בתשובה לעוזי ו., 18/02/03 18:07
מקבילים נפגשים 130582
רציתי להגיע מהר מהבית לגינה. פעלתי לפי עצתך, ואחרי יותר מ-‏12,700 קילומטר הגעתי. בפעם הבאה, תגיד איזו קשת!
מקבילים נפגשים 130585
12700?

לא משהו בסביבות 40000?
אופס 130593
גם 40000 זה יותר מ-‏12700.
מקבילים נפגשים 130596
אכן 40,070 (שזה ההיקף בקו המשווה - זה משתנה משום שכדור הארץ הוא קצת מעוך והוא לא ממש כדור).

עד כמה שאני יודע, 12,756KM זה הקוטר של כדור הארץ (ולא ההיקף). כנראה שמיץ אוהב לחפור מנהרות (היי! זה יותר קצר, אז למה לא בעצם?).

דרך אגב, עפ"י ההגדרה של קו ישר מלמעלה, רק קו המשווה הוא קו ישר מבין כל קוי הרוחב, נכון? אז מה, קוי הרוחב האחרים הם "עקומים"?
מקבילים נפגשים 130600
או שהגינה שלו מאוד מאוד רחוקה מהבית
מקבילים נפגשים 130603
אם הגינה שלו מאוד רחוקה מן הבית אז לא היתה לו ברירה אלא ללכת 12,000KM, משום שזו הקשת הקצרה יותר, ואז אין לו סיבה לבוא אל עוזי בטענות.

בכלל, מיץ פטל היה ארנב, לא? אז שיחפור.
מקבילים נפגשים 130602
"כנראה שמיץ אוהב לחפור מנהרות"
טוב, הוא ארנב, לא? אז הוא רק צריך לשים לב לאיזה כיוון הוא פונה באלבקורקי.
מקבילים נפגשים 130606
אם הוא יגיע לפינסלבניה בטעות (כמו שקורה לארנבים שטועים בפניה באלבקורקי), הוא רק יצטרך להגיד הוקוס-קדבראאאא (או אברא-קפוווקוס) ולהמשיך את הדרך בנפנוך כנפי עטלף.
ך=ף 130607
מקבילים נפגשים 130672
ולהרכיב משקפיים. ולקוות שלא יגיע איזה בעל-מחבט שיעז להכות עטלף עם משקפיים.

אתה בערך הבן אדם השלישי שאני מכיר, שמכיר את המערכון הזה בע"פ. חן חן!
מקבילים נפגשים 130619
"אופס" = העתקתי מהשורה הלא נכונה בטבלת הנתונים. באתי לפדח ויצאתי מפודח.
מקבילים נפגשים 130729
העיקר שאתה מתחפר באדמה ולא בטיעוניך, כיאה לארנב נבון ;)

סתם נו.

רק בשביל להזכיר לי את הפרק המצויין (של האליל והמורה הרוחני שלי, עליו גדלתי - באבא באגס באני), זה היה שווה ועל כך - תודה.
מקבילים נפגשים 130643
1. כמובן שאם מותר לחפור מנהרות, אז הדרך הקצרה ביותר מנקודה לנקודה היא במנהרה ישרה. המרחב הזה הוא אוקלידי למהדרין (דרך כל נקודה שמחוץ לישר עובר מישור יחיד, ובו יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך הנקודה ומקביל לישר).

2. כמובן שקוי הרוחב עקומים. בדוק פעם את נתיבי הטיסה הבינלאומיים - אף אחד לא טס לאורכם.
בקוי הרוחב שקרובים לקוטב, המרחק מנקודה אחת לזו שמרוחקת ממנה ב-‏180 מעלות קרוב לקוטר המעגל (במרחב), בעוד שטיסה לאורך המעגל תהיה ארוכה פי pi, כמעט.
מקבילים נפגשים 130680
השאלה היא אם משכללים את כמות ההספק שצריך להשקיע על מנת לעבור. אז אני לא כל כך בטוח שהדרך הישרה אוקלידית היא הטובה.

(אגב, המרחב הזה לא ממש אוקלידי, יש עיוותים כבידתיים חביבים.)
מקבילים נפגשים 130686
משכללים = משקללים? אני מבולבל! הכל באשמת הכתב האשורי.
מקבילים נפגשים 130701
איך ההספק (הכבידתי?) תלוי בכיוון הנסיעה?
אם הכוונה היא שכדור הארץ אינו כדור מדויק אלא אליפטי מעט, אפשר לקחת זאת בחשבון, והקוים הישרים של המרחב ("עקומות גיאודזיות") משתנים בהתאם.
מקבילים נפגשים 130703
החפירה, החפירה! זה לא פשוט לחפור דרך אדמה, וזה נעשה קשה יותר ככל שמגיעים עמוק יותר, וגם תלוי בסוג האדמה (לפחות בהתחלה, אחר כך מגיעים לליבה שהיא די הומוגנית).
מקבילים נפגשים 130705
היתרון הוא שלחפור צריך רק פעם אחת.
אם למשל תחפור מנהרה (ישרה) מנתב''ג לניו-יורק ותבטן אותה כראוי, אפשר יהיה ליפול מכאן לשם בכשמונים דקות (אם זכרוני אינו מטעני), בלי להשקיע כמעט שום אנרגיה.
מקבילים נפגשים 130706
אני חושב שאינך מעריך נכונה את עלות התחזוקה של מנהרה כזו, שלא לדבר על אספקת חמצן, בקרת לחץ, וכן הלאה.
מקבילים נפגשים 130713
אפשר ליפול במעליות אטומות.
אבל אל דאגה; אני מעריך נכונה את עלות הפרוייקט, וזו הסיבה שהמיזם שלי לחפירת התעלה נדחה עד שליבת כדור הארץ תתקרר קצת.
לעוף ולא ליפול (משינה) 130737
*ליפול* לשם?
החצי הראשון של הדרך יהיה בירידה, אבל השני בעליה, לא? ויהיה לך עוד קצת חיכוך להתגבר עליו. אולי אם חוץ מלבטן את המנהרה גם תגרז אותה כראוי...

(ועוד ניג'וס קטן: אחרי שהליבה תתקרר וזה יהיה מעשי, האם לא תצטרך להאבק על זכויות המקום בנקודת ההצטלבות עם המנהרה שתושבי לונדון ירצו לחפור לריו דה ז'ניירו, או אילושהן מנהרות אחרות?)
לשם ובחזרה 130738
1. חיכוך הוא בעיה של מהנדסים, לא של מתמטיקאים. במחצית הראשונה נופלים, ובשניה המהירות יורדת. יתרון: מגיעים לנקודת הסיום במהירות קרובה לאפס.

2. המנהרות לא חייבות להיות ישרות. כל מנהרה שנשארת מתחת פני השטח אמורה להביא אותנו בבטחה אל היעד; אם המנהרה שלך רוצה לעבור במקום ששלי נמצאת בו, תוכל לבנות מעקף של כמה עשרות מטרים בלי להפסיד שום דבר.
לשם ובחזרה 130739
למה לא להפיל דברים (מים למשל, או נוזל אחר) אשר יפלו להם במורד/מעלה המנהרות, מטה מעלה, כך שיהיה ניתן להפיק מהם אנרגיה?

למה לא לזרוק את רמי ורד במורד המנהרה ולסתום אותה מהר בבטון, משני צדדיה?

למה אני שואל שאלות טפשיות, על הבוקר, במקום לארוז תיק ל"בית הספר"‏1?

_____
1 כן, כן, מבריזנים שכמותי מתחילים רק היום את הסימסטר שלהם.
חוק יסוד: שימור האנרגיה 130740
לשאלה הראשונה - אם תפיק מהם אנרגיה בדרך למטה, הם לא יגיעו עד למעלה בקצה השני.
חוק יסוד: יש אנרגיות נוספות שאפשר לנצל 130754
המים יגיעו עד לאמצע ע"י כח המשיכה (ואנו נפיק מהם אנרגיה) ואז, בתקווה שכדור הארץ עדיין לא התקרר כפי שתארת למעלה, הם יתפרצו חזרה כקיטור (ואז נפיק מהם שוב אנרגיה). נקרר את המים וחוזר חלילה (עד שחוק שימור האנרגיה יגרור לבטח את קירורה המוחלט של ליבת כדור הבוץ שלנו).

__
אביב,
באונ' ועדיין מדבר שטויות.
לשם ובחזרה 130790
רגע, מי צריך מנהרות? ממרום ביתי על הכרמל, ועל גבי מזרון-ים או משהו, אני יכול להגיע לכל עיר חוף בעולם, באיטיות-מה אבל ללא השקעת אנרגיה!
לשם ובחזרה 130795
סתם ניטפוק קטן:
כמובן שאין לך שום אפשרות להגיע כך לטבריה (הקרובה יחסית) ובוודאי שלא לערי חוף אחרות לשפת ימות סגורות.
לשם ובחזרה 130962
לטבריה? בקלות. לא על גבי מזרון ים, כמובן, אלא עם מזרון יבשה, בדמות הסוסיתא-וישנה נטולת החיכוך שלי. הבעיה שלי תהיה איך לבלום בטבריה (כי אחרת, הרי גולן יצוו עצור, ולאו דווקא בדממה בוטחת). אתה צודק שאני אתקשה עם ערים לחוף אגמים גבוהים, בהרים. בטח יש משהו לחוף אגם טיטיקקה.
בין שתי ערים 131076
על גדות אגם טיטיקקה נמצאות הערים קופקבנה בבוליביה ופונו בפרו. (איזה חוסר מקוריות בשמות)
לשם ובחזרה 134290
LOL!!!!!
איזו בקיאות בשירת נעמי שמר!
לשם ובחזרה 134291
רחל, רחל. נעמי שמר רק הלחינה.
צודק. פאדיחה. הכוונה הייתה 'שירי נעמי שמר' 134346
לשם ובחזרה 130803
לפי השיטות המתמטיות שאתה מציג, לנסוע ממתל אביב לחיפה לא עולה כסף, כי שתי הערים באותו גובה. מאיצים את המכונית בעזרת קפיץ, וכשהיא מגיעה לחיפה היא דורכת קפיץ חיפאי תוך כדי האטה, כדי שתהיה מוכנה לנסוע חזרה לתל אביב שוב בחינם. ואם יש לך קפיצים טובים גם אם שתי הערים בגבהים שונים לא תבוזבז אנרגיה.
הצרה היא שכמעט כל הדלק שהמכוניות ההנדסיות שורפות (ואלה הן המכוניות של ימינו) בדרך מתל אביב לחיפה נשרף כדי להתגבר על החיכוך עם האוויר. (זה שלא קיים אצלכם).
שמעתי פעם בטלויזיה איזה דביל בשם פרופ' עדי צמח חוזה התגברות על בעיות התחבורה בעזרת "אנטי גרויטציון". הטמבל בכלל לא הבין שהבעיה העיקרית שאותה הוא אמור לפתור היא בעיית החיכוך.
מה דעתכם על "מינהרות ואקום" ? זו דרך שבעזרת ניתן באמת לחסור כמעט את כל האנרגיה בתחבורה.
לשם ובחזרה 130805
נראה לי שעיקר החיכוך במכוניות (ההנדסיות) של היום הוא עם הקרקע, ולא עם האויר. אם לא הוצאת פטנט על שיטת הקפיצים, זה הזמן.
לשם ובחזרה 130809
השיטה עם הקפיצים, זה גם עובד אם עוצרים בדרך ברמזורים? מה קורה אם צריך לעצור מסיבות אחרות? מביאים שעון אנלוגי מהבית?

אני זוכר משהו אחר שפעל על גלגל תנופה. אוטובוסים שנוסעים מתחנה לתחנה (מרחק קצר, עד 2-3 קילומטר) ומונעים בכוחו של אותו גלגל. מישהו יכול להסביר את אופן הפעולה של המערכת?
לשם ובחזרה 130811
לא מכיר את השיטה עם גלגל התנופה, אבל הכרמלית עובדת ע"י איזון משקל בין קרונות הנעים בכיוונים הפוכים. (מי אמר שאין רכבת תחתית בישראל!?).
לא רק. 130836
גם הביצים של גוראל, הרכבל בראש הנקרה, הכסאות בחרמון ורוב רכבות הכבלים שראיתי בחו''ל.
לשם ובחזרה 130816
גלגל התנופה היה אמור לאגור את האנרגיה הקינטית בזמן הבלימה, ולהשתמש בה אח"כ כשרוצים להאיץ (עם או בלי המרתה לאנרגיה חשמלית וטעינת מצבר).

הגלגל הנ"ל היה צריך להסתובב מהר מאד (לא זוכר כמה סיבובים בשניה, אבל הרבה), מה שהיה מקשה מאד לסובב את המכונית בגלל אפקט הג'ירו. זה הוביל לפתרונות מסובכים יותר של שני גלגלים שמסתובבים בכיוונים הפוכים, ומכאן (דרך בעיות סינכרון, סרבול ומשקל) לגניזתו הסופית של הרעיון.

אזהרה: האמור לעיל מסתמך על זכרוני הרופס. סימוכין יובאו (אולי) עפ"י דרישה.
דרישה? 130828
גניזתו של הרעיון ? 131044
הרעיון של גלגל תנופה לא נגנז, הוא אפילו יושם בהצלחה ברכבות פרבריות. רכבת פרברית היורדת במורד הר, לדוגמא, ממירה את את האנרגיה הפוטנציאלית בסיבוב גלגל התנופה וזה האחרון מספק את האנרגיה לרכבת במישור.
היפנים מתכננים, ממש בימים אלו, בניית גלגלי תנופה המבוססים על מוליכי-על בוואקום. גלגלי ענק אלו ימצאו בוואקום + הקירור המתאים ויסובבו למהירות מסויימת וימשיכו להסתובב (כמעט) ללא איבוד אנרגיה.
יישום דומה לגלגל התנופה ניתן למצוא במכוניות ההיבריד. הונדה כבר הוציאה לשוק דגם היבריד המכיל שני מנועים, מנוע רגיל + מנוע חשמלי. המנוע הרגיל נכנס לפעולה רק כאשר מגיעה המכונית למהירות מסויימת, עד אז מניע את המכונית מנוע חשמלי המוזן מקבלי ענק. כאשר מאיטה המכונית נעצרים הגלגלים ע"י גנרטורים הטוענים את הקבלים. בכדי להאיץ, שוב פועל המנוע החשמלי ללא עזרת המנוע הרגיל. מכוניות היבריד מסוגלות ל"סחוט" 50 קילומטרים לליטר.
גניזתו של הרעיון ? 131059
התכוונתי לכך שאינו מיושם במכונית, לא לכך שאין בעולמנו גלגלי תנופה וגם לא לכך שאין בעולמנו מכוניות היברידיות.
לשם ובחזרה 130813
כמעט כל ההפסד הוא בגלל החיכוך עם האוויר. במקום השני בגלל השימוש בבלמים בזמן הנסיעה. החיכוך בגלגול הצמיג על הכביש ובמיסבי הגלגלים זניח (יחסית).
גם במטוסים עיקר שריפת הדלק הוא בגלל החיכוך, ולא בהמראה, במיוחד בטיסות ארוכות.
לשם ובחזרה 130839
החיכוך עם הקרקע הוא בעצם מה שדוחף את המכונית קדימה.
בנקודת המגע עם הכביש הגלגל נע נגד כיוון הנסיעה.
לשם ובחזרה 130877
השורה הראשונה נכונה.
השורה השנייה לא.
נקודת המגע עם הכביש לא נעה כלל יחסית לכביש. הרף עיין אחר כך היא כבר לא נקודת מגע, ונעה מעלה עם רכיב הולך וגדל בכוון תנועת המכונית.
מכל מקום, לעניינו, כח החיכוך הזה לא עושה עבודה שמבזבזת אנרגיה לשווא, אלא דווקא הוא זה שאחראי לכך שיהיה דבר כזה שנקרא מכונית.
לשם ובחזרה 130886
בעניין הסטטיות של נקודת המגע, אתה צודק,
בעניין החיכוך שאינו גורם לאובדן אנרגיה, זה בדיוק מה שטענתי.

אני חייב להגמל מההרגל של לשכוח דברים שלמדתי לפני כמה שנים או מההרגל השני של לנסות להראות בקיאות בנושאים שאני כבר לא זוכר.
לשם ובחזרה 130888
כן. חזקתי והדגשתי את טענתך זו שהיא קשורה לחילופי הדברים הכללים.
ולא יזיק להיזכר בדברים כאלה, וגם לא נורא אם טועים.
בשביל זה אני כאן . . . :)
לשם ובחזרה 130889
למיטב ידיעתי החיכוך על ציר הגלגל גורם למירב אובדן האנרגיה במהירויות נמוכות, בהן התנגדות האויר זניחה ( פרופורצינלית למהירות בחזקה שלישית, בערך). גם בצמיגים מתבזבזת אנרגיה רבה (הם לא קשיחים לגמרי, והאויר שבתוכם עובר שינויי לחץ עם הסיבוב), ומי שלא מאמין לי, שייגע בהם אחרי נסיעה.

אוף, כמה פעמים אני כותב הערב את המילה ''פרופורציונלית''.
וגם הגומי של הצמיגים עובר דפורמציות 130890
כמובן. כל זה דורש אנרגיה.
לשם ובחזרה 130912
עד כמה שזכור לי, במודלים המקובלים התנגדות האוויר פרופורציונאלית למהירות בריבוע בדיוק.
יש שם מכפלה של קבוע שקשור בגאומרטיה כפול צפיפות האוויר כפול המהירות בריבוע לחלק לשניים.
הרעיון לנגוע בצמיגים (בצמיגים, בתנאי שלא חוממו בשמש. לא בבלמים.) אחרי נסיעה הוא רעיון טוב כדי להעריך את בזבוזי האנרגיה בצמיג. אם לא אשכח, אני מתכוון לעשות זאת מחר, ואם מזג האוויר יישאר כמו עכשיו, אני מהמר שאצבעי תקפא מקור.
לשם ובחזרה 130968
זכרתי לנגוע בצמיג (אחרי נסיעה של כ 8 קילומטר). האצבע כרגע בהפשרה . . .
הדפורמציות של צמיג הגומי וגם האוויר בצמיג הן ברובן אלסטיות ואין בהן אבודי אנרגיה.
האוויר אמנם מתחמם מעט תיאורטית בדחיסה אך מתקרר בהתפשטות וכיון שהצמיג מבודד אותו אין אבודי אנרגיה ע"י מעבר חום.

לעומת זה, מה שספרת לי בתגובה אחרת, על ההתנהגות הלינארית של כח הכבידה בתוך כדור הארץ ממש חדש לי ומפתיע. מאד מעניין, איך זה יוצא לאלוהים בפוקס . . .
מחדל 130974
כרגע בצעתי שוב את הניסוי אחרי נסיעה חזרה של אותם 8 קילומטר, ויש הדירות בתוצאות.
בנסיעה גם חשבתי על הכח הלינארי בתוך כדור הארץ, והגעתי למסקנה שאני ממש טמבל. בעצם לא צריך אפילו כלל לחשב, אלא רק להפעיל קצת המחשבון הטבעי.
ידוע (כלומר, זה משהו שידוע לי) מתורת האלקטרוסטטיקה (התיכונית) שבתוך כדור מוליך כשכל המטענים מרוכזים בצורה שווה על המעטפת אין שדה חשמלי.
מאחר שחוק קולון וחוק הגרויטציה דומים מבחינת השפעת המרחק (מחולקים למרחק בריבוע), צריך להבין שבתוך קליפה מאסית כדורית דקה אין שדה גרויטציוני שהוא תוצאה של הקליפה הזאת.
אם נחזור לענייננו ונרצה לחשב את תרומת הקליפה שמחוץ לחלקיק אפשר לחשב אותו כסיכום של הרבה קליפות דקות, ותרומה של כל אחת מהן היא אפס. לכן הייתי צריך להגיע למסקנה זאת לבד.
לכן אני טמבל.
מ.ש.ל.
אכן, כך‏1 130977
וזה נקרא חוק גאוס, וכמעט שלחתי לך דוא"ל בעניין, אלא שבעיות השעה עיכבו אותי.

לגבי קליפה אחת, אם מחלקים אותה לחרוטים קטנים שקוקודיהם בנקודה בתוך הכדור בה אנו מתעניינים, קל לראות איך כל כיפה מבטלת את הכיפה של החרוט הנגדי בהתאמה, בגלל התלות של השטח ב R^2 ושל הכוח ב R^-2.

לגבי הצמיגים: יש המלצה ידועה לא למלא אויר אחרי נסיעה ארוכה כי בגלל החום לחץ האויר בתוכם גבוה ומד הלחץ במשאבה יוטעה. אולי 8 ק"מ במהירות נמוכה לא מספיקים, בטח לא כאשר הצמיג רטוב. ייבדק.
___
1- כוונתי שההסבר שלך נכון, לא שאתה טמבל.
אזהרה 130978
כותבים תמימי דרך מוזהרים בזאת שטל קיצר את קו העפרונית .

_____________________
הקו שמעל היה ארוך במקור. הפתרון המכוער הוא הקו שמתחת
___________.________________._________________
אכן, כך‏1 130996
לגבי החרוטים, על כך בדיוק חשבתי עכשיו בסופרמרקט (עד שהגעתי לקופה ולא מצאתי בכיס את הנרתיק הקטן הזה עם הישראכרט ועוד כמה כרטיסים מטומטמים, והיה לי כבר משהו אחר לחשוב עליו. אבל עכשיו מצאתי את זה בבית, שניה לפני שצלצלתי לבטל אותו. האירוע הזה יחקר. יש לי גם חשוד עיקרי, שאינו אני.)
חוק גאוס, עד כמה שזכור לי הוא כללי יותר, ומטפל בתחומים סגורים, לא דווקא כדוריים (למשל בצורת פיל. ערן !),
זה קצת יותר מסובך.
איזה חיי נפש עשירים יש לך! 134294
אני מקנאה מאד, ואינני צינית בכלל!
כשאני בסופר כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה: "אם שש שקיות עולות 8.90 ו12 שקיות עולות 10.90 אז כמה זה יוצא הפרש לשקית? וההפרש הזה שווה את זה שהשקית נקרעת יותר מהר? ואיזה שקיות זה אלה שנקרעות מהר?"
יש כרטיס חבר-מועדון ? 134308
לא מפריע. הולך מהר. לא רואה-יש-תור ?
התנצלות מאוחרת על חשדות שווא 134441
היעלמות הנרתיק עם הישראכרט והכרטיסים האחרים הייתה כולה ובמלואה תוצאה של מחדל עצמי שלי.
אכן, כך‏1 131078
נדמה לי (קראתי לפני חודשיים את ספר הרכב של סובארו אימפרזה) שלא רצוי למלא אוויר אחרי נסיעה רצופה של חצי שעה ומעלה, כלומר 8 ק"מ אינם מספיקים כדי לחמם את האוויר ואת הצמיג.
אתם ממשיכים להתעלם מהעיקר 131045
איבוד האנרגיה בגלגלים הינו כעין וכאפס לעומת הביזבוז הנוראי שבמנוע ובחלקיו הרבים. עשרות החלקים הנעים במנוע הדחיסה הקיים מאבדים את מירב האנרגיה עקב החיכוך הרב.
נסו להפעיל את שיטת הבדיקה שלכם (הנגיעה) על אחד מאותם חלקים. (לאו דווקא בחלקים הקרובים לבעירה עצמה)

(החיכוך והתחממות הגלגלים זניחה כמעט כחיכוך והתחממות ישבנו של שאול יהלום בנסיעה מירושלים לתל-אביב.)
אני לא זלזלתי במנחם בגין 131075
במנוע בודאי יש איבודי אנרגיה רבים. בראש ובראשונה בגלל הנצילות התרמודינמית הנמוכה שלו, ולא דווקא בגלל ''חלקיו הרבים''.

אבל זה סיפור לגמרי אחר. אם לא יהיו איבודי אנרגיה אחרים לא יהיה צורך בכלל במנוע, או שיידרש מנוע חשמלי בעל הספק קטן מאד, וממילא יחסכו גם איבודי האנרגיה במנוע.
במילים אחרות איבודי האנרגיה אליהם דיברנו הם אלה שגוררים גם את איבודי האנרגיה במנוע. אם הם לא יהיו, לא יהיהו גם איבודי האנרגיה במנוע.
אני לא זלזלתי במנחם בגין 432030
אבל אתה בכל מקרה צריך להאט ולהאיץ כל הזמן, לא?
תוצאות סופיות 131224
אחרי 78 ק"מ של נסיעה רצופה, ניכרת התחממות מסויימת באזורים מסויימים של הצמיגים (בעיקר בצדיהן), אך מדובר בטמפרטורה של מקסימום 28 מעלות (זה בערך כמו הטמפרטורה של מי הבריכה המחוממת בחורף. צינור הפליטה, לעומת זה, ממש לוהט.)
לאחר למעלה ממאתיים ק"מ עם שתי הפסקות קצרות, נדמה לי שזה אפילו פחות.
בקיצור, אין מה לחפש שם מקורות לאבוד אנרגיה.
תוצאות סופיות 131555
מצאתי נתונים לגבי מקדם הגרר במכונית ב -

ולגבי חיכוך הגלגול בצמיג מכונית ב -

מקדם החיכוך בגלגל רגיל של מכונית הוא 0.015 (בגלגל רכבת, אגב, 0.001 .) לפי זה כח חיכוך הגלגול בצמיג במכונית כמו שלי שמשקלה 930 ק"ג הוא 14 ק"ג. (החיכוך במיסב אפסי לפי מקור אחר שמצאתי.)

כח החיכוך בגלל התנגדות האוויר במכונית כמו שלי ששטחה הפרונטלי 1.68X1.33 מטר בריבוע, לפי מקדם גרר 0.39 שנוסעת במהירות 100 קמ"ש הוא 38 ק"ג. במהירות 130 קמ"ש 64 ק"ג.

יוצא שבמכונית יש משקל גבוה יותר ממה שחשבתי להפסדים בצמיד אך עדיין בנסיעה בין עירונית ההפסדים בגלל התנגדות האוויר גבוהים הרבה יותר.
לשם ובחזרה 130891
במנוע קפיצים אין בעירה פנימית, אין אש, אין עבודה.
אז זה הפתרון לנסיעות כשרות בשבת?
צחוק צחוק, 42.38% ‏1 130898
אבל המנוע הזה http://www.discover.com/archive/index.html באמת יכול לפתור בעיות הלכתיות של נסיעה בשבת! לא ממש קפיץ, אבל גם הוא משתמש באנרגי מכנית בלי בעירה. הסתייגויות, מר ו.?

(הלינק מומלץ גם למי ששאל על גלגל תנופה, למרות שזה לא הגלגל אליו כיוונתי שם).
______
1- המספר בכותרת נועד למשוך את תשומת לבו של מתמטיקאי מסויים, והוא חסר משמעות (המספר, לא המתמטיקאי)
צחוק צחוק, 42.38% ‏1 130904
אני לא חושב שזה יעזור. יש איזה ''איסור טילטול'' ו''תחום שבת'' שאסור לצאת ממנו.
אה, נכון 130906
נדמה לי שכל תל-אביב היא באותו תחום, לא? אז לפחות לנסוע מהבית לבית הכנסת ביום כיפור...
אה, נכון 130914
אילו זה היה נכון, היה מותר לעשות את הדרך על אופניים או רולר-בליידס, אבל הרי גם זה אסור, מן הסתם בגלל הטלטלות.
אתה בטוח שאסור לרכב על אפנים בשבת? 130920
זו הפעם הראשונה שאני שומע על כזה איסור.

מישהו אולי יכול לפרט את מקור האיסור הזה?
אה, נכון 130924
עד כמה שזכור לי, האיסור על אופניים הוא בגלל החשש שהם יתקלקלו ותתפתה לתקן במקום. בנוגע למכונית, בלי קשר לצורת ההנעה שלה, יש בעיה של מראית עין.
אה, נכון 130933
גוף המכונית יהיה שקוף, כך שכל אחד יראה שלא מדובר במנוע בעירה פנימית.

בכלל, במסגרת רפורמת השכ''ג כל עניין ''מראית עין'' צריך לעבור בחינה מחודשת. למשל, מותר לי לאכול עוף במרגרינה למרות הדמיון שלו לעוף בחמאה, שהוא כשלעצמו אסור רק בגלל מראית עינם של כמה אוילים שלא יודעים שעופות אינם יונקים.
אה, נכון 130938
מבחינתי אפשר להשאיר את עניין מראית העין כמו שהוא.

יותר מתאים לרון לכתוב את זה, אבל בכל זאת. המנגנון ההלכתי שתיארת תמיד מזכיר לי תהליכים פסיכולוגיים של הימנעות: בהתחלה נמנעים ממשהו כי הוא כואב או מאיים, אח"כ נמנעים מדבר אחר שמזכיר את הדבר הראשון, אח"כ מעוד משהן שמזכיר את הדבר שמזכיר, וחוזר חלילה. התהליך גורם למין "הצטמצמות" של החיים למסלולים "בטוחים".
אה, נכון 131031
ברולר בליידס דווקא מותר להשתמש, וגם בסקטים. באופניים אסור, מחשש שמא תחליף צמיג אם הוא מתפוצץ, וזו בעיה שתהיה גם באוטו מכני.
במה מתבדלים האופניים ? 131046
לפי מיטב ידיעותי בהילכות הדת היהודית, האופניים נבדלות, בהלכות ואיסורי השבת, מן הגלגשת, הקורקינט והסקייטים בדבר אחד: השרשרת.
וזו הסיבה כי התלת-אופן, בו משתמשים ילדים קטנים, מותר לנסיעה בשבת.

דרך אגב, מה דעתכם על חש"נ ? (חוט שבת נייד). מיתקן זה, דמוי מטריה, יקיף את היהודי הגאה בחוט שבת נישא. אותו יהודי יוכל לטלטל מיטלטלין, את אישתו, לשחוט תרנגולת בשבת ואף לשאת מזומנים שזה עתה בזז (כחוק) מיהודי אחר וכל זה בכל מקום בו יחפוץ.
במה מתבדלים האופניים ? 131061
אני אשקול בכובד ראש לכלול את הצעתך ברפורמת הרשכ''ג, למרות שהרעיון לחלוק את התהילה לא ממש אטרקטיבי, והשם רפורמת הרשכ''ג-רגא''ח לא נשמע טוב לאזני.

אפשרות אחרת שעולה כרגע על דעתי, ואשר תמנע את הצורך במתקנים מתנייעים היא שלולאת החוט תישאר במקומה, אבל המושגים ''פנים'' ו''חוץ'' יתהפכו כלומר נוכל לראות את כולנו כאילו אנו בתוך אותה טבעת ורק השטח הקטן שהיא תוחמת נמצא מחוצה לה. אני חושב שזה מסתדר טוב עם תורת היחסות.

אעלה את הרעיון שלך ואת התיקון שלי בפני מועצת השוטים, ואודיעך דבר.
במה מתבדלים האופניים ? 131119
ההצעה שלך תגרום לעשרות דתיים לחלל שבת עת יטלטלו כסף בתוך הערים המוגנות בחוט-שבת. אתה חייב להוסיף להצעתך את עקירת כל אותם חוטים קיימים מלבד אחד שישמש את היפוך הטריטוריות שהצעת.

הצעות נוספות:
- החלפת שרשרת האופניים עצמה בחוט-שבת
- כובע שבת, כובע ששוליו מעוטרים בחוט שבת
- גבול-שבת, הנחת חוט-שבת סביב כל ישראל
- כסף שבת, שזירת חוטי-שבת זעירים בכל שטר כסף
- הכנסת מקצוע לבתי-הספר הנושא את השם 'זיהוי אווילות באשר היא'
היה מנוע? 130935
לא הבנתי איך מנוע חיפוש (ואפילו של ה- Discover) אמור לאפשר נסיעה בשבת.

("חסר משמעות"? 42.38% מוסר שהוא נעלב).
אופס 130940
מנוע החיפוש הדפוק ההוא לא מחזיר את הכתובת של מה שמצא. ובכן, למעונינים, הרי התהליך כולו:

2. בתיבה SEARCH FOR KEYWORD IN TITLE: להקליד
Reinventing the Wheel וללחוץ על "Search".

3. בדף שמתקבל, ללחוץ על הקישורית.

4. אני מתנצל על הסירבול.
אופס 131009
או לחילופין: http://208.245.156.153/archive/output.cfm?ID=835
עוד אופס 131065
תודה. מה שהקליק על properties יודע לעשות!
לא, זה לא נכון 131136
במהירויות נמוכות זה אכן המצב, אבל במהירויות גבוהות מה התנגדות האוויר היא הדומיננטית. לכן מקפידים ליצר מכוניות אווירודינאמיות יותר ויותר, ולכן מפרסמים לכל מכונית את מקדם הגרר שלה. לכן גם אתה מוצא כל מיני ספויילרים משונים על שלל מכוניות, שבאמת משפרים את אחיזת הרכב

למשל, מכוניות מסוג האודי TT נהגו להתהפך מדי פעם. בהתחלה אודי האשימו את קלות הדעת וחוסר היכולת של הנהגים, עד שנהרג גם נהג ראלי מקצועי. או-אז גילו באודי שהצורה של המכונית קצת מזכירה כנף של מטוס, והיא גרמה לעילוי מסויים בחלק האחורי של המכונית במהירויות גבוהות. המכוניות לא התחילו לטוס, אבל היה קל מאד לאבד שליטה. הדביקו ספויילר קטן (ומכוער), והבעיה נפתרה.

במכוניות מירוץ יש ממש כנפיים בחזית הרכב ועל הזנב. הן רק בנויות הפוך, כך שיצמידו את הרכב לקרקע. מן הידועות היא אפשר לשים מכונית Champ Cars על תקרה של מנהרה ולהסיע אותה במהירות של מעל 200 קמ"ש בלי שהיא תפול. זה בגלל שהכנפיים מייצרות מספיק...אה...כוח הצמדה?? (downforce) במהירות כזו, שהוא יותר חזק מכח המשיכה.
בבתי חולים 130833
בחלק מבתי החולים בארץ יש מערכות של מנהרות שמאפשרות להעביר דברים כמו דגימות דם, דגימות רקמה, תוצאות בדיקות, וכו'. שמים את הדגימה בתוך ''טיל'' פלסטיק, ומשגרים אותו לתוך המנהרה והוא נאסף בתחנת היעד.
באמת בהתחלה היו בעיות של התנגשויות של ה''טילים'' הללו אחד בשני במנהרות מצטלבות. אם הצליחו לפתור בעיות כאלה בקטן, יצליחו גם בגדול.
בבתי חולים 130842
יש צינור כזה במוזאון המדע בירושלים. שווה לקחת את הילדים לביקור.
בבתי חולים 130879
זה לא בדיוק מה שהצעתי כאמצעי תחבורה.
בצינורות האלה הבדלי הלחצים משני צדי ה"טיל" מביאים לתנועתו. אני התכוונתי למנהרה ריקה מאוויר כליל, כשבתוכה כלי הרכב מונע באמצעים קונבנציונאליים.
להנחת דעתו של מי שהחכוך בגלגלים מאד מפריע לו, אפשר לשלב במערכת הזאת פטנט יפאני שקראתי עליו פעם: רכבת שאינה נשענת על גלגלים אלא "צפה" בשדה מגנטי, אבל התועלת של התוספת הזאת תהיה, לדעתי, שולית.
בבתי חולים 130884
שיטה זו נקראת Maglev (קיצור של Magnetic Levitation). מדוע משתמשים בה אם התועלת היא, לדעתך, שולית? או שהיא תהיה שולית רק אם נבטל את חיכוך האוויר?
בבתי חולים 130901
האם השיטה הזאת קיימת בפועל, כלומר "מבצעית" ?
קראתי על כך פעם ביעף, ואיני זוכר בדיוק אילו יתרונות תוארו שם. אני יכול לנחש.
נראה לי שהיתרון העיקרי של השיטה הזאת הוא היעדר חלקים נעים. תמיד כדאי להימנע מחלקים נעים, שדורשים אחזקה וטיפול, ולכן עלות גבוהה.
במהירויות גבוהות, במיוחד, חלקים נעים שחוטפים מכות מחזוריות דורשים טיפול והחלפה.
היעדר גלגלים מביא גם לפיחות ברעש.
חיסכון באנרגיה בגלל החיכוך הוא גם יתרון, אך החיכוך באוויר גדול לאין שיעור. כדי לסבר את האוזן, קראתי פעם באיזה שהוא מקום שגגון שמורכב מכמה צינורות מתכת על גג מכונית גורם לצריכת דלק גבוהה בחמישה עשר אחוזים.
בבתי חולים 130915
עוד לא, אבל בקרוב: http://www.howstuffworks.com/maglev-train.htm
עדכון 130918
עובדת גם עובדת: http://news.bbc.co.uk/cbbcnews/hi/sci_tech/newsid_26...
מקבילים נפגשים 130838
באמת? פעם לימדו אותי שמי שמנסה ליפול דרך כדור הארץ ייתקע באמצע, כי כוח הכבידה שם הוא הכי חזק.
הטעוני?
מקבילים נפגשים 130843
אם מזניחים חיכוך, והמנהרה עוברת ישר דרך הליבה, הוא יגיע עד לצד השני, ויפול חזרה, שוב ושוב ושוב, עד הנצח.
אם מרשים קצת חיכוך, אז בנפילה הראשונה הוא יגיע כמעט עד הסוף, בשנייה קצת פחות מהסוף של הצד השני, בשלישית עוד יותר פחות, עד שבסוף הוא יעצר באמצע, לא כי שם כוח הכבידה הכי חזק, אלא כי שם נקודת שיווי המשקל.

(המודל שמתאר את זה הוא תנועה הרמונית של קפיץ, אם את זוכרת)
מקבילים נפגשים 130845
יש בדיחה על זה, אבל אי אפשר לספר אותה במדיום האינטרנטי (לא גסה או משהו, בעיה של המדיום). תזכיר לי לספר לך אותה בפעם הבאה שניפגש.
מקבילים נפגשים 130850
אם המנהרה היא דרך ציר הסיבוב של כדה"א – בסדר. אבל אם לא, האם לא מזומנים לכדור כל מיני אפקטים קוריוליטיים שיסיטו אותו מהמסלול הישר?
מקבילים נפגשים 130882
אין בעייה. נאלץ אותו ע''י מסילה ישרה וחלקה לנוע על קו ישר, וכך כוחות קוריאוליס לא ישפיעו על תנועתו.
מקבילים נפגשים 130881
כמעט בטוח שלא תהיה תנועה הרמונית (כלומר שמתוארת ע''י פונקציה כמו סינוס או קוסינוס)
בקפיץ הכח הוא יחסי ישר להעתק מנקודת שווי המשקל.
אצלנו כש''הוא'' נמצא מחוץ לכדור הארץ הכח יחסי הפוך לריבוע ההעתק הזה, וכש''הוא'' במנהרה שלנו בפנים הכח מתנהג אחרת. כדי לדעת איך, צריך לעשות אינטגרציה על נפח הכדור (איני יודע את התשובה. אולי עוזי יתנדב לעשות את החישוב), וקשה לי להאמין שזה יוצא בדיוק לינארי. ואם זה לא יוצא לינארי התנועה לא תהיה תנועה הרמונית.
פיזיקה 101 130885
בתוך כדור, כל הקליפה שמחוץ לנקודה בה אתה נמצא מתבטלת, והשדה שנותר הוא זה של הכדור הפנימי, כאילו כל המסה נמצאת במרכז. המסה פרופורציונלית ל r^3 ולפיכך הכוח פרופורציוני ל r (בעקבות חוק הכבידה שמחלק את המסה ב r^2), כך שאתה נשאר עם כוח פרופורציוני ל r ובכוון הפוך לו, ובמלים אחרות: ליניארי ממש כאילו היית תלוי על קפיץ.

הוכחה למשפט הראשון שכתבתי דורשת באמת אינטגרציה לא מסובכת ונמצאת בכל ספר פיזיקה של שנה א' באוניברסיטה.
מקבילים נפגשים 132230
עשיתם לי את היום..
יודעים למה?
כשהיינו בשלהי חטיבת הביניים, נהגנו אני ובת'דודה'שלי לדסקס על סוגיות פיזיקאליות שהמצאנו בעצמנו (וכמובן, לגלות א"כ שחשבו על זה לפנינו, ולהתבאס).
אחת הסוגיות הייתה חפירת מנהרה מקצה אחד של כדה"א לקצה השני.
כמעט שלחנו את הרעיון שלנו למשרד התחבורה (לא הצלחנו לחשוב על משרד ממשלתי יותר מתאים, ולא נראה לי שהתשתיות היה קיים אז..), עד שלפתע בת'דודה'שלי אמרה שאם לא עשו את זה קודם זה בטח בגלל שאנו עלולים להישרף שם, אז ויתרתי על הרעיון.
בכל אופן הסוגיה המשיכה לעניין אותי, ומתי שהוא הגעתי לתיאורית הקפיץ (רק שלא הגדרתי אותה כך), כשאמרתי לה את זה, היא טענה שלדעתה, זה אפילו יותר חזק ממה שזה נשמע, התיאוריה שהיא גיבשה בעקבותיי, אז הייתה שהאדם, ברגע שיגיע לנקודת המרכז יתקע באמצע בדרמטיות, אבל לא תקיעה סטטית, אלא דינאמית- הוא יסתובב סביב עצמו מפני שכל פעם החצי השני של גופו ימשך למרכז. וזה, בינתיים נשמע לי התיאור הריאלי ביותר.
היה לי מאד נחמד להיתקל בסוגיה הזו, שנית בחיי, באייל, ולגלות שהצלחנו כבר אז להגיע למסקנות דומות, חביב, לא?
עוד בעיה פיזיקאלית שהעסיקה אותנו הייתה לאחר שתהיתי למה כשאני קופצת באוויר אני לא מוצאת את עצמי 200 מטר קדימה, אם למעשה כדור הארץ זז מתחת לרגלי בתוקף תפקידו ככדור שנע סביב צירו.
המסקנה שהגעתי אליה אז הייתה שגם כשאני קופצת אני כנראה נשארת צמודה לכדה"א בצורה מסתורית כלשהי (כוח המשיכה..), ההוכחה שלי אז הייתה ש"עובדה שמזג האוויר גם לא משתנה, והעננים של לונדון נשארים צמודה אליה ולא נותנים גיחה אלינו במהלך הסיבוב", אמנם התוכנית של דני רופ בלבלה אותי קצת עקב העובדה ששם ראו דווקא איך העננים כן זזים... רק אחרי שבוע מחשבה תפסתי שהתזוזה של דני רופ לא קשורה לתזוזה של כדה"א, והכל בא על מקומו בשלום.
אגב, גם בסוגיה השלישית שלנו נתקלתי באייל, אבל ב"אדרת" אחרת.
היה זה כשאחד השדרנים ב"מערכת תוכניות הילדים והנוער" (זוכרים?), הציע טריק לכך שהחופש הגדול לא יגמר לעולם, והוא- חלוקה מעריכית אין סופית, כלומר- לחלק את החופש לחצי, וכשיגמר חצי (חודש), לחלק שוב לחצי (שבועיים), ולחלק שוב לחצי (שבוע), עד אינסופ... אני זוכרת שאז התלבטנו שעות מדוע השיטה לא עובדת, אם היא נשמעת כל כך הגיונית... בסוף הגעתי למסקנה שכנראה ישנם מעין "אטומים" לזמן, כלומר- יחידות כל כך קטנות שאי אפשר יותר לחלק, ואז שנת הלימודים חייבת להתחיל.
רק שלזה, אף פעם לא מצאתי מקור שיאשר לי את הדברים. אפילו הפרדוקס של זנון, שהוא על אותו בסיס לא מדבר על זמן, אלא על מקום... (אגב, אני מצטערת מראש, לא קראתי אל כל התגובות על המאמר שטיפל בנושא, אלא רק את המאמר עצמו, ויכול להיות שכבר נגעו בכך..).
למישהו בא לתת לי לינקים על תגובות שעוסקות בזה?
מתיוונים 132282
אם תקראי את התגובות למאמר על זנון, תמצאי שם את התשובות היותר מודרניות לפרדוקס. מה שנחמד הוא שהתשובה שאת מצאת היא גם התשובה של בן-זמנו של זנון, דמוקריטוס - אבל הוא דיבר על אורך של חפצים פיזיים. את פרדוקס חלוקת הקטע של זנון אפשר להחיל על מקל: ניקח מקל באורך מטר, ונחלק אותו לאינסוף קטעים שווים. אם אורכו של כל קטע כזה גדול מאפס, אז סכום האורכים הוא אינסופי. אם אורכו של כל קטע הוא אפס, אז הסכום הוא אפס - ובכל מקרה לא מטר. דמוקריטוס ניסה לפתור זאת בעזרת תיאוריה על "אטומים" - החומר מורכב מחלקים יסודיים, קטנים אבל גדולים מאפס, שאי אפשר לחלק אותם עוד הלאה.

אז קלעת לדעת גדולים, אבל אל תסתפקי בזה. התשובה נחמדה, אבל לא מאוד חזקה: גם אם היא טובה למקלות פיזיים, לא ברור מה היא עוזרת כאשר מחילים את הפרדוקס על קטעים מתמטיים. אותו דבר בבעיה שלכן, עם הזמן: מה זאת אומרת יחידות זמן קטנות שאי אפשר לחלק? הרי אנחנו לא מחלקים את הזמן באיזשהו מובן פיזי, אלא רק בדמיון. תשובות יותר טובות תמצאי, כאמור, בתגובות למאמר, בשלל ניסוחים.
מתיוונים 132337
איך מפריעים לזנון קטעים מתמטיים?
מתיוונים 132434
לא הבנתי את השאלה. מה זה "מפריעים"? לזנון יש פרדוקס, שעובד באותה צורה על מקלות פיזיים ועל קטעים של קו (אוביקטים מתמטיים). התשובה של דמוקריטוס עונה לראשון, ולא לשני.
מתיוונים 132439
קראתי את הניסוח שלך לפרדוקס ("ניקח מקל באורך מטר, ונחלק אותו לאינסוף קטעים שווים. אם אורכו של כל קטע כזה גדול מאפס, אז סכום האורכים הוא אינסופי. אם אורכו של כל קטע הוא אפס, אז הסכום הוא אפס - ובכל מקרה לא מטר. ")

למה הכוונה ב"סכום האורכים" של אינסוף הקטעים?
  מתיוונים • ירדן ניר
  מתיוונים • עוזי ו.
  מתיוונים • ירדן ניר
  אלפיים שנות • עוזי ו.
  אלפיים שנות • שוטה הכפר הגלובלי
  אלפיים שנות • עוזי ו.
  הדיוט (By nature) עונה לשוטה (By name) • אביב י.
  הדיוט (By nature) עונה לשוטה (By name) • שוטה הכפר הגלובלי
  קיבוץ גלויות • עוזי ו.
  שוטה הכפר הגלובלי • שוטה הכפר הגלובלי
  אלפיים שנות • ירדן ניר
  מתיוונים • טל כהן
  מתיוונים • עוזי ו.
  מתיוונים • טל כהן
  מתיוונים • האייל האלמוני
  מתיוונים • עוזי ו.
  מתיוונים • מ. השור
  ללא כותרת • פוליטיקוס
  ללא כותרת • מ. השור
  הבהרה • עוזי ו.
  מידה לסיכוי • אפופידס
  מידה לסיכוי • מיץ פטל
  מידה לסיכוי • אפופידס
  מידה לסיכוי • מיץ פטל
  מידה לסיכוי • אפופידס
  מידה לסיכוי • מיץ פטל
  מידה לסיכוי • אפופידס
  הרהורי כפירה? • עוזי ו.
  מידה לסיכוי • עוזי ו.
  מידה לסיכוי • אפופידס
  מידה לסיכוי • עוזי ו.
  מידה לסיכוי • אפופידס
  מידה לסיכוי • עוזי ו.
  מידה לסיכוי • אפופידס
  מידה לסיכוי • מיץ פטל
  מידה לסיכוי • עוזי ו.
  והאדם המציא את האטום • מיץ פטל
  אפשר גם בלי צפיפות • עוזי ו.
  כשאתה רוצה אתה יכול! • מיץ פטל
  תודה... (מסמיק מרוב נחת) • עוזי ו.
  מתיוונים • השפן הכותב
  מתיוונים • השפן הכותב
  בנך-טארסקי • עוזי ו.
  בנך-טארסקי • גיל
  בנך-טארסקי • השפן הכותב
  בנך-טארסקי • עוזי ו.
  מתיוונים • זוהר
  מקבילים נפגשים • עוזי ו.
  מקבילים נפגשים • דורון יערי
  שזו בדיוק הבעיה שלי עם פיזיקאים - • אינדי_גו (הראשונה לבית בלו)
  שזו בדיוק הבעיה שלי עם פיזיקאים - • דורון הגלילי
  ההה • שוטה הכפר הגלובלי
  ההה • אבישי לביא
  שאלה לשר החיכוך: • ג. אבן-חן
  באמצע? • שוטה הכפר הגלובלי
  מקבילים נפגשים • אליק אוסטר
  אליק? מתרגל אינטגרלים? • אבישי
  Cancel that • אבישי
  מקבילים נפגשים • דב אנשלוביץ
  מקבילים נפגשים • ארז ליבנה
  מקבילים נפגשים • מ. השור
  כי אז • אליס
  מקבילים נפגשים • גיל לדרמן
  זה יכול להיות פחות • גרשון
  ביג דיל • שוטה הכפר הגלובלי

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים