בתשובה לירדן ניר, 05/01/03 17:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל"כ1, אבל אני במקרה יודע שגם אל"כ2, ולכן אני לא משוכנע שאתה צודק בהערכה שלך לגבי המעמסה על התקציב, שכן לא "תמחרתי" גידול ילדים מעולם, אבל כנראה שחסרים לנו הנתונים המתאימים כדי להעריך זאת נכונה. עם זאת, אני חושב שהקביעה "כל ההוצאות" היא כללית מדי. המדינה לא צריכה לממן גיים-בוי לכל ילד (אם אפשר לשאול אותו לרגע מגילית) המדינה כנראה צריכה לתמוך בסל "גידול ילד" בסיסי. וכן, אני לא מסתיר שאני מעוניין לעודד משפחות קטנות יותר, אבל זה כבר עניין סובייקטיבי. 1 אני לא כלכלן 2 אתה לא כלכלן :) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז כנראה שעבור *רוב הילדים*, המודל הנוכחי אכן תומך בסל בסיסי - לפחות במובן מסוים של "תומך" (המובן של "מוודא שיש"). כלומר, רוב המשפחות יכולות לממן סל בסיסי לילד אחד או שניים, במיוחד אם מוסיפים להן איזה מאתיים שקל. ככל שיש יותר ילדים, ולמשפחה חסר יותר כסף מהכנסתה העצמית כדי לממן להם את הסל, נותנת המשפחה יותר פר ילד. למשפחות מספיק עניות, המודל הנוכחי אולי לא נותן סל מספיק לילד הראשון והשני (אולי הן מקבלות תשלומי העברה אחרים). מצד שני, כנראה שלמעט מאוד הוא נותן יותר מדי: אם מנכ"ל בנק עושה 11 ילדים, אז יש לו בוננזה1, אבל אין הרבה כאלה. רוב המשפחות מרובות הילדים הן (לצערי ולצערך2) עניות, ונדמה לי שהן נשארות עניות גם עם הקצבאות הגדולות. עכשיו כשאני חושב על זה, אולי קצת ביססתי כאן את הטענה שהמודל שלך יעלה יותר: למעט מאוד משפחות תוכל לקצץ (עשירים עם הרבה ילדים), ולהרבה יותר משפחות תצטרך להוסיף (עניים, הילד הראשון והשני). 1 מכיון שבפסקה הראשונה הפעלתי מבחן הכנסה כדי לשפוט את המודל, מן הדין שאפעיל אותו כל הזמן. 2 גם אני מעוניין לעודד משפחות קטנות יותר, ואני לא חושב שזה סובייקטיבי3. 3 שי לבנה, מנוחתו עדן, היה אומר (ובצדק) שאם נחפור מספיק עמוק נמצא שם את הסובייקטיביות. אני מדבר ברמה שעדיין מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה ברור מדברים שכתבתי במקומות אחרים, הרי שכוונתי היא להחיל כללים כאלו רק על ילדים שיוולדו לאחר איזשהו "תאריך קובע", שמועדו יהיה לפחות שנה לאחר העברת חוק שכזה. אני מאמין (לא בטוח, אבל מאמין) שחקיקה שכזו תביא לירידה במספר הילדים, ואני מסתמך שוב על מאמרו של רביבו ב"תכלת" שהראה שצפי הילודה באוכלוסיה החרדית גדל במקביל להעלאת קצבאות הילדים לילדים ה"מאוחרים" על חשבון הילדים ה"מוקדמים". כלומר, אני סבור שרוב מוחלט של ההורים, בלי הבדל דת, גזע (ומכל המינים) שוקלים את השיקול הכלכלי בבואם להחליט להביא ילד לעולם. לכן, אני גם מאמין שחקיקה שתחזיר את הגלגל לאחור תביא בטווח הרחוק להקטנת הילודה, להקטנת מספר המשפחות מרובות הילדים ולאו דווקא להגברת העוני. אולי היא גם תביא לחלוקה מאוזנת יותר של המשאבים בחברה הישראלית, פעורת הפערים. עובדה שבדרך כלל לא מציינים בדיונים הללו היא שכ- 40% מהמשפחות מתחת לקו העוני הן משפחות חד-הוריות, עם מספר ילדים מועט (1 עד 3), והן, אגב, היו הנפגעות העיקריות משינוי החוק בעניין קצבאות הילדים. אבל מדובר בעיקר במשפחות של נשים עולות מחבר העמים, ולהן אין ממש לובי בכנסת או אף אחד שיזעק את זעקתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהחל מהכנסה מסויימת ומעלה לא מקבלים קצבאות (או שמקבלים קצבאות נמוכות יותר או שלא מקבלים מעבר לילד שני או משהו בסגנון הזה). אגב, האם "ספירת" הילדים מתייחסת גם לילדים שבגרו או רק לילדים עד גיל 18? נאמר שלמשפחה יש ילדים בגיל 25, 22, 17, 13, 11, האם היא תקבל קצבאות עבור 5 ילדים או עבור 3? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |