בתשובה למיץ פטל, 03/02/03 14:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. האם לנאס"א אין "נהלי חירום" בדיוק בשביל דברים כאלו? האם תקלה שארעה בחלל שאינה מאפשרת את חזרת המעבורת פירושה תמיד גזר-דין מוות לאסטרונאוטים? ב. אני די משוכנע שלו מהנדסי נאס"א היו משוכנעים שהמעבורת אבודה ו(א) מתקיים (שיגור חירום של מעבורת לחילוץ), כבר הייתה נמצאת הדרך לחלץ את האסטרונאוטים, דרך דלתות המטען למשל, ע"י שימוש ב"צינור" פלסטי גמיש ארוך למשל, מבלי צורך בעגינה של ממש אלא התקרבות ותיאום מהירויות. חיבור בין כלי טייס בחלל נעשה כבר פעמים רבות. למה אני די משוכנע, בסופו של דבר, שמה שכתוב ב"דבקה" - שמהנדסי נאס"א ידעו שהמעבורת אבודה כבר לאחר השיגור, אינו נכון? בעיקר בגלל המחיר של המעבורת. לדעתי, לא מוותרים בקלות על 6 מיליארד דולר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהסוף: זה שהמעבורת עלתה 6 מיליארד דולר לא אומר שזה מה שהיא שווה. למעשה, האם יהיה זה מופרך לגמרי לחשוב שיש אנשים בנאסא שהיו מאד שמחים לטוטאל–לוס של אחת המעבורות, אלמלא אובדן הצוות1? בכל אופן, אני שותף להערכתך שמה שכתוב ב"דבקה" לא נכון. ב. כאמור, לפי "הארץ", גם מבצע-חירום של המעבורת דורש הכנה של כמה שבועות. הנוכחות של מעבורת נוספת במסלול בטח לא הופכת את השיגור לבטוח יותר, וכפי שכבר ציינתי, אין סיבה שיהיו אמצעים לתמוך מהקרקע בשתי מעבורות בוזמנית במהלך המשימה. רוצה לומר: כל אילתור שכזה כולל סיכון לשתי המעבורות ולצוותיהן. את הקטע עם הצינור דווקא לתא–המטען כלל לא הבנתי, אבל לא משנה. אני די משוכנע שלו נאסא (למה רק המהנדסים?) הייתה משוכנעת שהמעבורת אבודה, כבר היו מכינים דרכי–פעולה אפשריות כדי להציל לפחות את הצוות. אני לא שותף להערכתך שהייתה נמצאת דרך שתענה על דרישות העלות והבטיחות. שנינו מסכימים שאיננו יכולים לדעת אם הייתה נמצאת דרך אם לאו, כיוון שאנחנו חושבים שלא זו הייתה הערכת–המצב של נאסא. א. תלוי מה התקלה. בינתיים לא שמעתי שמזכירים איזושהי פרוצדורה של תיקון תקלה שלא ע"י האסטרונאוטים שעל המעבורת או באמצעות פקודות מהקרקע. אפשר להזכיר שוב, בהתבסס על התדריך מאמש, שאין פרוצדורה לתיקון הבידוד בחלל. האם זה אומר שקיימת פרוצדורה אחרת למצב של כשל בבידוד? לא אמרו. 1 הנה הגנתי על עצמי מפני תיוג כ"מפריח תאוריות קונספירציה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כתבתי: "תקלה שארעה בחלל שאינה מאפשרת את חזרת המעבורת" (צ"ל "ואינה"? כתבתי בפואדית?). המעבורת יוצאת לחלל עם מלאי מוגבל של מזון, חמצן ודלק. האם יש אפשרות כלשהי לחלץ את האסטרונאוטים מתוך המעבורת, להשיבם בבטחה לכדה"א ולהשאיר את המעבורת במסלול? ב. דבקה ענו: "There were no rescue or docking options on Columbia." אני תוהה אם אפשר בכל זאת לאלתר משהו, גם אם הקולומביה אינה ערוכה לעגינה. לא צריך להדרדר לרעיונות של מ"ש בפא"צ, אבל באפולו 13, למשל, אילתרו מסננני אוויר כשהיה צריך.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תקלה אפשר לתקן, לפעמים. לפעמים לא, ראה ב'. ב. למה לאלתר כשאפשר להכין מראש? באופן כללי, אני חושב כך: כל מצב נלקח בחשבון, ואם נמצא שניתן להציל בו את הצוות, הוכנה תכנית לשם כך. אם למצב כלשהו לא הוכנה תכנית, אני נוטה להסיק מכך שנמצא שלא ניתן להציל את הצוות במצב זה. כיוון שמדובר בבני–אדם ובהרבה שיקולים פוליטיים לסוגיהם, אני משוכנע שאילו היה מתרחש אחד המצבים האלה, אזי למרות שמראש לא נמצאה דרך להציל בו את הצוות, היו שבים ושוקדים על הצגת דרכי–פעולה, כפי שכתבתי לך למעלה (לכן אני גם נוטה לחשוב ששוב לא הייתה נמצאת דרך–פעולה העונה על הדרישות. עם זאת, אילוצי הפוליטיקה היו עשויים לשנות את הדרישות). האירוניה ב"אפולו 13", קראתי לא מזמן, היא שמה שקרה שם סומן מראש בכלל כמצב בו אין לצוות סיכוי, ולכן לא הוכנה עבורו תכנית–פעולה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |