בתשובה לשירה ארצי, 20/09/99 19:45
לא כל ביטוי נימוסי הוא כפייה 123
לדעתי קצת הגזמת בתגובה שלך אל הביטויים. לחילוני הממוצע במדינה יש הרבה מאוד חברים דתיים או מסורתיים, שמקובל לברך אותם ב'גמר חתימה טובה'. השימוש בביטוי הזה לא מעיד על הסכמה עם הרעיון שמאחוריו, יותר מאשר ברכת "מרי כריסמס" לנוצרי מעידה על אמונה בישו. זהו בסך הכל ביטוי של נימוס והתחשבות באמונתו של האחר. מן הסתם מכריך שבירכו אותך ב'גמר חתימה טובה' בירכו הרבה מאוד אנשים באותה תקופה, עד שהברכה נהייתה שגורה בפיהם.

שאר הדוגמאות הן, לדעתי, די מגוחכות. שפה היא לא יצור פוליטי, והשימוש בביטוי של קבוצה אחרת לא מעיד כהוא-זה על הסכמה עם אותה קבוצה. ביטוי הוא ביטוי, והפרשנות מסורה בידי האומר והשומע. האם העובדה שאני מכנה את עצמי '(שמאלני) יפה-נפש' מעידה על הסכמה והזדהות עם הכוונות המעליבות של מי שטבע את הביטוי במקור? האם השימוש במונח כמו, למשל, 'גלגול נשמות' מעיד משהו על אמונתו של המשתמש בביטוי? ודאי שלא. מאחורי המונח 'גלגול נשמות' יש פילוסופיה שלמה, אבל הביטוי עצמו רק משמש כדי לסמן לפילוסופיה הזו, ולא מעיד על אמונה בה. כך, מאחורי המונח 'חילול שבת' אולי מסתררת אמונה ביכולת לחלל את השבת, אבל השימוש בביטוי בסך הכל נובע מהצורך שלנו להתייחס למושג המופשט הזה, ולא מעיד על אמונה בקדושת השבת.
כך, כמובן, גם 'בגדים לא צנועים'. ברור שאת רוב החילוניים לא מעניינים ערכי הצניעות החרדיים, אבל מאחר והערכים האלו קיימים ולפעמים צריך להתייחס אליהם, משתמשים בביטוי של החרדים. לא מתוך אמונה, ולא מתוך 'משחק לידיהם'.

שפה היא שפה, ביטויים דתיים הם בסך הכל עוד ביטויים שמושרשים בשפה ובלשון הדיבור, ולא צריך להתרגש מהם יותר מדי.
השפה איננה ''רק שפה''. 128
ביטויים מעידים על הפנמת מונחים. במלחמת התרבות המתחוללת כרגע, מנסה צד אחד לכפות על האחר את מערכת המונחים שלו. אין כל דמיון בין איחול "חג מולד שמח" לבין איחול "גמר חתימה טובה": הראשון מאחל לך חג שמח (ואיננו מתייחס למערכת הערכים של החג עצמו), בעוד השני מייחל לכך שאלוהים ישוב וימצא אותך זכאי השנה. כלומר, מובלעת כאן ההנחה שאלוהים אכן עורך משפט לכל בני האדם, הוא גוזר את דינם, ואתה מקווה שגזר דינו של בן שיחך יהיה טוב. מה זה אם לא ביטוי דתי?

אני, לכשעצמי, אינני משתש כלל בביטוי זה, או בביטוי "שנה טובה". השנה, מבחינתי, אכן מתחילה בראשון בינואר, יום בו היו הקונסולים הרומאיים נכנסים לתפקידם. עם זאת, אני מקפיד לאחל לאנשים צמים "צום קל", מפני שזו ברכה סרקסטית.
השפה הינה ''רק שפה''. 733933
אני מתנגד באופן עקרוני לכל ההודעה שכתבת, כי אני לא מבין את הפחד התהומי שלך ששפה דתית תשפיע לך על המוח, אבל זה לא חשוב עכשיו...
החלק עליו אני מוחה הוא שכתבת שאתה מברך אנשים צמים "צום קל" בסרקסטיות. לדעתי זה לא מנומס וקטנוני. הרי לפי האמונה של השני הוא חייב לצום, אז מה אכפת לך שיהיה לו צום קל? למה שלא תברך אותו מכל הלב? נניח יש בנאדם שצופה בכוכבים ונסע לנגב כדי לצפות המטר מטאורים, ואתה מצדך לא מבין מה העניין שלו בכוכבים, האם תברך אותו ב"אמן תהיה ראות גרועה ויפול עליך מטאור"? לא נראה לי. הדבר המנומס לעשות זה לומר "בהצלחה" ואז לשאול אותו מה זה מעניין אותו.
השפה הינה ''רק שפה''. 733936
חוששני שמר גורביץ כבר לא פוקד את מחוזותינו (אתה עונה להודעה שנכתבה לפני כ-‏21 שנה) כך שאני מרשה לעצמי להידחף הנה.

נראה לי שאתה מחמיץ את המסר שיוסי ניסה להעביר: מאחר ומטרת הצום היא סיגוף ("וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", כן?), האיחול "צום קל" הוא, אכן, סרקסטי, והלעג מצוי בכך שמקבל הברכה לא מבין את האבסורד לפיו מאחלים לו, בעצם, צום חסר ערך. אך מאחר ולפי דעת הכותב מדובר באמת באקט פורמלי וחסר משמעות, לא פלא שמקבל הברכה לא עונה לו באותו אופן שהאסטרונום מהאנלוגיה שלך היה ודאי עונה, דהיינו המתכונן לצום בטח לא עונה "לך תזדיין, יא חת'כת דרעק" (וסליחה על הביטוי "לך").
השפה הינה ''רק שפה''. 735169
ואוו, לא ציפיתי שתגיע תגובה כל כך מהר (כאמור, 21 שנים). התרשמתי.
ולענייננו, אתה צודק, הבנתי לא נכון את המסר, אך רק אוסיף ואומר שלשאלה "מה הקטע עם צום קל" יש כבר כמה תשובות, שהראשונה והפשוטה היא שהברכה היא לא "שיהיה לך כיף בטירוף ותהנה בצום" אלא "שלא תחלה ותחלש עד שלא תוכל לעמוד בכלל".

נ.ב. "לך"?! גיוועלד! שומו שמיים! מה זה הדיבור הנגוע הזה? ממילים כאלה קשה להתאושש, פגעת בי עמוקות. (בציניות כמובן, ראה חוק פו).
השפה הינה ''רק שפה''. 735189
אני יודע שבעזרת קצת לוליינות לשונית אפשר למצוא "הסבר" לכל דבר ועניין, ואני יודע שאלפי אנשים חכמים הקדישו אינספור שעות לאורך ההיסטוריה למציאת "הסברים" כגון זה במפעל שהוא, אולי, הבזבוז הכואב ביותר של משאבי CPU אנושי מאז ומתמיד‏1. אם נחה דעתך מכך שברכת "צום קל" אינה אלא ברכה שהצום לא יהרוג אותך לגמרי, ואם לדעתך כך מבינים זאת גם המאחלים וגם מקבלי הברכה, הרי שכיוונת לדעת גדולים, וכבר פירש ואמר הרשכ"ג "והמהדרין מסיחין את הנוסח המלא של הברכה, הלא הוא "צום קל ונעים, יא בבא" שאינו אלא אקרוסטיכון של "קשה למדי ובזכותו נביא עלינו ימות משיח, יאיר אורו, במהרה בימינו, אמן" ("צומות הגוף ותעצומות הנפש, התשכ"ג).

דא עקא, כותב המאמר חושב אחרת ממך.
_______________
1- "טפי" הוא חושב שם למעלה "בשביל זה הם אכלו מעץ הדעת? העונש היה קל מדי" והנה אותו "קל" פרובלמטי שב ומפציע כך שעלינו להזהר שמא ניקלע כאן ללולאה אינסופית, כאילו בבחירות עסקינן.
המחשבה היא האדם, 133
"העבד הינו קודם כל עבד בנפשו"
אכן צודק המגיב ע. רזון כי מרבית בני האנוש הבוגרים מסוגלים להפריד מי במאמץ יותר ומי במאמץ פחות בין מילים מהשפה ולחוץ הנאמרות מתוך סיגול דרכי התנהגות חברתית ולבין מילים שהדובר אכן מתכוון אליהם.
אולם טועה זה החושב כי השפעת המילים איננה מחלחלת לתודעה. גם פרסומת שהנחשף אליה מתנגד לה ולערכיה עם גבור החשיפה אליה מחלחלת ולו גם מעט לתודעת הנחשף.
סיגול דרכי דיבור בהם שזורים אידיאולוגיות חרדיות הינו בהחלט עניין לצאת כנגדו חוצץ או לפחות להאיר את הנושא ולהעלותו לפחות למודעות כפי שעשתה הגברת שירה ארצי.
שפה הינה בהחלט מכשיר פוליטי. חינוך אנשים מתחיל בשפה. עובר לתודעה. עובר להתנהגות.
מובן שלא אמירת "גמר חתימה טובה" תביא לידי קפיצה לזרועות החרדיות, אולם הפנמת מושגי שכר ועונש של דמות מואנשת הנקראת אלהים על ידי סרסורי הדת הינה הפנמה לה יש להיות בהחלט מודע.
המילים הם נשק. המשפט "תחי המלכה X" שלח הרבה אנשים לאובדנם נישאים על ידי מילים...
מודעות לסכנה שבמילים הינה צורך חיוני שטוב שהועלה על ידי הכותבת הנכבדה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים