינית היתה במוקד החלום הזה).

הגות בענייני הלכה ומדינה דווקא יש (כבר הזכרתי כאן את סדרת תחו"מין, בת כעשרים וחמישה כרכים), והיא מתמודדת בהצלחה לא מעטה עם השאלות הנובעות משילוב הלכה במדינה מודרנית.

גם עם הטענה האחרונה אני מסכים.
מדינה יהודית 117715
מענין לציין שהמנדט שעליו מושתת הממשלה הפדרלית האמריקאית היה רק לווסת את המסחר בין מדינות הברית, אאל''ט. על הבסיס הזה נבנתה ממשלה שלמה.
מדינה יהודית 117731
מענין לענין באותו בנין
מאמר של פניה עוז-זלצבגר
על המקורות היהודים של המחשבה הפוליטית האירופאית במאה השבע עשרה זאת שתיצור מאוחר יותר את המשטר האמריקאי
בתכלת:
הבעיה היחידה היא שהיהודים כבר מזמן לא בסביבה שהרעיונות הללו פורחים.
מדינה יהודית 117863
תודה על המאמר המרתק.

ממש מייאש לקרא איך במאה ה17 הצליחו להפיק מרגליות מהיהדות. אולי בגלל שההוגים באו מחוץ ליהדות, כמו עוז-זלצבגר*, בעוד שההוגים היהודיים נשארו ונשארים כבולים במסגרת החשיבה המעגלית-דתית. אני יכול לחשוב (ואני מקווה שאני פשוט הדיוט שלא מכיר עוד) על הוגה יהודי בעל מחשבה עמוקה כל כך, יוסף סולובייצ'יק, שהיה בעל ידע נרחב ועמוק בהגות ותאולוגיה יהודית ובהגות כללית. זה אולי לא מיוחד, גם לייבוביץ' היה כזה. אבל סולובייצ'יק היה גם הוגה מעמיק בעצמו. לא לחינם הוא נחשב לאחד מגדולי ההוגים היהודיים במאה העשרים (אם לא הגדול ביותר).

יש לו חיבור אחד שנקרה קול דודי שבו הוא כותב על המצב היהודי אחרי מלחמת העולם השניה ותקומת מדינת ישראל. הוא מדבר על אחריות הדדית של היהודים בעולם שמקיים יחס שלילי מסוכן ליהודים. אני מסכים עם אספקט שהרבה דתיים ובעיקר חילוניים מתעלמים ממנו. המציאות מראה שיהודים הם עדיין ישות מובדלת בעולמנו, יש לה סממנים ומאפיינים שמפרידים בין יהודי ללא יהודי, ולו רק משום העובדה שיש על אדם כלשהו תוית של יהודי, אפילו אם בינו לבין היהדות אין כלום. הסיטואציה הזו אומרת דרשני מבחינה הגותית, אבל יש לה משמעות פרקטית גדולה לחיים של כל אחד ואחד. סולובייצ'יק מדבר גם על המשמעות המטפיזית והתאולוגית, על תכלית ותפקיד היהדות בעולם, דבר שקשה לי להסכים איתו.

הוא כותב ש"הציונות הבלתי-דתית" נכשלה בזה ששאפה שהפוך את היהודים לעם ככל העמים. מבחינתו זו משגה הסטורי-פילוסופי-תאולוגי - נטישת ה"ברית" - דבר שרק יהודי מאמין דבק בו. אולם, המשגה הוא גם בתחום המעשי משום שמדינת ישראל נתפסת כיהודית ויהיה זה מאד מסוכן להתעלם מהדבר הזה.

לדעתי, זהו המתח הטרגי, אותו דיסוננס שכולם כותבים עליו, שמדינת ישראל נידונה לחיות איתו עוד זמן, למרות השאיפות הנעלות של פלגים פוליטיים מימין ומשמאל. הצרה היא שלקבל ולחיות עם הקונפליקט, זה לא מספיק. צריך גם להתמודד איתו ולמצוא לו כמה שיותר פתרונות פרקטיים. בזה ישראל הולכת ונכשלת.

איכשהו התגובה הזו נסחפה קצת הצידה אבל אני אשגר אותה בכ"ז.

_______________

*לפני כמה זמן יצא לי לשמוע את יעקב אגמון מראין את דר. פניה עוז-זלצבגר על הספר שהיא כתבה (משהו על החויה היהודית בגרמניה, אאל"ט). מאד התרשמתי מהצורה בה היא שוחחה. קריאה במאמר הזה שלה גרם לי סחרחורת ורגשות נחיתות. ראית כמה ספרים מצוינים במראי המקורות?

לפני כמה זמן הלכתי לספרית האונ' לחפש ספר וכמובן שיצאתי עם ערימה של כ4-5 ספרים נוספים. שאלתי את הספרן אם יש הגבלה על מספר הספרים שאפשר להשאיל והוא אמר לי - לא, קח אפילו אלף ספרים בחודש. גיחכתי אליו ואמרתי לו - הלוואי והייתי יכול להקדיש זמן לקרוא 10 ספרים בחודש.
מדינה יהודית 117937
איזה אוניברסיטה זו? אצלנו בספריה מותר להוציא רק 15 ספרים (לסטודנטים לתואר ראשון. מרצים יכולים להוציא הרבה יותר), ואני באופן קבוע נאלץ להחזיר ספרים שעוד לא הספקתי לקרוא כי אני צריך להוציא משהו אחר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים