בתשובה לניצה, 01/01/03 23:37
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 117926
א. הטעות שלך היא בהנחה שהערכים הדתיים מקורם אינו בבני האדם עצמם. מכיוון שאנחנו שוללים את האל, הרי שכל ערכי המוסר הדתיים מקורם בבני אדם. אין בעיה לאמץ חלק מהערכים הללו אל תוך הקורפוס הליברלי, אם הם מתאימים.

ב. את מנכסת את היהדות משום שאת שוללת זרמים אחרים שגם הם התפתחו מהיהדות - למשל הרפורמים והקונסרבטיבים. את לא משקפת את היהדות, אלא פן אחד בתוכה. יש עוד צורות ליהדות. שלך היא לא היהדות המקורית, אלא התפתחות של המאות האחרונות, במקרה הטוב.

ג. עושה רושם שאת מבלבלת בין הרלטיוויזם (אותו טאוב תוקף) לבין ליברליזם. זה לא אותו הדבר.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118196
לא אכנס אתך לויכוח האם "באמת" מקור הערכים הוא האדם עצמו או האלוקים. לעניינינו מספיק שהאדם יחשוב שמקור הסמכות לערכיו נמצא מחוצה לו, כדי שה"רצינות" בה הוא יתייחס אליהם, והמוכנות שלו לשנות אותם בהתאם למצב רוחו המשתנה, יהיו שונים מהותית מהתייחסותו של אדם החושב שמקור הסמכות הוא הוא עצמו. (תשווה כמה עומדים באי אכילת שוקולד מטעמי דיאטה, לעומת כאלה העומדים בפיתוי מטעמי כשרות..).

גם הנצרות התפתחה מהיהדות. גם לאסלם יש הרבה מן המשותף עם היהדות, ובכל אופן הם לא נחשבים "זרמים ביהדות" אלא דתות נפרדות. לגבי הרפורמים והקונסרבטיביים, יש לי חשש גדול מאוד שהם בדרך לשם. (האמת היא שהחשש היותר גדול שלי הוא שהם יעלמו מן העולם בכלל). נראה לי שההתייחסות שלי אליהם תהיה יותר רלוונטית אם יהיו קצת יותר מהם בארץ הקודש. אם הם יהיו חלק משמעותי במדינה, הרי יש בהחלט לשקול לעומק את היחס אליהם. יש הבדל משמעותי לדעתי, בין הרפורמים והקונסרבטיביים. אולם דיה לצרה בשעתה. אני אשמח לכל עולה חדש ששייך לזרמים אלו. כאשר הצורך שלהם בהכרה שלי לא יהיה מבוסס על קנטרנות, אלא על צורך אמיתי, שווה יהיה להתייחס לזה מחדש.

על סמך מה אתה טוען שהיהדות שלי היא לא המקורית אלא התפתחות של המאות האחרונות? מהי לדעתך היהדות המקורית? האם יש בכלל כזו מן יהדות שנשארה בדיוק כמו לפני מאות שנים? אולי זו כלל לא תכונה של היהדות להשאר קפואה במשך מאות שנים?

הזכרתי את טאוב בדרך אגב, מפני שכתוצאה מקריאת הספר שלו קיבלתי את התחושה החזקה של התאפסות האדם שמקור הסמכות לערכיו מצוי בתוכו. זה לאו דווקא מה שהוא טוען. יתכן אפילו שאנשים אחרים יצאו עם תחושה אחרת מהספר. הזכרתי אותו רק משום שלא רציתי להכנס להסברים לגבי המחשבה ההיא שלי, אז הזכרתי את המקור החזק ביותר שנתן לי את התחושה הזו.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118672
א. מסכים. לא שזה דווקא משהו טוב, כמובן.

ב. אני לא חושב שהמדינה חושבת כמוך. היא לא ממש מקילה על הרפורמים והקונסרבטיבים לבוא לארץ: הם לא יכולים להתחתן ולהקבר לפי שיטתם (כמוני!), ואם הם מגויירים, הם בכלל לא יכולים להכנס.

ג. על סמך זה שחלו הרבה שינויים ביהדות, החמרה מהותית ביחס למאות קודמות. דיברתי לפני כמה ימים עם דודי זילברשלג והוא הסכים שהיהדות של היום (ובטח היהדות החרדית) שונה באופן מהותי מזו של לפני מאות שנים, בגלל ההחמרה החדה במאות האחרונות.

ד. אני ממש לא קיבלתי הרגשה כזאת, אבל מי אני שאשבור לך את המילה?
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118675
א. לא מסכים. לא דומה אכילת שוקולד לציות לערכים מוסריים. המוסר הוא משהו שונה ונפרד מהדת. ולראיה – יש אנשים דתיים (ומאמינים) שעושים דברים לא מוסריים, וההיפך, יש חילונים שהמוסר הוא בראש מעייניהם.
לגבי סעיף ב' 118797
עד כמה שאני זוכר, גיור רפורמי או קונסרבטיבי מוכר לצורך חוק השבות בתנאי שהוא בוצע בחו''ל.
אנחנו לא חיים במדינה שהיא "הביטוי המדיני של העם היהודי ככזה"? 118802
לגבי ג. אין ספק שהיהדות משתנה מבחינות שונות כל הזמן, זוהי מהות המושג "תורה שבעל פה". העניין הוא שהיא לא משתנה על ידי אילוצים מבחוץ אלא מתוך החוקים הפנימיים שלה תוך תגובה לשינויים המתרחשים בעולם. שינויים אלו לא הופכים אותה ל"לא יהדות מקורית". מה שהופך אותה "לא מקורית" הוא שינויים שנובעים מאילוצים חיצוניים: רצון למצוא חן בעיני מישהו, או להתאים ל"רוח התקופה", או להתדמות למשהו אחר. כך שהטיעון שהיהדות של היום: החרדית הדתית לאומית או המימדניקית, אינה היהדות האמיתית נובע מאי הבנה של המערכת. זה שאין הסכמה בין כל הזרמים על הכל, זה אך טיבעי. לגבי כל מערכת ערכים המתפתחת עם הזמן אין הסכמה על הכל, תמיד. מה שחשוב הוא שיהיה מנגנון שיאפשר בירור המחלוקות, והיכן שיש צורך בהכרעה מעשית יהיה גוף המקובל על כל חלקים, היכול לקבל הכרעות מעשיות על ידי רוב דעות. מאד חבל לי שאין לנו כזה היום.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים