בתשובה לניצה, 17/01/03 1:04
מצטער על המיחזור 121851
קודם כל, אני לחלוטין לא מקבל את הטענה "אלוהים הבטיח לי" כאיזושהיא הצדקה לבעלות של מישהו על משהו.
גם ה"עולם", עם כל "אהבתו לתנ"ך", בחיים לא היה מקבל טענה כזו. תעשי את הניסוי המחשבתי הבא: בואי נניח שהתנועה הציונית היתה קמה רק היום, וכבר היתה כאן מדינה ערבית ריבונית. האם את חושבת שהעולם היה מצדיק טענה של היהודים, שעל הערבים לפנות את המדינה שלהם כי אלוהים הבטיח אותה ליהודים?

עכשיו צריך להפריד ל2 שאלות:
1. למה לדעתי היה מוצדק שישראל תקום.
2. למה שווה לי להשאר פה גם אם זה מסוכן.

לגבי 1 (ההצדקה):
(ראי גם את המאמר של רות גביזון למטה)

א) קודם כל אני חושב שלאור הרדיפות שעברנו, מדינה לעם היהודי במקום כלשהו על פני הגלובוס היתה דבר מוצדק מאין כמוהו.

ב) למה דווקא בישראל? אז קודם כל אני חושב שבהחלט מוצדק והגיוני מבחינת היהודים *לרצות* שמדינתם תקום בישראל. בכך שאני אומר שמוצדק מבחינתנו לרצות, זה לא אומר ששאר העולם חייב לתת לנו את מה שאנחנו רוצים.
ואכן, לדעתי זה היה לגיטימי מבחינת שליטי הארץ (התורכים/הבריטים) לא לתת ליהודים להגר לארץ ולגיטימי מבחינת הערבים להתנגד לכך שיהודים יהגרו לארץ (כל זמן שהתנגדות זאת אינה אלימה).
העובדה היא שהצלחנו להגשים את רצוננו, ולא בכוח ולא ע"י גירוש של ערבים, הגענו למצב שבו ב 1948 היינו רוב בחלק של פלסטינה המנדטורית, ולכן כעת כבר היתה לנו הצדקה מלאה לדרוש מדינה באותו חלק.

לגבי 2:
מאחר ונולדתי פה וכאן זה הבית שלי וזה המקום הכי נוח לי, אני מוכן להשקיע הרבה בשביל שהמדינה תישאר הבית שלי ושל ילדי. בשביל זה אני מוכן להלחם גם באויבים החיצוניים, וגם באויבים הפנימיים שרוצים להפוך את המדינה למדינת הלכה.

נכון שאם ימררו לי את החיים יותר מדי אז אני עלול לעזוב. כפי שאני רואה את זה, השפעת הטרור היא לא עד כדי כך גדולה על חיי היום-יומיים ולכן יש הרבה יותר סיכוי שאני יעזוב בגלל האויבים הפנימיים (כפייה דתית וכו') מאשר החיצוניים.

דרך אגב, גם אדם דתי, לא חייב להשאר בארץ ישראל בכל תנאי. לדעתי, לו היתה נשקפת סכנת חיים אמיתית, הראשונים לעזוב היו החרדים.

העובדה היא שבסופו של דבר רוב המוחלט של האנשים שנלחמו והסתכנו עבור המדינה הזו, לפני ואחרי הקמתה, היו חילונים.

----------------------
*כדאי לקרוא*: רות גביזון על ההצדקה לקיום ישראל:

לשונאי הלינקים 121957
מי שלא קורא את הלינק למאמר של רות גביזון- מפסיד.
מצטער על המיחזור 138408
דבר ראשון: "אלוקים הבטיח לי" הוא אולי הטיעון היחיד!! שיוכל לשכנע את העולם שמוצדק שמדינת ישראל תקום בארץ ישראל. זו גם הסיבה האמיתית שהגענו הנה, ולא לאוגנדה. זה שאתה אישית לא מאמין באלוקים, לא מפחית כלום מהמשמעות של הטיעון הזה, כבסיס לקשר של העם היהודי והארץ הזאת. אם היינו משתמשים בטיעון זה היינו אולי מצטיירים כפנאטיים, אולם לא כגזלנים. מלבד זאת, כיון שרבים מאוד בעולם כולל העולם המוסלמי(!) מאמינים בנכונות הת"נך זו אוילות ממדרגה ראשונה מצידנו לוותר על טיעון בעל עוצמה כזאת.
דבר שני: מה שחשוב לי בשלב הראשון זה להרגיש צודקת בעצמי ורק לאחר מכן לשכנע את העולם. אותי, הטיעון הזה משכנע...
דבר שלישי: עצם העובדה שלא היתה כאן מדינה ריבונית ערבית כשהגענו לא הייתה מקרית כלל. אם אתה רוצה את הפן המיסטי אז: בספר ויקרא, בתוך נבואת תוכחה קשה, בה ה' מבטיח לזרות אותנו בגויים אם נלך אתו "בקרי", הוא מוסיף (פרק כו' פסוק לב') "והשמתי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה" רש"י (הפרשן הקלאסי של התורה שחי לפני כאלף שנה) מפרש: "זו מידה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם שתהה שוממה מיושביה" כלומר יש לנו הבטחה (שהתקיימה..!) שלא תתפתח כאן יישות לאומית אמיתית הקשורה לארץ הזאת, אלא שהארץ תהיה שממה עד שבניה יחזרו אליה. ובאמת ההגירה הערבית המאסיבית לישראל החלה רק כאשר היהודים החלו לחזור אליה בסוף המאה התשע עשרה. קודם לכן, הארץ היתה שממה, ביצות וקדחת.
מהפן הלא מיסטי, לא יודעת מה הייתי עושה במקרה שהייתה כאן מדינה ריבונית אחרת. (לא שאני מאמינה שבאמת היתה קמה כאן מדינה פלשתינית...) ברור שלא הייתי מפסיקה להאמין שהארץ הזו תחזור אל העם היהודי בסופו של דבר. מכל מקום העובדה היא, שבמשך כאלפיים שנה שנעדרנו מכאן לא קמה יישות לאומית עצמאית כאן.

הטיעונים של רות גביזון יכולים אולי לשכנע אותנו, אולם לא נראה לי שהם ישכנעו מי משכנינו, ולדעתי גם העולם לא ממש ישתכנע שמכיון שכבר נעשה עוול, ולתקן אותו יהיה עוול יותר גדול אז עדיף להשאיר את זה כך...יש לי עוד מספר בעיות עם ההצדקות של רות גביזון אולם זה לא לכאן.
מעבר לכך, אם אני מבינה נכון, רות גביזון מבססת את הטעונים שלה בזכות קיומה של מדינת ישראל, בין השאר, על כך שיש זכות ללאום יחודי לבטא את יחודו ואופיו במדינת לאום משלו. כלומר, לפי זה, שמירת אופייה היהודי של המדינה היא מאושיות ההצדקה לקיומה! אפשר להרחיב ולומר שככל שהמדינה תהיה יהודית יותר היא תהיה צודקת יותר... אז די עם ההיסטריה של מדינת הלכה.
תיקון קטן: ב48 היינו רוב רק *אחרי* המלחמה בה גורשו/ברחו רוב תושבי הארץ הערבים. כך ש"זכותנו" לדרוש אז מדינה, רק על סמך היותינו רוב היא מאוד בעייתית. למותר לציין שדוד בו גוריון לא הזמין את הפליטים לשוב לבתיהם.
לגבי הלגיטימיות של הבריטים למנוע מהיהודים לבוא לארץ- הרי הבריטים קבלו מחבר הלאומים את המנדט על ארץ ישראל על דעת שיקימו כאן מדינה ליהודים! כך שזה היה ממש מעילה בתפקידם והבטחותיהם.
לגבי החרדים ש"יהיו הראשונים לעזוב" - אתה פשוט לא מכיר אותם. למשל, במלחמת המפרץ הראשונה, כאשר תושבי איזור א' עזבו בהמוניהם את תל אביב כמעט לא היו חרדים שעזבו את בני ברק.
מצטער על המיחזור 138529
א. לגבי הטיעון "אלוקים הבטיח לי":

אני‏1 אישית לא מאמין באלוקים ולכן בוודאי שאני לא מקבל את הטיעון הזה. כמובן שאין לי שום כוונה להתחיל להאמין במשהו שלא קיים רק בשביל להצדיק לעצמי או לאחרים למה אני נמצא פה.

יתרה מזו, גם לא מקובל עלי שמישהו אחר ישתמש בטיעון הזה ואם מישהו משתמש בו אז זה רק יכול לגרוע מהתמיכה שלי במטרה של אותו אדם. למשל, אם מוסלמי טוען שהוא רצח את אחותו בגלל שזה הדבר הנכון לעשות לפי אמונתו, אז הנטייה שלי תהיה להחמיר בעונש שלו, ע"מ שאף אחד לא יחשוב שאמונה יכולה להוות תירוץ מקובל לרצח. כמו כן, אחד מהטיעונים שבהם אני משתמש בהזדמנויות הנדירות שיוצא לי להתווכח עם פרו-פלסטינאים, הוא שעצם העובדה שהפלסטינאים קראו לאינתיפאדה הנוכחית "אינתיפאדת אל-אקצה" צריכה לגרוע מהתמיכה בהם, מאחר והיא מראה שזה לא מאבק למען ערכים נעלים של שחרור מכיבוש ושוויון זכויות, אלא מאבק למען ערכים דתיים חשוכים.

ב. לגבי הצדקה:

ככלל, אני חושב שאין מה להתעסק יותר מדי בהצדקה למדינה שכבר קיימת. בעיני, הדבר היחיד שיכול לשלול את ההצדקה לקיום מדינה הוא מצב הדמוקרטיה וזכויות האדם שבתוכה.
לכן לדעתי ישראל תמשיך להיות מוצדקת גם אם תחליט שהשפה הרשמית שלה היא רוסית ויום המנוחה הרשמי הוא יום ראשון, כל זמן שהיא תישאר דמוקרטיה. לעומת זאת אין הצדקה למדינה שתאמץ לעצמה את החוקים שמוצעים ב‏2 או ‏3. זה שמדינה מוצדקת זה לא אומר שאני ארצה לגור בה, וזה שהיא לא מוצדקת לא אומר שצריך לפרק אותה מחר. אולם, אני אישית לא מתרגש מפגיעה בריבונות של מדינה לא מוצדקת (ע"ע אפגניסטן, עיראק).

זו אינה רק דעתי, אלא עושה הרושם שזו הולכת ונעשית הדעה המקובלת בעולם. אחד הביטויים לכך הוא שהאמריקאים מצדיקים את מלחמתם נגד עיראק, אפילו שלא הביאו שום הוכחות לנשק השמדה המוני או לקשר לטרור, בכך שהם משחררים את העם העיראקי משלטון צורר ולא דמוקרטי.

ביטויים נוספים הם ההתערבויות הבינ"ל בסרביה ובאפגניסטן, הקמת בית המשפט בהאג, והחוקים המרחיבים של בלגיה.

---
שאלה עובדתית: את בטוחה שלא היינו רוב ב48 בשטחים שהוקצו לנו במסגרת תכנית החלוקה?
-----

1 אני חוזר שוב ושוב על "אני" ו"לדעתי" מאחר ונראה שיש ביננו חילוקי דעות עקרוניים שאי אפשר לגשר עליהם, ולכן מטרתי היא לא לשכנע אותך אלא להבהיר מה העמדות שלי ומדוע אני חושב שהן קונסיסטנטיות. נראה לי גם שכל אחד מאיתנו מייצג קהל טיפה יותר גדול מאשר את עצמו בלבד.

מצטער על המיחזור 138547
לדעתי (ואני לא בטוח במאה אחוז), בתוך 55% משטחי ישראל שבין הנהר לים, שהוקצו למדינה היהודית ע"י האו"ם בתוכנית החלוקה, אכן היה רוב לאוכלוסיה היהודית (אאל"ט אז משהו כמו 600 אלף יהודים לעומת 350-400 אלף ערבים).
התקטננות 138662
לגבי החרדים שלא עזבו את בני ברק- משום מה זכורות לי היטב תמונות טלוויזיה של שדה התעופה לוד מלא בתלמידי חכמים בתורים לטיסות היוצאות. זאת למרות שכל הרבנים הרגיעו שישראל מקום בטוח ולא יקרה פה כלום. אבל לתלמידי החכמים אף פעם לא חסרה תשובה, או תירוץ. והפעם התירוץ היה "מצוות כיבוד אב ואם", דהיינו- ההורים בחו"ל דואגים, וביקשו שאבוא הביתה.

אני מאמינה לך שבבני ברק לא היתה נטישה כללית כמו בת"א, אבל אולי זה גם בגלל שמדובר במשפחות גדולות ולא-עשירות, שהתניידות פתאומית לא קלה לביצוע אצלן.

על החתום: תושבת איזור א שלא עזבה את העיר אפילו ליום אחד (לא כ"כ מאומץ כמו מרוב עצלות). ואה- אני כאן בגלל העם, לא בגלל הדת.
מצטער על המיחזור 138679
רק לעניין "...רבים מאוד בעולם כולל העולם המוסלמי(!) מאמינים בנכונות הת"נך" - מהתרשמותי האישית, זה לא כך.

לדוגמא, חבר שלי שירת ביקל"ז (יחידת קישור לכוחות זרים), ועמד בקשר יומיומי עם קצינים מצריים מוסלמים. הללו, לטענתו, לא ידעו כלל על התבססות הקוראן על התנ"ך, והתפלאו למצוא התאמות בין הסיפורים על משה ועל מוסא.
אם נניח שהקצינים הללו עוד מהווים שכבה יחסית משכילה בציבור הערבי (בטח באזור מעל הממוצע), אז מצב שאר הציבור הנבער מדעת בטח קשה יותר.

אני בספק שהתנ"ך משכנע שם מישהו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים